[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[למאמר באנגלית בבלוג של פרופ אדיג'ס, לחצו כאן]

גמישות (flexiblity) ו- שליטה (control) הם שתי תכונות ארגוניות הופכיות, המתקשות לדור בכפיפה אחת:

• גמישות מאפיינת ארגונים צעירים, נטולי היררכיה;
• בעוד שליטה מאפיינת בעיקר ארגונים זקנים, המטופלים בביורוקרטיה מפותחת.

אבל פרופ' יצחק אדיג'ס, (ראו תמונה משמאל) - המומחה הארגוני החשוב במערב בסוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21 - טוען כי השילוב הזה יחד של גמישות ושליטה, לא רק שהוא אפשרי, אלא גם חיוני עבור ארגונים מובילים! (Adizes, 2019). אדיג'ס פרסם את המאמר הזה ב-4 בינואר 2019, בבלוג שלו באנגלית (זְכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת ©), תחת השם: "ללמוד מהיוגה" (Learning from Yoga). אבל, לפני שנעסוק באדיג'ס, נבין קודם, עד כמה השילוב שבין גמישות ושליטה קשה:

[להרחבת המושג 'גמישות', לחצו כאן]  [להרחבת המושג 'שליטה', לחצו כאן]

'אין ארוחות חינם'

אנו יודעים שבמערכות מורכבות 'אין ארוחות חינם', והשגת תכונה ארגונית חשובה אחת תבוא על חשבון תכונה חשובה אחרת. כך למשל, אנו יודעים, שכאשר הארגון 'צעיר', הוא גמיש אך אין לו שליטה רבה. לאחר שהארגון מזדקן ומגיע לחלק מאוחר יותר של מחזור החיים, הוא מפתח שליטה אך מאבד את הגמישות (Adizes, 2019).

[להרחבת המושג 'מחזור החיים של ארגונים על פי אדיג'ס', לחצו כאן]  [להרחבת המושג 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

אמחיש זאת בעזרת מה שמכונה מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס: 

ברמה התאורטית, יכולות מערכות מורכבות (כמו למשל מדינות, גופי ממשל, ארגונים וכדומה) - על פי המודל הזה - להימצא באחד מתוך חמישה מצבים תפיסתיים, כאשר כל מצב כזה מאופיין בתכונות ארגוניות דומיננטיות שונות: סדר, קיפאון, סף הכאוס, כאוס ו-התפוררות (ראה תרשים למטה). שניים מהם ניתן לכנות מצבים 'בריאים'. שלושת האחרים מאפיינים 'חולי ארגוני' כזה או אחר. 

על פי המודל הזה, גמישות תאפיין ארגונים הפועלים בסף הכאוס, כמו ארגוני הזנק (סטרט-אפ) למשל; בעוד ששליטה (או ליתר דיוק, עודף שליטה) תהיה בעיקר נחלתם של ארגונים בקיפאון:

[למודל: מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, לחצו כאן]

אז איך משלבים בין התכונות הללו?

אדיג'ס מביא שתי דוגמאות. האחת מתחום היחסים הבינלאומיים והשנייה מהיוגה:

מתחום היחסים הבינלאומיים, מביא אדיג'ס את אמירתו המפורסמת של אחד מגדולי נשיאי ארצות הברית, תיאודור (טדי) רוזוולט (1919-1858; ראו תמונה משמאל). הוא טבע בנאום במיניסוטה את המשפט שיישאר לעד בזיכרון של היחסים הבינלאומיים, כמשפט מפתח: "דבר ברכות אך אחוז במקל גדול" ("Speak softly and carry a big stick").

[תמונתו של טדי רוזוולט משמאל היא נחלת הכלל]

הדוגמה השנייה שמביא אדיגס היא היוגה - המבקשו להביא אותנו להכרה עצמית מושלמת - תוך שילוב בין תכונות, לכאורה סותרות, כמו למשל, נוקשות ורוגע:

• מצד אחד להיות נוקשה: למשל, במצב שבו יש לשמור על הרגל צמודה. אז לוקחים נשימה ארוכה ומחזיקים אותה; ואז, אנו מקשיחים גם את מוחנו.
• ומצד שני להיות רגוע: להרגיע את הנשימה, וגם את המוח, אבל בלי לאבד את הנוקשות...

אדיג'ס טוען כי כמו שביוגה אנו יכולים גם לשמור על נוקשות וגם להירגע, אנו צריכים לעשות את אותו הדבר בארגון: להיות נוקשים בדרישותינו מהעובדים, אבל בה בעת, לעשות זאת בצורה נינוחה.

אז אדיג'ס צודק?

לטעמי, ממש לא!

גמישות ארגונית איננה היכולת לדבר יפה כשאתה דורש משהו מעובדים; אלא, מידת היכולת של מערכת מורכבת (Complex System) לשנות גישות והיבטים בהתאם לאילוצים, פנימיים וחיצוניים, ולא להיצמד לגישה אחת בלבד. זוהי יכולתה יכולתה של הנהלה לא להיצמד לתכנון ולהתאים אותו כל העת, בזמן אמת, לנסיבות משתנות; לנצל הזדמנויות שנקרו להשגת יתרונות, ובשינוי דגשים בהתאם לנסיבות, מבלי לאבד יכולת ריכוז או סנכרון.

טדי רוזוולט לא היה גמיש בעמידתו על האינטרסים הלאומיים של ארצות הברית. הוא רק ידע שעוצמתה של מדינתו מאפשר לו לעשות שימוש בהשפעה ולוותר על עוצמה ישירה.

מניסיוננו בעבודה עם ארגונים - ודומה שגם אדיג'ס עם ניסיונו העשיר יאשר זאת - ככל שרמת השליטה שארגונים מקיימים גדולה יותר, קטנה יכולתם להתגמש בהתאמה!

יתרה מכך, אחד המאפיינים של מערכת מורכבת הוא מה שמכונה: פרדוקס השליטה, הגורס כי ככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מערכת מורכבת - למשל, ארגון - (משמע, ככל שנגדיל את הגמישות האסטרטגית...) החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

אז למה התכוון אדיגס? מן הסתם, הוא עשה שימוש שונה במושג גמיש (flexible), בהקשר שונה...

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), מודל: מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
• פנחס יחזקאלי (2019), שליטה - היכולת להכתיב לאחרים ולפקח עליהם, ייצור ידע, 22/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), גמישות - התאמה לנסיבות משתנות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), מחזור החיים של ארגונים, ע"פ יצחק אדיג'ס, ייצור ידע, 13/4/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), התפוררות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סף הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019),גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 21/2/19.