[בתמונה: פוטנציאל שדות הנחיתות - כתב אל ג'זירה מדווח מתוך מנהרה בעזה. התמונה היא צילום מסך]

[מאמר זה ראה אור בכתב העת מערכות גיליון 457. להורדת המאמר במערכות לחץ כאן: גרשון הכהן מחינוך למצוינות אל נכות מנהיגותית] [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מגבלותיה של המצוינות התפעולית בת ימינו', לחצו כאן] [לחלקו הראשון של מאמר זה: 'על שתי הפנים של המצוינות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע 'צוק איתן', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 7 ביוני 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

כשאלוף (מיל') פרופסור יצחק בן ישראל (ראו תמונה משמאל למטה) נשא בתפקיד ראש מפא"ת (מנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות) הוא צידד בהכוונת בנין הכוח הביטחוני הישראלי למיצוי "שדות היתרון", הוא כיוון במושג זה שטבע, בעיקר לשדות היתרון הטכנולוגי.

[לחלקו הראשון של מאמר זה: 'על שתי הפנים של המצוינות', לחצו כאן]

בהתמודדות עם תפיסתו, הצבעתי על הפוטנציאל הטמון גם בשדות הנחיתות - והצבעתי על האופן בו אויבינו, בכישרון הסתגלותם מתוך תודעת נחיתותם, מפתחים את פוטנציאל שדות הנחיתות.

[תמונתו של אלוף במיל' יצחק בן ישראל, משמאל, היא נחלת הכלל]

כך לדוגמה, מערכת המנהרות שנבנתה על ידי חמא"ס ברצועת עזה - שנחשפה במלוא היקפה ומורכבותה במבצע "צוק איתן" - היא דוגמה מובהקת לאורח הפעולה המסתגל באופן יצירתי למצבי מוגבלות ונחיתות וממצה בכישרון ובגישה מערכתית את פוטנציאל שדות הנחיתות.

בנאום שנשא ראש ממשלת החמא"ס אסמעיל הנייה, ב- 23/3/2014 בעצרת רבת משתתפים - לציון יום השנה למותם של השיח' אחמד יאסין ועבד אל עזיז אל-רנתיסי - אמר על מפעל המנהרות: "אחים ואחיות יקרים! אללה רצה כי לפני העצרת הזאת ידובר על מנהרת "עין-השלושה"... המנהרות הללו, חונכות היום אסטרטגיה חדשה במאבק עם האויב: אסטרטגיית המנהרות. מהמנהרות, מתחת פני האדמה, מעל פני האדמה אתם תצאו, גדודי אל קאסם, ההתנגדות המבורכת... הגברים הללו, בדם וביזע, במאמץ ובג'יהאד מדגישים כי הקו של יאסין הוא קו רציף ואיתן... יש החושבים, כי הרגיעה השוררת בעזה היא רגיעה מתוך חולשה וכניעה. זוהי רגיעה בעלת שיקולים מדוקדקים כדי שהתגובה תהיה תגובה מעשית, מעל פני האדמה, מתחת פני האדמה, בים באוויר וביבשה" (טלוויזיה אל-אקצה 23.3.2014).

[להרחבת המושג, 'הסתגלות', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[בתמונה: איסמעיל הנייה. מקור התמונה: התקשורת הפלסטינית]

לנוכח העליונות הישראלית בכל התווך האווירי עד לרום החלל, בהבנת השלטנות המודיעינית הישראלית בתצפית ומעקב עילי על כל צעד מצעדיהם, בתוספת יכולת אש ישראלית זמינה ומדויקת לכל איכון, החמאס חדרו במענה הסתגלותי, אל נבכיי רחם האדמה. זו מצוינות ממקום אחר, המתהווה מעומק המצוקה של תודעת הנחיתות.

כאן מתעוררת שאלת המהות לדיוננו: האם ניתן לחנך למצוינות טכנית, שאכן נדרשת, וללא ספק הוכיחה את תרומתה בכל תחומי הפעילות בהם מתברכת מדינת ישראל, מבלי לחסום את פוטנציאל ההתפתחות למצוינות יצירתית מסתגלת מהסוג המערכתי ההוליסטי?

בעניין זה ראוי לתת דעתנו להשערה כי היווצרות מענה מהסוג ההסתגלותי תלויה במקרים רבים בתודעת החסך שהיא מנת חלקם של האנשים הגדלים בבית הגידול של שולי החברה. אני אכן מבקש לטעון כי לבית גידולו של סאדאת כבן כפר בדלתא המצרית, יש לשייך את ההשראה לדרך בה יצר את רעיון המלחמה פורץ הדרך. כך גם התהוותה מגמת כריית המנהרות כרכיב מערכתי בהגיון המלחמה של חמאס.

[בתמונה משמאל: לבית גידולו של סאדאת כבן כפר בדלתא המצרית, יש לשייך את ההשראה לדרך בה יצר את רעיון המלחמה פורץ הדרך. תמונתו של אנוואר סאדאת היא נחלת הכלל]

[להרחבת המושג 'יצירתיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן][להרחבת המושג: 'מערכה', לחצו כאן] [החוברת - בהוצאת המכללה לביטחון לאומי, צה"ל - ניתנת להורדה בחינם: על יצירת מענה רלבנטי לאיום: בין מענה טכני למענה הסתגלותי] 

[בתמונה: כריכת החוברת "יצירת מענה רלוונטי" לגרשון הכהן, שיצאה בהוצאת המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. החוברת ניתנת להורדה בחינם באתר ייצור ידע]

לסיכום אדגיש מספר שאלות הנוגעות בהשערה שהעליתי בראשית דבריי, כי חינוך למצוינות מחולל אולי גם אם לא באופן ישיר, תחומי נכות מנהיגותית:

• מצוינות הכרוכה בהתמחות ממוקדת במסגרת ברית הטכנאים, עלולה ליצור מגוון רב של מומחים המתנהלים ללא מומחיות אינטגרטיבית הנדרשת לפעולתו של מנהיג מתכלל ברמה המערכתית. כמובן גם למומחיות המערכתית נדרשת מצוינות אלא שמדובר כנראה במרכיבי הצטיינות מסוג אחר.
• כאשר מצוינות טכנית ותפעולית הופכת לפרקטיקה מובילה של דימוי המצוינות - לא נותר מקום לפיתוח פרקטיקות מצוינות אלטרנטיביות ודווקא הן נדרשות למנהיגות.
• כאשר הדרך לרכישת דימוי המצוינות, מתויגת באמצעות השתייכות למוסדות וארגונים יוקרתיים, דוגמת אוניברסיטאות אקסקלוסיביות או יחידות-עילית כמו סיירת מטכ"ל, קשה לפתח תודעת נחיצות להצמחת מנהיגות מתוך חיכוך עם שולי החברה. אם חיכוך זה נחוץ להתפתחותו של מנהיג ולתנאי ההתהוות של גישה הסתגלותית, היכן פוגשים אותו אלה הנהנים ממיתוגם כמצטיינים?

ניתן לומר כי המעבר ממצוינות טכנית למצוינות הסתגלותית מערכתית הוא רק עניין של מורכבות רבה יותר. יש שיטענו שבסך הכול מדובר בשינוי הדומה במהותו למעבר ממשוואה בשני נעלמים למשוואה במאה נעלמים. למי שמודע לעומת זאת לתורת המערכות המורכבות, ברור כי המעבר ממצוינות טכנית אל מצוינות מערכתית כרוך בשינוי קטגורי. אם מנהיגות נדרשת ביסודה לבעיות מורכבות הרי שמצוינות טכנית אכן עלולה לחסום את התפתחותה.

[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

[בתמונה: מצויינות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי John Fischer לאתר flickr]

אפילוג לנוכח "צוק-איתן"

ביקשנו אם תפרוץ המלחמה, להילחם אותה בגילום ומיצוי מצוינותינו הטכנולוגית. ביקשנו להילחם בלי להידרש לחיכוך הקרב הקרוב, בלי להיחשף לסיכון בלתי נשלט, בלי לתבוע ממיטב בנינו ובנותינו הקרבה וגבורה. היה מי שקיווה כי בהגנה נמצה את עליונותה המצטיינת של מערכת 'כיפת-ברזל' ובהתקפה נפעיל חימוש מדויק בהפעלה מנגד, מוכוון על ידי בנק המטרות הנחקר ונאסף בחדרי אגף המודיעין. מלחמה בלי חרדה ובלי להזיע, כמו לעשות ילדים במבחנות. קרב המנהרות הכריח אותנו לחזור אל חיק האדמה, אל החיכוך במגע הקרוב באש, בעשן ובעפר הארץ.

כמו באורח פלא, כוחותינו שבו במקום הזה אל ההסתגלות היצירתית. כמו נפרץ סכר שאצר בתוכו כישורי אלתור שהיו בעבר מוטיב ישראלי נפוץ והביאו לביטוי מצוינות מסוג נושן. בכל זאת, בחיכוך הממשי בעפר וברחם האדמה, יש משהו מעצב תודעה. על מנת להסביר רעיון זה אשתמש במשל: דיון הלכתי מעשי נדרש לשאלה האם תינוק שנולד לאם פונדקאית לא יהודיה, מביצית של אם יהודיה חייב בגיור. השאלה היא מה למעשה קובע יהודיותו של תינוק, הגנטיקה, או החיכוך ברחם. ההלכה היהודית בדעת רוב, פסקה כי הרחם קובע. דיון בהגיון דומה, התרחש בבית המשפט העליון באיטליה. עוברים הושתלו בטעות ברחמה של אישה אחרת, לכשנולדו תאומים, הוריהם הביולוגיים דרשו כי יכירו בהם כהורים החוקיים אך תביעתם נדחתה (הארץ 14.8.2014). לחיכוך הממשי של חודשי ההיריון, לסבל הכרוך בו, ישנה לפי הכרעת דין זה משמעות העולה במשמעותה על זכות ההורות הביולוגית. להגיון זה כנמשל, קיים לטענתי ביטוי בתופעות אנושיות רחבות ובכללן גם לתופעת המלחמה.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

ומדוע כל זה חשוב לדיוננו על מצוינות ועל הקשר עליו הצבעתי בין חינוך למצוינות לבין מגבלות בתחום המנהיגות?

למצוינות הכרוכה גם בכישורי הסתגלות ומאבק הבאים לביטוי בכל אתגר מנהיגותי, נדרשים ככל הידוע כוח סבל, התמדה, וגם לא מעט הקרבה. מצוינות טכנית לכשעצמה, כביטוי למיומנות היא רעיון מודרני, התולה את תקוות האנושות במומחים מיומנים, עליהם אנו משליכים את יהבינו. עם החרדה המתלווה לרגע היציאה לקרב, מתברר כי גם ליחידים העומדים לפני כניסתם לקרב, גם לאומה בכללותה, המיומנות המצטיינת לכשעצמה אינה מספיקה. כל אמן יודע עד כמה הוא תלוי בהישגיו בהשראה והיא כפי שהוא מתאר ברגע של כנות, אינה תלויה רק בו ובמיומנותו.

זה נכון גם בספורט, אילו המצוינות והמיומנות היו מבטיחים ניצחון במשחקי כדורגל, המומחים האמונים על הערכתה של מצוינות קבוצתית, היו אמורים לנבא בסבירות גבוהה, את תוצאות המשחקים ולפחות מידי פעם לזכות בטוטו. הם לא זוכים לכך, גם לא מידי פעם.  כי במקום בו שולטת מידה רבה של אקראיות, נמנעת יכולתו של המומחה לשלוט בתוצאות עתידיות. במקום בו משתוקקים לניצחון, ומחלחלת חרדה הכרוכה בהליכה אל הבלתי נודע, שאינו נשלט במלואו בידי אדם, מתגלה לא פעם ההכרה באי מספיקותה של מיומנות מצטיינת, על מנת להבטיח בכוחה את תוצאת הניצחון. כאן נוצרת האפשרות להכרה בטבעה של תודעת מצוינות אחרת, השזורה במלוא עומקה בהבנת מוגבלותו של אדם לנוכח התהוות המציאות, החומקת לעתים משליטת אדם. כאן נדרשת אמונה וזו אמירה הומניסטית המצליחה להיחלץ מפיתוי ההיבריס המודרניסטי.

גישה מודרנית, הבוטחת באדם ובמומחיותו, מאמינה כי מצוינות ומיומנות נאותה יבטיחו אותנו מפני הכישלון, לא רק מפני כישלון טכני אלא גם מפני כישלון אסטרטגי. על כן בשעה שאירוע יוצא משליטה, גם באירוע רחב היקף כמו מלחמה, כהני המודרניזם מבקשים לא פעם לברר את נקודת הכשל, את רגע הרשלנות מאחריו עומד כביכול בעל תפקיד הניתן לתיאור כמי שכשל או שהתרשל בתפקידו. זו גישה מכניסטית המתייחסת לאיתור נקודות כשל בפעולתו של ארגון הפועל בסביבת פעולה מורכבת, כמו לאיתור כשל בעבודת מכונה. אכן המון תלוי באדם באחריותו ביוזמתו ובהשתדלותו. אבל מצוינות מנהיגותית חייבת להכיר במלוא עומק ההכרה גם את מגבלת האדם, במיוחד באירועים מורכבים מרובי חיכוך ומתהווים באופים, דוגמת תופעת המלחמה. כאן מבינים באופן מעשי את רצף הפסוקים בספר תהילים: "ברוך ה' צורי המלמד ידי לקרב, אצבעותיי למלחמה... ה', מה אדם ותדעהו, אנוש ותחשבהו. אדם להבל דמה ימיו כצל עובר" (תהילים קמ"ד א'-ד').

למצוינות מהסוג המסתגל - הנעלה בעיני, במיוחד לצרכים מנהיגותיים, על המצוינות הטכנית - נדרש אדם, המותיר בגישתו לפעולה במציאות, מקום ראוי להכרת האקראיות, להכרת מגבלת האדם, באי יכולתו להבטיח שליטה מלאה בתוצאת פעולותיו. תודעה כזו אכן פותחת פתח מאיים גם למצוקה ולחרדה, אך בלעדיה, לא ייווצר הדחף ליצירתיות, לא ייווצרו תנאים לפעולה פורצת דרך שכה נדרשת למנהיגות בשעות משבר ומאבק. תודעה כזו סוללת דרך לעיצובה של מצוינות במתווה אחר.

[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן]

[בתמונה: היבריס - נדרש אדם, המותיר בגישתו לפעולה במציאות, מקום ראוי להכרת האקראיות, להכרת מגבלת האדם, באי יכולתו להבטיח שליטה מלאה בתוצאת פעולותיו... תמונה חופשית שהועלתה על ידי drtel לאתר flickr]

[לחלקו הראשון של מאמר זה: 'על שתי הפנים של המצוינות', לחצו כאן]

[מאמר זה ראה אור בכתב העת מערכות גיליון 457. להורדת המאמר במערכות לחץ כאן: גרשון הכהן מחינוך למצוינות אל נכות מנהיגותית] [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מגבלותיה של המצוינות התפעולית בת ימינו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע 'צוק איתן', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• יחזקאלי פנחס (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הצלחה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.