[התמונה המקורית: אלג'זירה. שם הצלם אינו מוזכר]
[לקובץ המאמרים על הפעלת מדובבים בחקירות המשטרה, לחצו כאן]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
.* * *
בית המשפט המחוזי פסל ראיה שהושגה מנער אשר נעצר בחשד לרצח ונכלא עם מדובבים אשר איימו עליו עד שסחטו ממנו הודאה... הנער נעצר ועבר סדרה של חקירות מקדימות מתישות ומעייפות ללא נוכחות הורה, והנה, ובסופו של אותו יום, הוא הובא אל תוך תא עם שני מדובבים בגירים, תוך שהוא מוצא עצמו בסביבה היקפית שמקרינה לחץ ואיום. 'בחירתו' של הנער לדבר ו'להודות', לא באה מרצונו החופשי, כי אם הושפעה רבות מהמהלכים אליהם נחשף ואשר פגעו בזכות השתיקה שלו ובזכותו להליך הוגן, ובכלל זה זכותו להימנע מהפללה עצמית.
המדובבים עשו שימוש באמירות ברורות שעניינן, איום לשימוש באלימות, ואף היה בהן גם משום השפלה, העלבה ופגיעה בלתי מידתית בזכויות של הנער להליך הוגן וראוי. זכויותיו של הקטין הנאשם להליך הוגן נפגעו במידה רבה וזאת נוכח ההתנהלות של המדובבים, נוכח העובדה שלא נעשה תיעוד חזותי למהלך הדיבוב, נוכח השפה המאיימת בה נקטו המדובבים, נוכח האווירה ששררה בתוך תא הדיבוב.
[למאמר המלא של גיא ורון במאקו, לחצו כאן]
בנוסף, לא נמצא כל נימוק או סיבה שהצדיקו ביצוע פעולות ותרגיל חקירה ללא תיעוד חזותי.
התיעוד החזותי יכול לסייע במניעת הודאות שווא בשני מישורים שונים: הן בכך שידיעה שהחקירה המצולמת ממתנת את התנהגות המדובבים במהלך החקירה והן בכך שהתיעוד מאפשר בחינה בלתי אמצעית של הדינמיקה שהביאה להודאת החשוד.
התיעוד החזותי פותח בפני הסנגוריה ובית המשפט חלון לעקוב אחרי הדינמיקה של החקירה; לבחון את מארג היחסים שנוצרו בין החוקר לבין הנחקר; לאתר הפעלת אמצעים סוגסטיביים על החשוד או חלקים בחקירה שבהם החוקר חושף פרטים מוכמנים גם כאשר החוקר עצמו לא היה מודע לכך בזמן אמת...
בית המשפט הדגיש: "דיו רב נשפך על אודות חשיבותו של תיעוד חזותי. היעדר תיעוד שכזה בנסיבות האופפות את מהלך החקירה כאן, ללא כל הסבר המניח את הדעת, משליך עמוקות על היכולת... להתרשם באופן ישיר וכוללני מהתנהלות הצדדים במהלך הדיבוב, מתנועות גוף, סימנים, אותות, מבנה גוף, המרחב האישי שקיים ועוד. דבריי אלה מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בנאשם קטין, כאשר הדיבוב נעשה בחלקו בשעת לילה, בתוך תחנת המשטרה, בתא שנמצאים בו הן הנאשם הקטין והן שני מדובבים בגירים. לא זו אף זו, עת ניטשת מחלוקת בין הצדדים אשר להתנהלות המדובבים בתוך התא, תנועות הגוף שלהם, וכאשר מועלות טענות ביחס לממדי-גוף, פרטי לבוש, קעקועים על הגוף, קירבה פיזית בין המדובבים לנאשם וסימונים שהצדדים החליפו ביניהם, קיימת חשיבות עצומה לתיעוד החזותי שיכול לשפוך אור על מאזן הכוחות ועל ההתנהלות בתוך התא.
העדרו של תיעוד שכזה גורם לבית המשפט, לעתים, לגשש באפלה. בהקשר זה, דומה, כי אין צורך להכביר במלים על החשיבות הקיימת אשר לתנועות גוף וסימנים, שהצדדים לשיחה, מחליפים ביניהם בזמן שהותם בתוך התא. והרי, לעתים, תנועת גוף אחת שווה אלף מילים...".
[לקובץ המאמרים על הפעלת מדובבים בחקירות המשטרה, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- תפח (נצ') 44182-03-16 מדינת ישראל נ' פלוני (מחוזי; אסתר הלמן, יפעת שיטרית, סאאב דבור; 11/02/19).
- גיא ורון (2019), רצח רוכב האופניים: הנאשם זוכה, מאקו, 11/2/19.
