[בתמונה: פעילות טיפולית בבית סוהר חרמון; המקור: ארכיון שב"ס ללא ציון שם הצלם]

[להורדת העבודה לחץ: דבי שגיא - יעדי ביטחון וטיפול]

זוהי עבודתה של תג"ד דבי שגיא, במסגרת המכללה לביטחון לאומי צה"ל, שעסקה בקונפליקט שבין יעדי ביטחון וטיפול בשב"ס.

להלן התקציר:

שירות בתי הסוהר בישראל הנו ארגון בו מתקיים מתח מתמיד בין שני יעדים  ראשיים של הארגון: היעד הביטחוני והיעד הטיפולי. במהלך 20 השנים האחרונות עשה השירות דרך ארוכה במאמציו לחנך ולהקנות סגנון ניהול וגישה המשלבת בין הקטבים, ומזהה את פוטנציאל ההעצמה שיש לגישת השיתוף במקום גישת התחרות. מאמר זה עוסק בגישות השונות ליעדי ארגוני כליאה בעולם בכלל ובשירות בתי הסוהר בישראל בפרט, ובוחן את הגורמים השונים המשפיעים על מידת המחויבות של העובדים בו ושל המפקדים עליו, ביחס לשני היעדים, המייצגים לכאורה ניגודיות. בית הסוהר הארצי חרמון פועל מזה שבע שנים כמרכז גמילה ארצי של השב"ס. קיים פער בין התרבות הארגונית ההיררכית, סמי צבאית המתקיימת בארגון בכלל, לבין בית סוהר חרמון הפועל במתכונת קהילה טיפולית המעניקה אחריות וסמכויות לאסירים עצמם. בחרמון, רמת המשמעת הגבוהה , נאכפת במרחבים מסוימים, על ידי האסירים עצמם.

[להורדת העבודה לחץ: דבי שגיא - יעדי ביטחון וטיפול]