אמציה חן: להפוך את ערפל המלחמה, לבן ברית

[מקור התמונה: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]

[לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן]

לזכר סרן ירמי בורדנוב הי"ד

תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.

*  *  *

בליל ה- 12/13 לחודש מרץ 1979 - במהלך מלחמת ההתשה, לפני 49 שנים - עמדתי על הגדה המזרחית של תעלת סואץ, כשלצידי חמש עשרה מלוחמי פלוגה ג' בסיירת "שקד", ובראשם המ"פ משה/מוסה אברהמי. המתנו ללוחמי השייטת, שעסקו בחיבור כבל בין גדות התעלה. היה זה האחרון בשלבי ההכנות ל'מבצע סרג'נט'.

מבצע סרג'נט היה פעולת תגמול על מארב שהמצרים הניחו לצנחנים, ואני שימשתי אז סגן מפקד סיירת שקד. על הסיירת הוטל לחצות את התעלה בשחייה בחליפות צלילה, להתפצל לשני כוחות ולהרוג כוחות מצריים שבהם ייתקלו.

בטרם נחצה את התעלה לצידה המערבי. משם נתפצל לשתי שמיניות, האחת בפיקוד מוסה תסרוק דרומה והצוות בפיקודי ינוע צפונה נוע על "כביש האו"ם" - במטרה להיתקל בכוח מצרי ולחסלו. עוד נציין כי בדיוק באותה מתכונת תוכנן לפעול כוח מ"שקד" (בפיקודו של יואב גולן ז"ל) 2 ק"מ דרומית מאתנו - בק"מ ה- 30 מפורט סעיד.

[משמאל: פצי כסגן מפקד סיירת שקד]

תחת שרביטו של מפקדנו האהוב, סא"ל דני רהב/וולף, מיקדנו דעת ומעשה לנוהל הקרב, שכללו: תצפיות, תרגול על מודל, תרגולות ירי, ותדריך מתמשך מול קצין המודיעין הפיקודי, שלא פספס נתון מודיעיני רלוונטי.

בעוד אנו ממתינים לתחילת הצליחה, נזכרתי, בגיבור ילדותי סרן ירמי בורדנוב הי"ד, שבאחת החדירות לעזה (תחת פיקודו של צורי שנקין שיבדל"א) במשימת מודיעין, נתקלו השניים בכוח מצרי. הם שוחחו בניחותא, והמשיכו במשימתם; מה שנתפס במוחי כביטוי לאומץ לב, וכמענה שכלתני מהמדרגה הראשונה.

על כן בדקות שנותרו, ציינתי ללוחמי את האפשרות שנתגלה, מצב שבו במקום ירי סתמי, נלהג, כדי שבחסות הקשקשת ללא אש, נתן יהיה להגיע לטווח ראייה שתאפשר מכת אש מדויקת.

בעזרת הכבל צלחתי את התעלה, ושם תוך כדי המתנה, זיהיתי כ- 300 מטר מצפון עמדה מצרית מאוישת בחמישה מצריים. לאחר תדריך אחרון, נפרדתי ממוסה וצוותו שירדו דרומה. ואנו התחלנו לנוע בשני טורים על כביש האו"ם, בעצמו מפולס ללא מחסה. כשמצידו המזרחי תעלת סואץ, ומצידו האחר תעלת "המים המתוקים".

תוך כדי תנועה ניחוחה, בהיותינו כמאתיים מטר מהעמדה המצרית. הסתבר שכוח "השקדיות" שפעל 2 ק"מ דרומה. נתקל בכוח מצרי,שתוך כדי ירי הרים מסה של פצצות תאורה.

תאורתם שהייתה בעורפינו, העירו את תשומת לב "המצרים שלי" אלינו. למראה ההליכה המסודרת שלנו, הם פתחו בשאלה הקלאסית "מין האדה". למרבה הצער, ערבית אינני יודע, אך בזכות אוזן מוזיקלית (סבא אביגדור הי"ד, היה חזן), קלטתי את האינטונציה של גששי הסיירת, והשבתי, "אנא סלח" ומיד כמו יהודי כשר שאלתי ו"מין אינטי"? ועניתי כאילו בשאלה, זה אתה יוסוף?. ועוד כהנה וכהנה, כשכל הג'ז הזה אפשר לקצר טווח, לפגוע לקטול חמישה מצרים, ולהשלים את המשימה כלשונה. גם שמוסה אברהמי וחבורתו 4 חיסלו ארבעה חיילים מצריים.

הלקח המלווה אותי 49 שנים: הציפייה מכל לוחם להכיר בחובתו לקודמיו, בגין מורשת הקרב שהורישו, לו ולחבריו; מה גם, שתווית המחיר ל"מורשת קרב", שקולה להררי זהב ויהלומים - שבאמת, אין לה תחליף.

[לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן]

One thought on “אמציה חן: להפוך את ערפל המלחמה, לבן ברית

  1. המטאפורה של העברת המקל במירוץ השליחים של מורשת הקרב על בסיס גבורה קודמת. היא ברכה בימינו אלה. פעולת התגמול -מבצע סרג'נט המתואר על ידי פאצ'י בכשרון -זכה להוקרה הגם שחלק מהלוחמים שפעלו בדרום גזרת הפעולה נפגעו כתוצאה מהתקלות עם אוייב . אם זכרוני אינו מטעני הביצוע היה באתר באיזור שבין מחטת א- טינה למחטת אל-כף (תחנות הרכבת על מסילת הברזל שהיתה פרוסה לאורך הגדה המערבית של תעלת סואץ שעל הגדה המערבית של תעלת סואץ, אשר הובילה צפונה- לעיר פורט סעיד, ודרומה לעבר העיר סואץ. איני זוכר את ה-ק"מ התעלה המדוייק של מיקום הביצוע,}, המבצע אירע במחצית מרץ 1969 (ולא 1979 כפי שנכתב במאמר- פליטת-קולמוס ככל הנראה). אך לא הרתיע את הצבא המצרי ולא מנע ביצוע פעולות נוספות של יחידות העילית של הצבא המצרי (בעיקר מיחידות הקומנדו ומיעוטן מיחידות הצנחנים המצריות)) מחדירות לצרכי הנחת מארבים ופשיטות על מעוזי כוחותינו בגדה המזרחית של תעלת סואץ. על כן החלו- לצד מבצעי קרקע של יחידות צה"ל- תקיפות אויר על התעלה ובעומק מצריים על ידי חיל האוייר, בדלתא ובעמק הנילוס אשר החלו ב-20 יולי 1969 (הם ה"בוקסרים") וכן פשיטות כוחות צה"ל על אתרים ומתקנים אסטרטגים בעומק מצריים ובעמק הנילוס, מבצע "רביב" הפשיטה על זעפרנה בחוף ים סוף, הבאת מכ"ם ה- P-12 ארצה, הפשיטה על האי שדואן הפלת המיגים הסובייטים בקרבות אויר, לצד פאשלות כמו הפצצה שגוייה על המפעל האזרחי באבו-זעבל ופעולות נוספות, עד אשר מצריים נואשה והסכימה להפסקת האש ב-10 אוג' 1970. לימים בחסות החשיכה ובחסות אותה הפסקת האש, יקדמו המצרים את מערך טילי הקרקע אויר שלהם לחזית התעלה ויבססו אותו בעמדות מבוטנות היטב, ובדיפונים, ולימים יעשו שמות בחיל האויר בימי הלחימה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים.
    אך המסר העיקרי של פאצי של הפיכת ערפל הקרב לידיד, הוא מאוד יצירתי ומתחבר ל "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה". מאמין כי הגנרל האסטרטג הפילוסוף הסיני הנודע משנת 500 לפני הספירה -סון צ'ו וו, היה בודאי מסכין עם פאצי. כה לחי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *