[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Prawny לאתר Pixabay]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
טיל אחד שנח בהפתעה על השרון גרר את מדינת ישראל לפרץ של היסטריה, ואילץ את ראש הממשלה לקצר את ביקורו החשוב בארצות הברית; וכדאי שנשאל את עצמנו: למה אנחנו היסטריים... מה חדש?
יש לנו מאבק עם הפלסטינים על השאלה, "למי הארץ הזאת?"; וכל מי שחושב שיוכל לעשות איזשהו טריק - כמו לצאת מלבנון ומעזה בעבר, או לצאת מיהודה ושומרון בעתיד; והמאבק יסתיים, חי בסרט. המציאות מלמדת אותו שוב ושוב, והוא אינו לומד מאומה!
אבל צריך גם לשאול עוד משהו: איך טיל אחד יכול לשבש מערכת שיקולים אסטרטגית?
האירוע שבו השתתף ראש הממשלה בארצות הברית הוא אסטרטגי. הוא לא נסע לשם כדי לאכול ארוחת ערב. הוא שם בשביל האינטרסים החיוניים הלאומיים החשובים ביותר של מדינת ישראל. למה אירוע כזה מסיט את כל המערכת שלנו מהנתיב העיקרי שבו עלינו ללכת?
אנחנו באנו לארץ ישראל, לא בשביל להשיג קצת שקט בתל אביב, וגם לא בשביל ביטחון. ביטחון יהודים יכולים אולי להשיג באופן קל יותר בלוס אנג'לס. באנו לארץ ישראל כי זו ארץ מולדת. זו ארץ אבות, ויש עליה מאבק. ובמאבק הזה האויבים שלנו אינם מתכוונים לוותר, וצריך להעריך אותם על זה, ולהיות מוכנים למאבק ארוך.
הירי מעזה לשרון לא יעבור בשקט. אנחנו צריכים להחזיר במועד ובזמן הנוחים לנו, ולא מתוך היסטריה לאומית, כשהאויב מוכן לקראתנו, ומכתיב את המהלכים. בטח, אסור לנו להיקלע למשהו שאיננו משרת את המטרות הלאומיות ארוכות הטווח שלנו.
[להרחבה בנושא אינטרסים לאומיים, לחצו כאן] [להרחבה בנושא מטרות לאומיות, לחצו כאן]
ממש לא האינטרס שלנו להכריע את חמאס בדם בנינו, ולהגיש אותה כמתנה לאבו מאזן. את המבוכה הזו שלנו חמאס קולט, ומנצל אותה בתבונה רבה. הוא הולך על הסף, מרחיב כל העת את הסף ומאתגר אותנו. לכן, אנחנו צריכים להיות יצירתיים. לא לפעול בפזיזות ובטח, לא לרקוד לפי החליל שלהם במקום ובזמן הנוחים להם. לצערי, זה מה שאנחנו עושים עכשיו!
.
צה"ל יודע להיות יצירתי. לא כל פעילות קרקעית, למשל, מיועדת להכריע את החמאס. אפשר, למשל, לחזור לפעולות הגומלין בנוסח שנות ה- 50 של המאה הקודמת, שתכליתן לא הייתה להכריע, אלא לייצור חיכוך, ולהעמיד תודעה של עליונות הלוחם הישראלי על פני כל לוחם אחר בסביבה; וליצור פוטנציאל יכולות מוכח - בקרקע, באוויר ובים - מתוך רצף ההתרחשויות. במצב הזה, הדילמה לאן הולכים, תהפוך להיות שלהם. לא שלנו!
תסתכלו מי רוצה בישראל להכריע את חמאס: אבי גבאי למשל, שרוצה מחר בבוקר לסגת ביהודה ושומרון עד לקו הגדר. הוא והאחרים - המבקשים לשנות את המציאות הנוחה יחסית - ביהודה ושומרון - לרגע לא חושבים שאולי כל המדיניות שלהם יסודה בטעות פטלית; ובשל הטעות הזו הם ששים היום לצאת למלחמה....
אני ממליץ לזכור את כל אלה שאמרו, שנסיגה מגוש קטיף תשמר את הביטחון ותשפר את ביטחון תושבי דרום הארץ. הנה תזכורת מכתבת ערוץ 2 ז"ל, ובה לקט ציטוטים נבחרים: "יש טענה שיהיה איום על ישובים בנגב. אני עוד לא שמעתי טענה מגוחכת כזאת", אמר השר לשעבר מאיר שיטרית. ומהעבר השני, היה זה ח"כ רן כהן ממר"צ שניבא מהכיוון ההפוך: "אם לא נצא תוך שנה מרצועת עזה טווח הטילים יגיע עד לאשקלון"...
.
ביום שנהיה סגורים על עצמנו שאנחנו נחושים לא לתת לאויבים שלנו יותר מתנות שכאלה, נבין מה האינטרסים החיוניים הלאומיים שלנו ונביא שלושה מליון יהודים ליהודה ושומרון כדי להבטיח את מישור החוף - המאוכלס לעייפה באנשים ובתשתיות - שלנו, אז - כשאנחנו נראה יותר סגורים על עצמנו - נהיה קיר איתן באחיזתנו בארץ. אז גם לא יהיה כדאי למנהיגי עזה להתריס ולאתגר אותנו!
