[בתמונה: חפשו בינה (מלאכותית) ומצאו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

 

[גרסה מקוצרת של מאמר זה ראתה אור לראשונה בעיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

המאמר עודכן ב- 18 בנובמבר 2021

עו"ד פנחס (פיני) פישלר הוא קצין משטרה לשעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בימי ניצב בנימין זיגל. הוא בעל חמישה תארים אקדמיים, שלושה מהם בהצטיינות, ממייסדי תנועת אומץ, הגן בערכאות שונות על שוטרים וקציני משטרה רבים, פעמים רבות בהתנדבות. לוחם בלתי מתפשר למען טוהר המשטרה והאפקטיביות שלה. מייסד דף הפייסבוק "משטרת לואי דה פינס". מוציא מידי חודש דו"ח מסכם על חריגות במשטרת ישראל, שהפך חומר חובה בידיהם של אנשי אקדמיה ואזרחים שאכפת להם.

[לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן]

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על פרשת המימד החמישי. למאמר האחר, לחצו כאן:

• אלעד רזניק: אל תשקיעו בריקוד!

תזכורת: באו המה ונתכנסו, סביב ל"שולחן העגול", שם במטה הארצי בירושלים - מול גבעת התחמושת המיתולוגית, בואך שערי המטה הארצי - לישיבת רכש, עאלק, אותם "גנרלים", יפי הבלורית והתואר, "אחים לנשק", עאלק, בחליפות של "אנשי עסקים", עאלק, אלו המכנים זה אז זה, בשגרת חיי היומיום, "אחי אתה", למכור לוקשים הזויים, מדע בדיוני לרוכשי 'האטריות הקרות' – אלו ה"קולגות" - הבכירים במדים ובראשם המפכ"ל המגה כושל, לשעבר, רוני אלשיך...

בינה או גבינה?

הרעיון שעמד מאחורי המוצר של חברת 'המימד החמישי', הוא רעיון מתבשל כ"עסקי האוויר" "לופט גשעפט" - כמונח הידוע ביידיש - המָאמֶע לושן. מכרו דמיון, "רעיון" ערטילאי, בלתי מגובש, פלואידי, טרם בשלות וטרם בגרות (תרתי משמע). והוא הוצע למשטרה במיליונים. הכל, על חשבוננו, על חשבון הקופה הציבורית הדלה.

הם באו למכור את ה(ג)בינה או את ה(קומ)בינה המלאכותית יצירת מופת מופלאה -  לחיזוי פשיעה ועבריינים. איך כינה זאת אלשיך, זה העילוי - המחונן? GAME CHANGER – "משנה משחק" – שובר שוויון עאלק.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

אכן, זה היה "משחק". משחק של חובבנים, המשחקים במשחק כספי הציבור. רק כמה חבל שלא רכשו ממני, כבר אז, ממש בתחילת דרכו של רוני אלשיך (ראו תמונה משמאל), סגן ראש השב"כ, לפני מינויו לתפקיד, את בינתי שלי, לחיזוי כהונת מפכ"ל מגה כושל – רב תחומי - בינלאומי. אחלה תוכנה הייתי מוכר להם. בזיל הזול... אולי גם בחינם (תמורת קבלת קניין רוחני, הכי סודי, כמובן...).

[בתמונה משמאל: המפכ"ל לשעבר, רוני אלשיך]

למקרא דו"ח מבקר המדינה על פרשת אלשיך-גנץ - דו"ח מרטיט ומצמרר, מפחיד ממש - המחזיק 131 עמודים קטלניים על מערך הרכש של משטרת ישראל בתקופת כהונת המפכ"ל ה"עילוי" / "המחונן" המגה כושל רוני אלשיך, הופכת המילה "לכאורה", ל"כעורה", בבחינת הכיעור בהתגלמותו:

• זילות בכספי ציבור, בסכומי עתק;
• זילות בקניין הרוחני של כולנו;
• והשחתת המנהל הציבורי, לכדי מרמס, דק עד דק.

שומו שמיים מה התחולל שם: ישו בני גנץ במלוא הדרו יחד עם חברו הבכיר רם בן ברק, פעם סגן ראש המוסד, גייסו המה, גיוס חירום בצו 8, לעזרתם, לא חינם אין כסף, חלילה, את דודי כהן, פעם מפכ"ל משטרה (לא אחר מאחיו של מוטי כהן, מ"מ מפכ"ל המשטרה דהיום), את ניצב בדימוס בנצי סאו, פעם מ"מ מפכ"ל בעצמו, רוני אלשיך המחונן וצוות הרכש המהולל.

למקרא הדו"ח, מסרו המה נתונים כוזבים, לכאורה, אודות החברה; והמשטרה של המחונן אלשיך בלעה את הלוקשים. ניסו המה, למכור, כבר ב"סיבוב הראשון", "עסקי אוויר", של מוצר שעוד לא קיים, מחברה שבקושי קיימת, ושאין לה לקוחות, מחברה שטרם שיווקה ולא כלום... בעצם, מחברה ערטילאית, "סחורה" "בינתית" מונומנטאלית עאלק, בסך של לא פחות מ- 50 מיליון ₪ בבחינת "אל תחשוב פעמיים – שלא תתחרט ושלא תצטער"...

מזל גדול היה, שנכח בישיבה קצין בכיר ממנהל הרכש המשטרתי (מערך שספג ביקורת קטלנית בכל תחומי הרכש בדו"ח המבקר האחרון), שכמעט צעק "עצור" – "הצילו" – "אסור" – "הלו" - רק עד חמישה מיליון ש"ח בשלב הזה...

אז הם קיבלו על חשבוננו 4 מיליון ש"ח והלכו שמחים. הרבה כסף לביקור קצר אצל הקולגות...

[בתמונה: לוקשים משטרתיים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Couleur לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

מה למדנו?

1. הכסף והממון מעוור ומסנוור גם עיני גנרלים ואוטם אצלם את כל החושים – חוש הטעם [טעם לפגם]. חוש הריח [סירחון]. חוש הצדק [רק שם של כוכב]
2. לעזאזל השוויון, כשיש קשרים ופרוטקציות בין חברים בבחינת "אחי אתה".
3. כוח השררה בז למנהל התקין, לטוהר המידות, לערכים, למוסר, ליושרה, לצדק, לאינטגריטי, לאחריות ולאמון.

אם כאן לא פותחים בחקירה פלילית אז מתי כן? רק ב"חמגשיות" של שרה? רק ב"פרשת מוביל הרהיטים הקבלן מר עמדי? רק ב"פרשת החשמלאי פעיל הליכוד - אבי פחימה - בקיסריה ביום הכיפורים"? רק לי זה מריח, בכל הכבוד, והכל לכאורה וכמובן ובעיקר "לכעורה" של ממש, קבלת דבר במרמה, ניסיון בוודאי, תרמית, הונאה, הפרת אמונים, שימוש לרעה בכוח המשרה (אחלה של כוח המשרה...), גניבת דעת וקניין רוחני, בחשיפת שיטות העבודה של המשטרה לידיים זרות; ידיים, שלימים פשטו רגל וגם יד...

אגב, שאלה קטנה: מי יחזיר לנו את 4 מיליוני הש"ח שכבר שולמו ונבלעו בתהומות הנשייה – הסבתא הצדיקה שלי, חיה, ז"ל?

[בכרזה: אכיפה סלקטיבית... הכרזה: ייצור ידע]

צריך לקרוא את כל הדו"ח שיצא מלפני מבקר המדינה על מנת ללמוד על מערך הרכש של משטרת ישראל בימי אלשיך במכלול "עסקאות" ו"שיטות" פעולה של פיצול עסקאות, חובבנות, שרלטנות וניגודי עניינים.

אז מה היה לנו כאן?

(ג)בינה מלאכותית? (קומ)בינה מלאכותית? עסקה מלאכותית? כיפוף מלאכותי של כל סדרי מנהל תקינים? או מגה קומבינה, על חשבוננו; והכל, במובן הגס של הביטוי?

[בתמונה: כרזת מחאה שפורסמה בפייסבוק ובווטצאפ בעקבות הפרשה... היוצר אינו ידוע]

[למאמרו של אלעד רזניק בהקשר זה: 'אל תשקיעו בריקוד', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• אלעד רזניק (2019), אל תשקיעו בריקוד!, ייצור ידע, 28/3/19.