[בתמונה: גילה אדרעי הפכה לאחד מראשי הועדים האימתניים במשק ודורשת לאנשיה את המשמעויות הכספיות הנובעות מכך... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Hanay. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים בנושא התאגדויות עובדים - וועדי עובדים, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

לרשימת המשרות שאמא יהודיה מבקשת עבור ילדיה, נוספה משרה נחשקת נוספת: עובד רכבת ישראל.

גילה אדרעי - יושבת ראש ועד עובדי רכבת ישראל - הבינה את זה כבר ב- 2010, אבל הציבור הישראלי טרם הטמיע אז, ואלה שהטמיעו רצו, בגלל זה, להיפטר ממנה. ההזדמנות הגיעה לידיהם ב- 2012, בעקבות המאבק המתוקשר שניהלה נגד מהלכי ההפרטה ברכבת ישראל. את תפקיד התליין אז, ביצעה ההסתדרות. למה? ראו בהמשך...

עובדי הרכבת אינם טפשים, ובספטמבר 2017 נבחרה אדרעי שוב לתפקיד; והפעם בתקופה, שבה כבר יודע כל אחד בישראל שהרכבת היא כלי תעבורה חסר תחליף, שכל שיבוש בו פורט חזק על עצביו של הציבור.

השליטה על מוצר חסר תחליף היא מכרה זהב עבור העובדים; וועד עובדי הרכבת יישר קו - מבחינת העוצמה שבידיו - עם הוועדים הגדולים: ועד עובדי חברת החשמל או ועד עובדי רשות שדות התעופה; אותם וועדים, שכל דרישה שלהם מתמלאת, רק מעצם האיום בשביתה.

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

[בתמונה: הכיוון ברור... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Fotoworkshop4You לאתר Pixabay]

כך פועלת מערכת מורכבת: מרגע שמאזן העוצמה משתנה נפתח מאבק לחלוקה מחודשת של העוצמה, עד שהנכסים מתחלקים מחדש לפי סולם העוצמה החדש. זה מה שעושה וועד עובדי הרכבת היום.

אבל 'אין ארוחות חינם'. קיומו של ועד עובדים אימתני נוסף במשק מאיים על ההסתדרות ועל הוועדים הגדולים האחרים, לא פחות מאשר הוא מאיים על משרד האוצר וראש הממשלה.

למה? כי העצבים המרוטים של הציבור עלולים להביא לתמיכה ציבורית סוחפת בחוק בוררות חובה ואיסור שביתות בשירות הציבורי. אם ימתחו עובדי הרכבת את עצבי הציבור יתר על המידה, הם יתנו לפוליטיקאים עילה לסיים את החגיגה נגמרת עבור כולם!

זו הסיבה שההסתדרות (המייצגת, בעיקר את האינטרסים של הוועדים הגדולים) שמחה לנצל הזדמנות ולהיפטר מאדרעי ב- 2012. אבל כאמור, היום זו כבר אופרה אחרת...

לבנימין נתניהו יש תודעה ההיסטורית המפותחת, והוא מתחיל, בימים אלה, את הקדנציה האחרונה שלו כנראה.

הוא אהב מאוד, בעבר, את ההשוואות שלו למרגרט תאצ'ר (ראו תמונה משמאל); שבין היתר, נטרלה את כוחם של הוועדים הגדולים בבריטניה.

אם תיפול לידו ההזדמנות, הוא ישמח לרשום בהיסטוריה סיבה נוספת להשוואה בינו לבין תאצ'ר.

[בתמונה משמאל: מרגרט תאצ'ר. האם בנימין נתניהו ינצל את מאבק עובדי הרכבת כדי להכניע את הועדים הגדולים? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikiImages לאתר Pixabay]

את אדרעי זה מעניין מעט מאוד. לשיטתה, או שעובדי הרכבת יאכלו את מה שאוכלים עובדי השירותים החזקים במשק; או שאיש לא יאכל...

יהיה מעניין אבל כואב, כי כמו תמיד, הכל יתבצע על גבנו!

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים בנושא התאגדויות עובדים - וועדי עובדים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.