[בתמונה: עידן יורי אנדרופוב כראש ה- .K.G.B. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף פרקי החוברת: KGB – פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 15 בדצמבר 2021

יעקב שחם ז"ל היה סגן ראש המחלקה לענייני ישראל וזרים בשירות הביטחון הכללי (שב"כ). מאמר זה הוא חלק מעבודת הגמר שלו במכללה לביטחון לאומי של צה"ל (מב"ל): KGB -  פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917.

זהו הפרק התשיעי בסדרת מאמרים זו, הסוקרת פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות, ה- .K.G.B, בין השנים 1991-1917.

*  *  *

שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים – תנופה מול סטגנציה

ב- 1964 הודח מנהיג ברית המועצות הכריזמטי, ניקיטה חרושצ'וב (ראו תמונה למטה) חברו נגדו גורמים שמרניים בהנהגת המפלגה. לראש ה- .K.G.B, סאמיצ'סטניי ולקודמו ופטרונו שלפין, היה תפקיד מרכזי בקשר שנרקם. הם קיוו להשיג לאנשי קבוצתם תפקידי מפתח בהנהגה החדשה, אך, בסופו של דבר, התאכזבו כשהאפרטצ'יקים האפורים דחקו את רגליהם בהדרגה ובהתמדה.

ב- 1967 סולק סאמיצ'סטניי בגסות מלשכתו המרווחת שבכיכר דזרז'ינסקי, ומאז, במשך 15 שנים ארוכות, עמד בראש ה- .K.G.B יורי אנדרופוב (Andropov Yuriy), פעיל מפלגה שעשה את עיקר תפקידיו, עד אז, במחלקה של הוועד המרכזי, שהייתה אחראית על הקשרים עם המפלגות הקומוניסטיות בגוש המזרחי.

[בתמונה: ניקיטה חרושצ'וב - סוף הדרך... למקור התמונה לחצו כאן]

אנדרופוב כראש ה- .K.G.B

עידן אנדרופוב (ראו תמונה משמאל) התאפיין בגידול מסיבי של הארגון, אשר הרחיב את שורותיו. מבנהו, שהיה מסורבל קודם לכן, הפך מסורבל שבעתיים; מחלקות הפכו למינהלים; ומינהלים למינהלים ראשיים.

[תמונתו של יורי אנדרופוב משמאל היא נחלת הכלל]

מודיעין החוץ - שאנדרופוב הקדיש לו תשומת לב מיוחדת - פרס את פעילותו בכל יבשות העולם. למעשה, לא הייתה מדינה, בה לא פעלה שלוחה חסויה של ה- .K.G.B.

מודיעין החוץ של ברית המועצות היה הזרוע הקדמית של המאמץ האינטנסיבי של ברית המועצות להרחיב את שליטתה במדינות העולם השלישי. המודיעין פעל בדרכים חשאיות לתמיכה ב"תנועות השחרור הלאומיות", לרבות בארגוני הטרור הקיצוניים ביותר.

דיבורים על דטאנט לחוד, ופעילות מודיעינית וחתרנית, רחבת היקף, בניצוח ה- .K.G.B לחוד. אלה היו פני התקופה.

המבנה הפנימי, של המינהל הראשי הראשון, התגבש סופית בשנות השבעים של המאה הקודמת, והיחידות האופרטיביות העיקריות שלו היו:

• המחלקות הגאוגרפיות, שעסקו באיסוף פוליטי והיו אחראיות להכוונת פעילות השלוחות.
• "מינהל K"  – ריגול נגדי חוץ לארץ.
• "מינהל S"  – בלתי חסויים.
• "מינהל T"  – איסוף מדעי טכני.
• מספר שירותים עצמאיים כגון, שירות מחקר מודיעיני (בהמשך, הפך להיות ל"מינהל I."), "שירות A" (Measures Active) וכדומה.

ב- 1972 עבר מטה המינהל הראשי הראשון למתחם יאסנבו (Yasenevo) מחוץ למוסקבה. ב- 1971, לאחר פרישתו של שקארובסקי (Sakharovskiy) - שעמד בראש המינהל במשך למעלה מחמש עשרה שנים - מינה תחתיו אנדרופוב את סגנו, מורטין (Mortin), אך כעבור שלוש שנים, מינה יושב ראש ה- .K.G.B את איש אמונו וסודו, ולדימיר קרישקוב (Vladimir Kryuchkov; ראו תמונה משמאל), ביורוקרט אפור, ללא ניסיון מודיעיני, לעמוד בראש הזרוע המודיעינית של ה- .K.G.B.

[בתמונה משמאל: ולדימיר קרישקוב. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונתו שימוש הוגן]

עידן קרישקוב במינהל הראשי הראשון, שנמשך עד 1988, שם קץ לזעזועים ולשינויים המבניים התכופים. הדגש הושם על בניית דוקטרינה מודיעינית, שהייתה פועל יוצא של התפיסה האידאולוגית של ההנהגה הסובייטית.

תפיסה זו ראתה את המצב הבינלאומי דרך הפריזמה של שאיפת המערב לעצור, בכל מחיר, את התקדמות הקומוניזם, תוך נקיטת צעדים מגוונים, החל מחתירה תחת אושיות המשטר הסובייטי ועד למלחמה גרעינית.

ארצות הברית ונאט"ו המשיכו לשמש יעדים עיקריים של הפעילות המודיעינית, ואליהן הצטרפה סין, בשל העימות האידאולוגי החריף בין שתי המעצמות הקומוניסטיות. עימות זה לבש, בסוף שנות השישים של המאה הקודמת, אופי של סכסוכי גבול. השיפור המפתיע ביחסים בין סין לארצות הברית חיזק את חששות הפוליטבירו, כי ארצות הברית וסין מבקשות להדק את הכתר סביב ברית המועצות.

בד בבד עם כיווני הפעילות המודיעינית העיקריים בתחום האיסוף המדיני פוליטי, והמדעי טכני (תחום שצבר תאוצה רבה נוכח פיגור הכלכלה הסובייטית והאמברגו על טכנולוגיות מתקדמות, שהטילו ארצות הברית ובעלות בריתה על ברית המועצות) וריגול נגדי חוץ לארץ (בדגש על חדירה לשירותי מודיעין מערביים ולמרכזים אידאולוגיים אימפריאליסטיים), הושם דגש מיוחד על ביצוע מהלכי הטעיה (Measures Active), שנועדו לזרוע פירוד במחנה המערבי, להשחיר את פני המערב, ובייחוד, את ארצות הברית, במדינות העולם השלישי, ובכך, לקדם את האינטרסים של ברית המועצות.

התנופה הרבה של המודיעין הסובייטי, שנראה היה מונוליטי ובעל עוצמה, הפכה, במרוצת השנים, לסטגנציה ולרפיון לא מבוטל. סיבות רבות ומורכבות היו לכך. הגידול המהיר במצבת כוח האדם, שהביא לתוך שורותיו יותר ויותר בעלי קשרים ופרוטקציה; פעילי מפלגה שזכו לתפקידי ניהול, למרות היעדר כישורים מודיעיניים; ריבוי משימות שזרמו מהמרכז, ושאת חלקן הגדול לא ניתן היה למלא, הן בשל מורכבותן הרבה והן בשל הישענותן, לא על המצב המציאותי, כי אם על ראייה דוקטרינרית אידאולוגית של הפוליטבירו.

מאידך, מאגר הסוכנים הפוטנציאליים, בעלי קירבה אידאולוגית לברית המועצות התמעט, ומדינות המערב ושירותי הביטחון שלהן התגייסו לבלימת פעילותו של ה- .K.G.B. כמו כן, אוירת הנהיליזם, החומרנות וחוסר האמון כלפי ההנהגה, שהתפשטה בברית המועצות בעידן ברז'נייב, הדביקה, מטבע הדברים, גם קציני מודיעין לא מעטים, גרמה לתופעה חמורה של עריקות, ולנכונות לשתף פעולה עם השירותים המערביים, בעיקר עם ה- .C.I.A.

החדירה העמוקה לתוך המודיעין האמריקאי

למרות הסטגנציה והרפיון בשורות ה- .K.G.B, היו לו הצלחות, לא מבוטלות, בתחומים רבים של חדירה מודיעינית, לרבות בארצות הברית. די אם נציין את מקרהו של ג'ון ווקר (Walker John; ראו תמונה משמאל), איש חיל הים האמריקאי, אשר גויס על ידי שלוחת וושינגטון.

[בתמונה משמאל: ג'ון ווקר ב- 1955. המקור: FBI]

משך שנים, העמיד ווקר לרשות ה- .K.G.B את כל מערכת הצופן של חיל הים. כאשר הוא הועבר לתפקיד אחר, הוא גייס למען המטרה את חברו, אף הוא בעל נגישות לצפנים, את אחיו ואת בנו. רק ב- 1985 שם ה- .F.B.I קץ לפעילות הרשת, בעקבות הלשנת אשתו של הסוכן הראשי.

ב- 1976 גויס באינדונזיה עובד לשעבר של ה- .C.I.A, בשם ברנט (Barnett), שהצביע על למעלה ממאה אנשי .C.I.A ומסר פרטים אודות מבצעי הארגון במזרח הרחוק.

סוכן אחר, אף הוא עובד ה- C.I.A. לשעבר, חשף פרטים סודיים על לוויין ריגול אמריקאי חדיש.

קצין .C.I.A אחר, בשם אדוארד האוורד (Howard Edward), שיועד לעבוד בשלוחה במוסקבה, ואשר בשל בעיות אישיות פוטר מהארגון, פנה ביוזמתו ל- .K.G.B בארצות הברית, ומסר פרטים אודות מבנה השלוחה וקציניה. כפי הנראה, הוא הסגיר את אחד הסוכנים ה"ערכיים" ביותר של ה- .C.I.A בברית המועצות, המהנדס אדולף טלקאחוב (Tolkachev Adolf), אשר סיפק, לאורך שנים, מידע רב אודות התעשייה האלקטרונית הסובייטית, בדגש על פיתוחים צבאיים.

האוורד נחשף הודות למידע שמסר עריק מה- .K.G.B, בשם ויטאלי יורצ'נקו (Yurchenko Vitaliy), אך פעילות איטית של ה- F.B.I. התאפשר לבוגד לחמוק מארצות הברית, ולהגיע לברית המועצות.

היהלום שבכתר הישגי "מינהל K" מול המודיעין האמריקאי היה, ללא ספק, אולדריך איימס (Ames Aldrich; ראו תמונה משמאל) (ראה ענף ריגול נגדי במחלקת ברית המועצות של ה- .C.I.A) ורוברט האנסן (Hansen Robert), בכיר במכלול הריגול הנגדי של ה- .F.B.I). שניהם התנדבו בוושינגטון, ב- 1985 (בנפרד וללא כל קשר ביניהם) ונקלטו על ידי ראש "ליין .K.R" בשלוחתו של קולונל צ'רקשין (Cherkashin).

[תמונתו של אולדריך איימס היא נחלת הכלל]

השניים, ובמיוחד איימס, גרמו, למעשה, לחיסול המערך המודיעיני החשוב ביותר שהצליח ה- .C.I.A לגייס, בעמל רב ולאורך שנים, במיוחד בתוך שירותי המודיעין הסובייטים (ה- .K.G.B וה- .G.R.U). לפחות 12 אנשי מודיעין סובייטים נעצרו והוצאו להורג במרוצת השנים 1986-1985.

רק ב- 1994 הצליחו ה- .C.I.A וה- .F.B.I לעלות על עקבותיו של הבוגד הראשון איימס. חשיפתו של האנסן התעכבה עד לשנת 2000, והושגה, קרוב לוודאי, הודות למידע שנמסר ל- .C.I.A על ידי סוכן בתוך מודיעין החוץ של רוסיה, ה- .S.V.R.

צרות באנגליה

לאור הצלחות מרשימות למדי של פעילות ה- .K.G.B בארצות הברית ומול יעדים אמריקאים בחוץ לארץ, בלט הדשדוש בפעילות השלוחה החסויה בבריטניה. ה- .K.G.B לא הצליח להתאושש מהמהלומה שהנחיתו עליו שלטונות בריטניה ב- 1971, כאשר, בעקבות עריקתו של קצין "ליין N" (סיוע לבלתי חסויים ומבצעים מיוחדים) אולג ליאלין (Lyalin Oleg), גורשו מבריטניה 105 קציני מודיעין ודיפלומטים, שהיו מעורבים בפעילות מודיעינית. ואם לא די בצרות מתקופת עריקת ליאלין, הודות למידע שמסר איימס, הסתבר ל- .K.G.B,  ב- 1985, שממלא מקום ראש השלוחה בלונדון, קולונל אולג גורודיבסקי (Gorodievskiy Oleg) הוא סוכן וותיק של ה- "6-MI", וכל פעילות השלוחה בלונדון נוהלה תחת עינו הפקוחה של המודיעין הבריטי.

לגורם אחר ב- .K.G.B, למינהל הראשי השלישי (ריגול נגדי צבאי) הייתה דווקא הצלחה, לאחר שהצליח לגייס, ב- 1968, את עובד מערך הסיגינט הבריטי, ג'פרי פריים (Geoffrey Prime). פריים סיפק "מידע ערכי" כולל על ניסיונות (הצלחות וכישלונות) לפצח את הצופן הסובייטי.

בסין זה אחרת

אף בסין לא הצליח ה- .K.G.B להתרומם, למרות הלחץ שהופעל על המינהל הראשי הראשון לבנות מערך סוכנים סיניים, על מנת לחדור למוקדי השלטון בבייג'ין. ב- 1976 הייתה שלוחת בייג'ין מהגדולות בשלוחות החסויות של ה- .K.G.B. חלק ניכר מקציני האיסוף היו בעלי חזות אסיאתית, ודמו לסינים עד מאוד (בתקופה זו, מעטים היו האנשים ממוצא אירופאי ואנגלו סקסי בסין, כך שקציני .K.G.B "רגילים" בלטו בשטח, שהיה עוין עד מאד כלפי ה"לבנים" בכלל, וכלפי הסובייטים בפרט).

קצינים מלוכסני עיניים הוצאו, בחשכת הלילה, מהשגרירות הרוסית, ופוזרו במקומות לא מאוכלסים. עם בוקר, הם נהגו להיטמע בקרב הסינים, קראו עיתוני קיר וקנו עיתונות מקומית, על מנת להתעדכן במתרחש בפרובינציות הסיניות המרוחקות. במקביל, הכשירו יחידות המודיעין, במזרח הרחוק הסובייטי ובאסיה התיכונה, בלתי לגליים ממוצא אסייתי ומונגולי, בקצב מהיר, והחדירו אותם דרך הגבול.

כל המאמצים הכבירים הללו היו לשווא. שנים ומאמץ שהושקעו, לא תרמו לקבלת נגישות למקורות ערכיים בסין, בוודאי, לא לכאלה, שהייתה להם גישה למידע על החלטות פוליטיות של הנהגת סין.

בתחום המודיעין המדעי טכני היו ל- .K.G.B. הישגים רבים במדינות אירופה, ובמיוחד בבלגיה ובצרפת. מדען הגרעין הצרפתי טמפרויל (Tamperville), שעבד בוועדה לאנרגיה גרעינית של צרפת, גויס על ידי ה- .K.G.B ב- 1986, ונחשף בשנת 1992. הוא העביר מידע רב על ניסויים גרעיניים שערכה צרפת, ועל הקמת דור חדש של נשק גרעיני, בו צוידו הצוללות הצרפתיות.

[לאוסף פרקי החוברת: KGB – פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917, לחצו כאן]