[בתמונה: גיל מסינג. התמונה היא צילום מבסך מכתבת ערוץ כאן 11]
[לקובץ המאמרים על רצח תאיר ראדה, לחצו כאן]
ד"ר יוסף זהר, הינו עמית מחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן; ועמית הוראה, החוג לקרימינולוגיה, אקדמית גליל מערבי. מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל. יוסף הואשם ברצח שלא היה, ישב במעצר שלושה חודשים באבו-כביר וארבע וחצי שנים (!) במעצר בית עד שזוכה זיכוי מלא מכל אשמה.
לאחר מאבק של ארבע שנים נוספות, הפרקליטות ומשטרת ישראל פיצו את זוגתו ואותו על הנזק והעוול שגרמו להם.
* * *
פרקליטות המדינה ביקשה מבית המשפט להטיל חיסיון על פרטי הפעלתו של גיל מסינג כסוכן משטרתי כדי להפליל חשודים בפרשת "ישראל ביתנו".
כיצד נדע מה גרם למסינג לשתף פעולה עם המשטרה, והאם מלא את תפקידו כסוכן משטרתי באופן לגיטימי; או שמא, "שתל" הודאות בפי חברו, בשיחות בהן הקליט אותו? האם כל אחד יכול להפוך לסוכן משטרתי מדיח, ולחקור כל אדם ללא אזהרה וללא אפשרות להתייעץ עם עו"ד? איזו חברה אנושית אנו מטפחים בהתירנו לאזרח להפליל באופן יזום ואקטיבי אזרח אחר מסיבות השמורות עימו?
.
בפס"ד אלישע חייבטוב נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון אשר זיכה אותו מהרשעה ברצח, כי "הבטחת תמריץ כספי ישיר או טובת הנאה אחרת, בגין השגת הודאה מפלילה, מעצימה עד מאוד את האינטרס האישי של המדובב להגיע לתוצאה הכוללת הודאה בעבירה, ומדרבנת אותו לעשות כל שביכולתו כדי להשיג את הדבר 'לרבות נקיטת פעולות המצויות על הגבול שבין הפסול למותר. פועל יוצא של התנהלות מסוג זה עלול להיות השגת הודאות שווא והרשעת חפים מפשע".
משטרת ישראל מפעילה סוכני משטרה סמויים באופן לגיטימי במלחמה בפשיעה, אך "אל לה, למשטרה להצמיד סוכן מדיח לאדם, אלא אם בידיה מידע אמין, המחשיד אותו אדם כמי שנוהג לבצע פשעים חמורים מהסוג העומד לחקירה, והמשטרה משוכנעת כי רק על ידי הפעלת הסוכן ניתן להשיג את הראיות הדרושות להעמדת החשוד לדין", כפי שהבהירה הפסיקה.
בעיה נוספת נעוצה בכך שהשימוש המשטרתי בסוכנים המשטרתיים בחקירות, מאפשר לעקוף את חובת היידוע על הזכות להיוועצות עם עורך דין. זכות ההיוועצות בסנגור מוכרת בישראל כביטוי מובהק של הזכות החוקתית להליך הוגן, שמטרתו להוביל לגילוי האמת ללא עיוותי דין. עם חקיקתם של חוקי היסוד בשנת 1992 הוכרה הזכות למשפט הוגן כזכות חוקתית הנגזרת, מן הזכות לכבוד ומן הזכות לחירות.
לרשויות השלטון כוח רב, ולפעמים הן משתמשות בו תוך כדי פגיעה בזכויות הפרט. נחקר חף מפשע שאינו יודע כי הוא תחת חקירה ואינו מקבל יעוץ מקצועי המגיע לו, עלול למסור פרטים המחשידים אותו, מתוך התרברבות, בדיחות הדעת, או סתם טיפשות.
כזכור, כארבע שנים לאחר הרצח בבר-נוער, טען צעיר מוכר למשטרה, כי בידיו מידע על זהות הרוצח מהברנוער. המשטרה כרתה איתו הסכם ושלחה אותו לחלץ הודאה ממי שטען שביצע את הרצח. כחלק מההסכם הובטחו לו דמי מחייה חודשיים של 6,00 שקלים, מקום מגורים וכן סכום חד פעמי של 120 אלף שקל בסוף המשפט.
[תמונת בניין הברנוער נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Talmoryair. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0. תמונת האקדח היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי stevepb לאתר Pixabay]
הסוכן היה מודע לכך, שהמשטרה יכולה להתחקות אחרי שיחות והודעות טקסט, אך סבר שלא ניתן לעקוב אחרי הודעות בוואטסאפ. לכן, שכנע את חברו לומר משפטים שיישלחו אליו בהודעה בעוד הוא מקליט אותו. כך הצליח להוציא הודאה מוקלטת בהקשר לרצח, ועל סמך זאת המשטרה הגישה כתב אישום באשמת ביצוע 2 מקרי רצח ו11 ניסיונות לרצח.
התרמית התגלתה בזכות שימוש בטכנולוגיה חדשנית, שאפשרה להתחקות אחר ההודעות שנמחקו. בעקבות זאת המשטרה והפרקליטות ביטלו את הסכם עם הסוכן, והוגש נגדו כתב אישום על עבירות בידוי ראיות, שיבוש מהלכי משפט, השמדת ראיה, קבלת דבר מרמה בנסיבות מחמירות ועוד. הנאשם שוחרר, כתב האישום נגדו בוטל ולאחר הליך בוררות הוא קיבל פיצויים של מעל 2 מיליון ₪.
[למאמרו של עו"ד יאיר רגב: 'תעלומת הרצח בברנוער', לחצו כאן] [למאמרו של אלעד רזניק על פרשת גיל מסינג, לחצו כאן]
הגיעה הזמן לעמוד על כך, שסוכן משטרתי פוגע בזכות ההיוועצות ועלול לגרום לעיוותי דין; ולקבוע כללים וגבולות לאופן הפעלתו.
מפליא אותי שכבר חורצים דעה בלי לדעת את כל העובדות. איך הוא מעז לטעון שיש כאן הפללה סתם בלי לדעת את העובדות, או אפילו להעלות זאת כאופציה אפשרית.
לשאלתו של יוסף זוהר – כן, כל אחד עשוי להפוך לסוכן משטרתי. כך יוצרים הרתעה.
אך העיקר הוא עניין התרומה של מסינג למאבק בשחיתות. הוא לא עד מדינה, ללא עבר פלילי, לא היו נגדו חשדות קודמים. הוא רצה לעזור.
מבחינתי, צריך לתת לו איזה שהיא אות של כבוד, ולהרים על נס את תרומתו למאבק בשחיתות. קשה לי להאמין שדווקא נתניהו יחלץ לסייע למסינג, והסיבות ידועות. אף הייתי מצפה מראש ממשלה להודיע שהוא מעריך את תרומתו של לסינג.
במקום זאת, משפילים אותו בכיכר העיר. כן, כך עושים, בדרך כלל, לחושפי שחיתות בישראל. אז איך רוצים להפחית את השחיתות אצלנו? ומי שמתפלא שהמדינה הופכת למושחתת יותר ויותר – הנה אחת התשובות לכך.