[בתמונה: היו זמנים... טקס החתימה על הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. מימין לשמאל: שרי החוץ של ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, איראן, האיחוד האירופי, גרמניה, צרפת וסין, במעמד ההכרזה על קבלת ההסכם בווינה, אוסטריה, 14 ביולי 2015. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bundesministerium für Europa, Integration und Äusseres. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

בשמיני למאי 2018 הודיע הנשיא דונלד טראמפ, שארה"ב נסוגה מהתחיבויותיה כלפי הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (ה- JCPOA) ופורשת ממנו לאלתר.

בשישי לאוגוסט 2018 הודיע ארה"ב כי תשיב למקומן את כל הסנקציות שהוסרו עם החתימה על ה- JCPOA בהצהרה ששחרר הנשיא לעיתונות נאמר: "המשטר האיראני יאלץ להחליט, אם הוא משנה את התנהלותו המאיימת ומפסיק לערער את היציבות האזורית בתמורה לשילובו המחודש בכלכלה העולמית או שהוא בוחר בבידוד כלכלי".

ביום השנה לפרישת האמריקאים מהסכם הגרעין שחל בערב יום העצמאות הישראלי הודיע נשיא איראן רוח'אני שאיראן פורשת חלקית מהסכם הגרעין. על פי ההסכם הותר לאיראן להחזיק ב כ 300 ק"ג של LEU אורניום מעושר לרמה נמוכה לתקופה של 15 שנה כל כמות מעבר ל- 300 ק"ג הוצאה מאיראן. במועד החתימה על ההסכם האיראנים החזיקו ב 10,000 ק"ג של LEU.

במסגרת ההסכם הסכימה איראן לנטרל את כור הפלוטוניום שלה באראק. הנשיא רוח'אני הודיע שאיראן מפסיקה לייצא את עודפי האורניום המועשר שברשותה, ותחדש את עבודתה על הכור באראק מידית

[למאמר המלא ב- CNN, לחצו כאן]

אבל מה בעצם מנסים להשיג האיראנים?

בחודש נובמבר 2018 נכנסו לתוקפן סנקציות אמריקאיות על משק האנרגיה האיראני. התרים מיוחדים לחריגה מהסנקציות למשך 6 חודשים ניתנו ל 8 מדינות : סין, הודו, יפן, דרום קוריאה, טאיוון, טורקיה, איטליה ויוון.

בשני למאי הודיע מזכיר המדינה, מייק פומפאו, שההיתר המיוחד לשמונה המדינות שהמשיכו לקנות מוצרי אנרגיה באיראן (נפט וגז) פג; ומאותו מועד כלל המדינות שסוחרות עם איראן יהיו נתונות לסנקציות אמריקאיות.

במהלך חודש אפריל הודיעה סין שאיננה מתכוונת למלא את הדרישה האמריקאית להפסקת הסחר עם איראן.

[לכתבה המלאה בניו יורק טיימס, לחצו כאן]

כבר בשני למאי הודיע טורקיה שהיא לא תוכל לעמוד בדרישה האמריקאית, ושהיא מתכוונת להמשיך לקנות נפט באיראן. ההודעה הטורקית הגיעה בעקבות ההודעה הסינית, שניתנה כבר בחודש אפריל.

[לכתבה המלאה באתר רויטרס, לחצו כאן]

סין - שנמצאת באמצע מו"מ עם האמריקאים על הסכם סחר חדש - מנצלת את ההזדמנות לדרוש תנאים טובים יותר בהסכם הסחר; ובינתיים, הספיקה לחזור בה מכל ההסכמות אליהם הגיעה עם האמריקאים.

הודו וסין מנסות לייצר מנגנון עוקף ארה"ב שיאפשר להם להמשיך ולקנות נפט איראני ללא תלות בבנקים אמריקאים או בעסקאות דולריות אם יצליחו גם הודו תמשיך לקנות נפט איראני.

שניים מהבנקים הסינים נתונים לסנקציות אמריקאיות בעקבות הסנקציות על צפון קוריאה כך שהקמת המנגנון הרבה יותר קריטית למסחר בין הודו לאיראן מאשר למסחר בין איראן לסין שצפוי להימשך כרגיל.

[לכתבה המלאה באתר רויטרס, לחצו כאן]

אבל מה מנסה להשיג איראן?

אחת המטרות העיקריות של הממשל האמריקאי, אל מול איראן, היא לגרום לחילופי שלטון ע"י הטלת סנקציות שיגבירו את חוסר השקט האזרחי הקיים באיראן, יחלישו את מעמדן של משמרות המהפכה ויאפשרו לאופוזיציה להרים את הראש.

חודש לפני תום ההיתרים המיוחדים, בתשיעי לאפריל 2019, הכריזה ארה"ב על משמרות המהפכה כעל ארגון טרור; והטילה סנקציות אישיות על 14 אישים ו- 17 חברות הקשורים למשמרות המהפכה.

[לכתבה המלאה ב- AP, לחצו כאן]

נדמה, שהמשטר בטהרן חושב שהדרך להימנע מהגורל שמיעד לו ממשל טראמפ היא על ידי הגדלת השסעים הקיימים עם בנות בריתו האירופאיות.

ב 17 למאי 2018 הכריז האיחוד האירופאי באמצעות ה- EC על כוונתו להעביר חוק, שיכריז על הסנקציות האמריקאיות כבלתי חוקיות באירופה; דבר שיאפשר לאזרחים וחברות אירופאיים להמשיך ולסחור עם איראן. האיחוד הורה ל- EIB (בנק ההשקעות האירופאי) להמשיך ולתמוך בחברות ועסקים פרטיים שימשיכו לסחור עם איראן. בשביעי לאוגוסט 2018 עודכן החוק האירופאי.

[לכתבה המלאה באתר RT, לחצו כאן]

האיראנים החליטו ללוות את המאמץ שלהם לבודד את האמריקאים ו'לשחק צ'יקן'. בשני למאי 2019 העלתה סוכנות הידיעות האיראנית IRNA כתבה בה ציטטה הגנרל האיראני עבדולראחים מוסאווי מפקד הצבא של הרפובליקה האיראנית באומרו "על כל הכוחות להכין את עצמם, כאילו איראן תהיה מותקפת מחר, ולהעלות את המוכנות שלהם למלחמה. האיומים היום הם קונקרטים!" הצבא האיראני העלה כוננות.

[לכתבה המלאה, לחצו כאן]

החלק השני של משחק הצ'יקן האיראני כלל איום על גובה מחירי הנפט. כיוון שהסנקציות על שוק האנרגיה האיראני מייצרות מחסור עולמי רגעי הודיעה ערב הסעודית שהיא תגביר את תפוקת הנפט בשביל למנוע מחסור עולמי ולשמור על מחירים נמוכים יחסית.

על מנת לדחוף את האירופאים לכיוון המתאים, האיראנים צרכים לאיים על שדות הנפט ומתקני הזיקוק בסעודיה; ולכן, החלו לשנע מספר טילים בליסטים לטווח בינוני אל עבר המפרץ הפרסי. חלקם הועלו על אניות, העושות את דרכן לתימן.

[לציוץ של אלון בן דוד בטוויטר, לחצו כאן]

כמה אמין האיום? לא מאוד להערכתי, כיוון שפגיעה בנפט הסעודי או בנתיבי אספקתו תייצר בידוד איראני כמעט מוחלט ותגרום לאירופאים לעבור את הרוביקון.

האמריקאים שאינם יכולים להרשות לאיראנים להכתיב דברים בכוח, החליטו להגיב ולהקשיח עמדות; והודיעו על העברת נושאת מטוסים ומספר מפציצים למפרץ הפרסי. הצעד האמריקאי הגיע חודש אחרי שהלינקולן הגיעה למזה"ת, ומספר ימים לאחר שחצתה את תעלת סואץ בדרכה לפריסה מתוכננת במפרץ הפרסי.

בבוקר השמיני למאי 2019, נפגשו שר החוץ זריף ושר החוץ לברוב במוסקבה לפגישת חירום. במסיבת העיתונאים לאחר הפגישה, האשימו לברוב וזריף את ההתנהלות האמריקאית (פרישתם החד צדדית מהסכם הגרעין והסנקציות) כמה שהוביל להודעת הנשיא האיראני מאותו בוקר. לברוב הצדיק את האיראנים.

[לכתבה המלאה באתר רויטרס, לחצו כאן]

פגישת לברוב וזריף הביאה לדחיית פסגה שתוכננה בין לברוב למזכיר המדינה האמריקי פומפאו לבוקר אותו יום בסוצ'י השבוע; והפגישה תתקיים ביום שלישי ה-14 למאי.

[לכתבה המלאה באתר רויטרס, לחצו כאן]

כדאי לזכור שני דברים...

• הצעד האיראני מגובה בעמדת רוסיה וסין ובעמדה האירופאית.
• מול סין רוסיה ואירופה העמידה ארה"ב את כל כובד משקלה הכלכלי.

איך ייגמר העימות?

עוד נראה... כרגע כולם משחקים על זמן ובונים, להערכתי, על הפסד של טראמפ בבחירות לנשיאות ב- 2020. סביר להניח שעד הבחירות נחזה באסלקציה הולכת וגוברת של מצב הדברים, בין ארה"ב לאיראן. איראן תערך לניסוי גרעיני ותתרכז בשדרוג כל אחד מהמרכיבים, שיאפשרו לה לעשות זאת; אולם גם איראן וגם ארה"ב יקפידו להלך על סף העימות, אולם לא לחצות אותו.

הבעיה היא שכשמשחקים צ'יקן, בסופו של דבר אחד הצדדים יכול גם לטעות בהערכת כיוון התנועה של היריב; ואז, עלולה להיות התנגשות.

השימוש שעושה רוסיה באיראן לניגוח ארה"ב יחזק את מעמדה של האחרונה בסוריה. כדאי להביא את זה בחשבון. אם מישהו מצפה, שהרוסים יוציאו את האיראנים, כדאי שיחשוב שוב.

לרוסים כרגיל יש דג גדול יותר על המחבת וונצואלה סוריה ואוקראינה על הפרק...

ומה יקרה אם יעריכו באיראן שטראמפ עומד להיבחר שנית? להערכתי אנחנו נחזה בניסוי גרעיני איראני. כמה גיבוי יתנו לנושא סין ורוסיה? רשמית לא סביר שיינתן גיבוי כלשהו. הסכמה שבשתיקה? זה כבר סיפור אחר.

כרגע כולם מחכים לביידן או לכל דמוקרט גנרי אחר, שינצח את טראמפ