[בתמונה: הצבת הממלכתיות כסוג של מצפן... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kalhh לאתר Pixabay]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים על המושג: 'ממלכתיות', לחצו כאן]

עודכן ב- 15 ביולי 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

הקריאה להתנהלות ממלכתית, מציפה את השיח הפוליטי מזה מספר שנים. הראשון שטבע מושג זה כביטוי לתפיסה פוליטית היה דוד בן גוריון.

בין התוכן אליו כיוון בשימושו במושג, לבין האופן בו הוא מיושם כיום בשיח הפוליטי הישראלי, יש פער שכדאי לברר.

זה לא אומר, שהשימוש הרווח כיום במושג שגוי; אבל זה בהחלט אומר, שהוא שונה ומיוסד למעשה על תפיסה פוליטית חברתית אזרחית אחרת.

[מקור תמונתו המקורית של דוד בן גוריון: ארכיון משרד הביטחון]

בן גוריון ומדע המדינה...

במושגי היסוד האוניברסליים של מדע המדינה, מושג הממלכתיות באורח השימוש הבן גוריוני, אינו מוכר. המומחים הישראליים שעסקו בו התקשו להציע לו תרגום הולם. לעיון שיטתי מומלץ ספרו של ניר קידר: "ממלכתיות - התפיסה האזרחית של בן גוריון".

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של ניר קידר, "ממלכתיות - התפיסה האזרחית של בן גוריון", שראה אור בהוצאת יד בן צבי, ב- 2009. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

לבן גוריון זכות יוצרים על מושג הממלכתיות כעוגן תפיסתי בהכוונת ניהול ענייני המדינה. הממלכתיות שלו איננה מתמצה בהכוונה לניהול המדינה במנהל תקין ובשלטון החוק, ללא ניגודי עניינים ובניקיון כפיים. היא גם איננה מטיפה באמצעות המושג, לחתירה אל נקודת חיבור מאחדת כביכול, המתכנסת לאינטרסים מובנים מאליהם שמעבר למחלוקת.

הממלכתיות במשנתו הפוליטית של בן גוריון, היא המצפן שצריך להנחות את המנהיג גם במקום שבו הוא ניצב בקונפליקט מול החוק ומול התנגדות פוליטית. באמצעות המושג הזה, בן גוריון:

• דרש את פירוק הפלמ"ח;
• דרש את סגירת החינוך הנפרד של זרם העובדים.
• דרש מאמץ עיקש, מעל לשיקולים ניהוליים רציונליים, למימוש חובתה של המדינה היהודית לקיבוץ גלויות.
• מכאן ביסס את התביעה להביא את העולים כולם, בבת אחת, למרות מחסור חמור במשאבים, גם בהעדר מענה שלם היכן לשכנם וכיצד להאכיל את כולם.
• באמצעות הממלכתיות, גם הצדיק את דחיית הדרישה לכינון חוקה, בטענה ההגונה, שאל לו למיעוט היהודי - הנמצא לפי שעה בארץ - לקבוע חוקה, שתחסום בעתיד את כוח ההשפעה והשינוי שיחוללו לעתיד המוני העולים.

בהיבט זה, הממלכתיות של בן גוריון היא דרישה לנאמנות ל'סיפור העל' של האומה היהודית, המחדשת ימיה בארץ מולדת.

בן גוריון הבין כי מדינה כישות דינמית, בוודאי המדינה היהודית, תתנהל תמיד בין מתחים. במושג הממלכתיות ביקש פתח מילוט מקיבעון החוק והנהלים.

גם ממשרתי הציבור תבע נאמנות, שאינה פורמלית גרידא: "עובדי המדינה יעצבו למעשה דמות המשטר. לא החוק אלא הביצוע הוא הקובע... הייעוד ההיסטורי המיוחד של מדינת ישראל, לא סגי לו בחוק מתוקן ובפקידות נאמנה." (כוכבים ועפר, ע' 48).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של דוד בן גוריון, "כוכבים ועפר, מאמרים", שראה אור בהוצאת מסדה. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

במערכת חוק וחוקה קשה להכיל מתחים הנראים כסתירות. הממלכתיות הייתה בהקשר זה, בחירה בשיטת ניהול אחרת, כמו העדפת שיטת טיפול רפואי הומופאטי על פני טיפול קונבנציונלי.

רק במודל חשיבה הוליסטי ניתן להכיל לדוגמה את הניגוד המתקיים אצל בן גוריון בשימוש בממלכתיות:

• פעם אחת, כדי לדרוש מיהודים להשתחרר ממורשתם הגלותית החתרנית, שמחפשת איך לחמוק מחוקי המדינה;
• פעם אחרת, כדי לדרוש ממשרתי הציבור לפרש את החוק באורח גמיש ולא ביורוקרטי, בנאמנות לשליחותם.

בהצבת הממלכתיות כסוג של מצפן, כיוון בן גוריון אל חובת הנאמנות לחזון נשגב, שמעבר לכאן ועכשיו. כך הסביר: "ועם תקומת המדינה לא הוגשם חזון הגאולה. כי העם היהודי ברובו המכריע עודנו מפוזר בגויים, והמדינה היהודית עדין איננה ביצוע הגאולה היהודית, היא רק המכשיר והאמצעי העיקרי לגאולתו." (כוכבים ועפר, ע' 92).

הממלכתיות הישראלית מבטאת בהיבט זה את תודעת ההתנהלות, במתח המתמיד שבין הקמת המדינה כפרויקט מוסדי סדור ומוגדר, לבין ראיית המדינה כאמצעי, בתהליך גאולה נשגב שואף לאין סוף. בכך מוסבר, מדוע לשיטת בן גוריון גם לאחר הקמתה, מדינת ישראל, כאמצעי למימוש חזון לאומי אין סופי, תמשיך להיות "מדינה שבדרך"!

[לקובץ המאמרים על המושג: 'ממלכתיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חזון לאומי', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), ממלכתיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2013), חזון לאומי – המצפן של מדינה, ייצור ידע, 30/5/13.