ברגעים כאלה של משבר במפרץ, נשא המנהיג העליון, עלי ח'מנאי, את נאומו בכינוס ראשי הממשל בטהרן. מעניין לשמוע את מה שהוא טרח להגיד:
"העימות בינינו לבין האמריקאים הוא עימות של כוח רצון שלנו חזק יותר כיוון שבנוסף לכוח הרצון אנחנו נהנים מתמיכת האלוהים...
העמדה האיראנית היא התנגדות לארה"ב, ארה"ב תהיה חייבת לסגת מהאזור ומדרישותיה. זה לא עימות צבאי, כיוון שלא תצמח ממנו מלחמה, אנחנו לא מחפשים מלחמה וגם האמריקאים לא. הם יודעים שמלחמה לא תהיה לטובתם".
מו"מ עם ארה"ב משול לרעל כל זמן שארה"ב נשארת כמו שהיא... ניהול כל מו"מ - אפילו מתוך רצון אמתי - הוא טעות. ניהול מו"מ עם האמריקאים, שאינם אנשים הגונים ולא מנהלים מו"מ מתוך רצון טוב, הוא טעות כפולה ומכפולת. שום איראני הגון לא יוותר על יתרונות העוצמה של איראן במסגרת מו"מ. כמובן שאין אצלנו אף אחד, שמתכוון לנהל משא ומתן...
הממשל הנוכחי בארה"ב הוא כמו תוספת רעל. הם אומרים: 'בוא ננהל מו"מ על היכולות הצבאיות שלך ועל הצורך שלך בטילים בעלי טווח מסוים, פתח טילים לטווח קצר יותר בכדי שאם נתקוף את בסיסיך, אתה לא תהיה מסוגל לתקוף אותנו בחזרה'; או שהם אומרים: 'בוא נדבר על ההשפעה האסטרטגית שלך באזור', משמע, 'אנחנו מצפים ממך לוותר עליה'...".
הדברים הללו מעלים ריח מוכר ולא נעים, של זמנים אחרים...