תקציר: 'בתולת הברזל' (Iron maiden), המכונה גם 'בתולת נירנברג' (Nuremberg maiden), היא טכניקה - אחת מיני רבות - של ביצוע עונש מוות; או במילים אחרות: הוצאה להורג. זהו מכשיר בצורת סרקופג - ארון מתכת (או עץ המשולב עם מתכת) גדול בצורת אדם עם ראשה של הבתולה הקדושה (ומכאן שמו). בדלתות ה'ארון' מוקמו שיפודי ברזל חדים…

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

לאמריקני שכבשו את בגדד ב- 2003 ציפתה הפתעה: סמוך למשרדי התאחדות הכדורגל העיראקית שבו שכן משרדו של העומד בראשה, עודאי חוסיין - בנו הפסיכופת של סדאם חוסיין - נמצא מתקן הוצאה להורג בעינויים, הקרוי 'בתולת הברזל' (Ghosh, 2003).

מסתבר, שאין גבול לזוועות שבני אדם יכולים להמציא; ואין גבול ליכולתם של פסיכופתים למחזר זוועות מן העבר. זו הייתה הדרך של עודאי להמחיש לספורטאים את גורלם של אלה, שלא יעמדו בציפיותיו... (Ghosh, 2003).

משרדו של עודאי, אגב, נבזז על ידי אזרחים בכאוס שאפיין את כניסת הצבא האמריקני לעיר. אבל הבוזזים לא מצאו ב'בתולת הברזל' שימוש, והשליכו אותה בחצר מאחור (Ghosh, 2003).

[למאמר: '(כמעט) הכל על פסיכופתים', לחצו כאן]

המשגה

'בתולת הברזל' (Iron maiden), המכונה גם 'בתולת נירנברג' (Nuremberg maiden), היא טכניקה - אחת מיני רבות - של ביצוע עונש מוות (Capital Punishment / Death Sentence); או במילים אחרות: הוצאה להורג (Execution).

זהו מכשיר בצורת סרקופג - ארון מתכת (או עץ המשולב עם מתכת; ראו בתמונה למטה) גדול בצורת אדם עם ראשה של הבתולה הקדושה (ומכאן שמו). בדלתות ה'ארון' מוקמו שיפודי ברזל חדים. עם סגירת הדלתות ננעצים השיפודים בגופו של הקרבן מבלי לפגוע באיברים החיוניים, ומשאירים אותו חי, לאורך זמן (ויקיפדיה: בתולת הברזל) (Ghosh, 2003). 

הקרבן נאלץ להישאר עומד, מדמם קשות, מוחלש באטיות, כשהוא מפתח קלאוסטרופוביה גוברת; שגוברת ככל שהאוויר בכלוב ובריאותיו אוזל, עובדה המגבירה את לחצו הנפשי. ולבסוף, הוא מת משילוב של אימה, הלם ואיבוד דם או מחנק. מידי פעם, היו נוהגים לפתוח את אחת מדלתות הכלוב כדי לבדוק את מצבו. אז היו השיפודים יוצאים וחוזרים לגופו, ומגבירים מאוד את הסבל והכאב (ויקיפדיה: בתולת הברזל) (Ghosh, 2003).

המתקן הזה פותח על בסיס כלוב הקלון ("Schandmantel"): כלוב עשוי מעץ ופח שנועד לענישה ולהשפלה - ולא להרג - והשתמשו בו לענישה עבור מסיגי גבול או זונות, שנאלצו ללבוש אותו בציבור לזמן מסוים (ויקיפדיה: בתולת הברזל) [הרחבה על 'כלוב הקלון' במאמר: 'הטבעת קלון בבי אדם - השיימינג הראשון', לחצו כאן].

ב'בתולת הברזל' השתנתה המטרה, מעונש של השפלה להרג, ונוספו השיפודים בדלתות. 

המקור ההיסטורי

את האזכור המוקדם ביותר של מכשיר כזה, אפשר אולי לייחס לפוליביוס (Polybius), היסטוריון יווני במאה ה-2 לפנה"ס, שהתפרסם בעקבות ספרו "עלייתה של האימפריה הרומית". 

פוליביוס כתב על האפגה של נאביס (Apega of Nabis), שתוכננה על ידי העריץ האכזר נאביס. הוא קיבל את השלטון מדינת העיר היוונית העתיקה, הלקדמון, לאחר מותו של מחנידס בשנת 207 לפני הספירה; והתחיל לבסס את אחיזת הברזל שלו בעיר בדרכים האכזריות ביותר האפשריות.

על נאביס מסופר, שהוא עינה את אלה שלא נכנעו לו בדרכים הנוראיות ביותר. אשתו, אפגה, הייתה ההשראה ליצירתית הקודרת ביותר מבין השיטות הללו:

האפגה של נאביס, דמות של אישה משובצת קוצים מרושעים על זרועותיה וחזהה. נאמר כי קורבנות שיכורים הוכנסו לחדר עם הפסל הנורא, ובנגיעה בו, הם חוררו על ידי הקוצים החדים שבו.

אמרו שהאפגה של נאביס או איירון אפגה היוותה 'הומאז' הולם לאישה מרושעת, חמדנית וצמאת דם כמו בעלה, אבל זו הייתה גם יצירה מרתקת. מערכת משוכללת של מתגים מדווחת שאפשרה לנביס להפעיל את המתקן המתוחכם הזה, באופן אישי...

מי שהפיח במכשיר רוח חיים; ושכלל אותו לצרכיו הייתה האינקוויזיציה, שעל פי אמונתה, הכאב הפיזי בעולם הזה היה משחרר ומנקה חטאים. הסובל נפטר בדרך זו מחטאיו, על ידי הטיפול הנורא הזה.

.

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג;
• מאמר: '(כמעט) הכל על פסיכופתים';
• הרחבת המושג: כאוס;
• מאמר: 'הטבעת קלון בבי אדם - השיימינג הראשון'.

מקורות והעשרה

• Bobby Ghosh (2003), Iron Maiden Found in Uday Hussein's Playground, TIME, 19/4/03.
• ויקיפדיה: בתולת הברזל.
• פנחס יחזקאלי (2017), (כמעט) הכל על פסיכופתים, ייצור ידע, 15/4/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), הטבעת קלון בבי אדם - השיימינג הראשון, ייצור ידע, 30/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.