[בתמונה: טיל טאו שנורה מג'יפ. התמונה היא נחלת הכלל]

לאחר שאלה אותרו, בחרנו ליירט טנק שבלט יותר מאחרים. הטיל הראשון טס כמתוכנן אל המטרה (בין תובת הטנק לצריח), אלא שמעשה שטן, כשני מטר מהמטרה - שינה הטיל ממעוף אופקי לצלילה לקרקע. שיגרנו טיל נוסף, וכקודמו טס הישר למטרה, ובסמוך, שינה זווית מטה אל הקרקע.

את הטיל השלישי ירינו לטנק מצרי בגזרתנו, אלא שקודם לירי תקענו בזנ"ט בכל פינה שמסביב לטנק. עליהם קשרנו חוט תיל היקפי במרחק של 30 ס"מ בין האחד לשני - עד גובה הבזנ"ט.

כמצופה, אחד (מתוך ארבעת הכנפונים המצויים בכל טיל נ"ט), נתקל בחוט התיל, מה שגרם לטיל לשנות זווית ישר לאדמה. את זאת גיבשנו להמלצה, שעיקרה להניח בחזית עמדות הטנקים שלנו - חוטי תיל "קולטי טילים", המלצה שהעברנו לאג"מ אוגדה, והשאר היסטוריה.

לך תבין, על מה למה ומדוע השתנה היחס לחיי אדם, שהרי אז חיפשנו ואלתרנו פתרון אפילו זמני. הגם שיותר ממוזר, נחזה כיצד צבא מתוחכם כמו צה"ל, לא מצא מענה זמני לסוגיה. מה גם שעלות "בולם טילים" זמני לאורך המסילה, יעלה במקרה הרע 200.000 / 150.000 ש"ח - בנלווה לדקות ספורות, לעלעול בלקחי המלחמה...

[לאוסף המאמרים על הטילים הטקטיים - טילי הנ"ט - לחצו כאן]