[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" פנתה לראש הממשלה באזהרה מתוקשרת, בטענת שווא חדשה: סיפוח מרחבים ביהודה ושומרון יסכן את תושבי מדינת ישראל.
רק לפני שבועות ספורים בעיצומה של מערכת הבחירות, השתתפו "קבוצת המפקדים" באורח פעיל במערכת הבחירות בהפצה רחבה של שלטי חוצות ובכרזות על גבי האוטובוסים, במיליוני שקלים, בקריאה לבוחר לדעת כי הבחירות הפעם יכריעו בין היפרדות לסיפוח. לאיש לא היה ספק, לאיזה צד במערכת הבחירות בקשו לסייע.
בהקשר הזה, לניצחונו המובהק של הימין בבחירות האחרונות, יש משמעות מיוחדת - רוב משמעותי בעם ישראל בחר להתעלם מהמלצות הביטחוניסטים לשעבר. גם שלושה רמטכ"לים בהנהגת מפלגת 'כחול לבן', בתמיכה גלויה של שלושה רמטכ"לים אחרים, לא הצליחו לחולל בדעת הקהל את הרוב הנדרש למימוש המלצות הבכירים לשעבר במערכות הביטחון התומכים בנסיגות נוספות.
שני ממדים למחלוקת בין תפיסתם של "המפקדים לביטחון ישראל" לבין תפיסתם של אלה שבחרו להתעלם מהמלצותיהם:
בממד הראשון המחלוקת מתמקדת בשאלת חזון עם ישראל והאינטרסים החיוניים הלאומיים, הנובעים ממנו. כפי שמוגדר היטב בהגדרת צה"ל: "הביטחון הלאומי הוא תחום העוסק בהבטחת היכולת הלאומית להתמודד ביעילות עם כל איום על הקיום הלאומי ועל האינטרסים הלאומיים."
האמת פשוטה: לעם ישראל קיימים אינטרסים לאומיים במרחביי יהודה ושומרון מעבר לתביעות ביטחוניות גרידא. הדברים נכונים גם מנקודת המבט של יריבינו הפלסטיניים כפי שהיטיב להסביר אבו מאזן בהסתייגותו מתכנית הנשיא דונלד טראמפ באמירה: "לא ניתן להפוך את הבעיה הפלסטינית ללא יותר מבעיה כלכלית הומניטרית."
באותו האופן מנקודת מבט ישראלית, אל לנו להפוך את החלום הציוני למתמצה בלא יותר משאיפת מקלט בטוח ליהודים נרדפים. אכן, הביטחון כפי שהדגיש בן גוריון הוא רק אמצעי ולא המטרה. המטרה בלשונו של דוד בן גוריון היא: "גאולת ישראל קיבוץ גלויות, קוממיות לאומית." בין שאיפה לביטחון לבין שאיפה לקוממיות, קיים הבדל משמעותי, וכאן מונח שורש המחלוקת.
[מקור תמונתו המקורית של דוד בן גוריון: ארכיון משרד הביטחון]
[להרחבה בנושא אינטרסים לאומיים, לחצו כאן]
בממד השני, המחלוקת מתמקדת בדיון ביטחוני צרוף, בטענה כי לאורך שנים חוות הדעת האסטרטגית של קבוצת הביטחוניסטים לשעבר, התנפצה שוב ושוב על קרקע המציאות. רבים מהחתומים על מכתב המפקדים לראש הממשלה מאתמול, חתומים גם על הכרזת התמיכה של התנועה לשלום וביטחון במהלך ההתנתקות, בהבטיחם כי ההתנתקות תשפר את ביטחון ישראל.
במחקר שפרסמתי לאחרונה במרכז בגין -סאדאת (ראו כריכת החוברת משמאל), התמודדתי לעומק עם תפיסת הבכירים לשעבר במערכות הביטחון.
[בתמונה משמאל: כריכת החוברת. המפה על הכריכה הוכנה על-ידי מרטין שרמן וניתנה באדיבותו]
במחקרי זה ניתחתי, היכן הם טועים בהבנת פוטנציאל האיום ההולך ומתפתח למול מדינת ישראל, כאיום הנובע מהשינויים הדרמטיים שחלו בתופעת המלחמה. די להתבונן בסבב הלחימה האחרון בעזה כדי להבין כיצד עלול להיראות האיום על ערי רצועת החוף, אם מדינת ישראל תיסוג מאחיזתה בשטחים השולטים על ערי החוף ממזרח. כביש 6 יהפך לכביש הגבול וטילי נ"ט יאיימו על התנועה בצירי תחבורה ראשיים.
[לפרקי החוברת: 'הנסיגה משטחי C ביהודה ושומרון: סכנה קיומית', לחצו כאן]
למי שמבקש לממש ברצועת עזה מבצע הכרעה לפירוז הרצועה בצורת "חומת מגן", ראוי להסביר כי מבצע "חומת מגן" ביהודה ושומרון שנפתח בפסח 2002, נמשך למעשה עד לימים אלה. בשלושת השבועות הראשונים, עם גיוס עוצבות המילואים וריכוז המאמץ ההתקפי לערים הפלסטיניות, הוביל צה"ל מערכה ראשונה כמהלומת פתיחה, שאלמלא נמשכה ברצף מאז עד עצם ימים אלה, הישגיה היו נמוגים מזמן. יכולתו של צה"ל להמשיך מאז ברצף מבצעים לעומק הערים ומחנות הפליטים, נובע במידה רבה, מפריסת ההתיישבות הישראלית בכל עומק המרחב, באחיזה איתנה המעניקה לכוחות צה"ל המעטים באופן יחסי, את המסה הנדרשת לשימור הנוכחות במרחב.
תוצאת הבחירות האחרונות יכולה ללמד כי רוב משמעותי בעם ישראל למד עם ניסיון השנים, כי למרות הערכתו הרבה לאנשים יקרים שהקדישו ימים ולילות להגנת מדינת ישראל, מוטב לו להימנע מהליכה שבי אחר חזונם והמלצותיהם.
לא הבנתי מה רוצה הפילוסוף הצבאי הזה.
הוא כותב כי טענת מפקדים למען ביטחון ישראל "סיפוח מרחבים ביהודה ושומרון יסכן את תושבי מדינת ישראל" – היא טענת שווא ולא מביא שום נימוק מדוע זה כך. במקום להתמודד עם הטענה הזו הוא גורס שנסיגה משטחי C תסכן את תושבי מדינת ישראל. אבל מפקדים למען ביטחון ישראל לא טענה שיש לסגת משטחי C… כך שלא ברור עם מי הוא מתווכח.
תנועת המפקדים אכן טוענת שעם חתימת הסדר קבע אשר יביא קץ לסכסוך, יהיה צורך לסגת מרוב שטח C. אבל לא ברור מה יבוא קודם: הסדר-קבע עם הפלסטינים או 'הגאולה השלמה' עפ"י חזון הכהן. לפיכך –
הדוגמא שהוא הביא על ההתנתקות מעזה (והדוגמא על הנסיגה מלבנון, אותה לא ציין הפעם) אינן רלוונטיות. מדובר היה בצעדים חד-צדדיים. האם האלוף לשעבר גורס שגם הנסיגה מסיני מסכנת את מדינת ישראל?
הטיעון בדבר תוצאות הבחירות, קצת חלש…
אם לאחר הבחירות הבאות, לא הימין יהיה זה שירכיב את הממשלה, אז המשמעות היא בחר שלא להתעלם מהמלצות הביטחוניסטים לשעבר? – ואיך כל זה ישנה את המלצות גרשון הכהן?