[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי despoticlick לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן]

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'ישראל היום' ובבלוג של יורם אטינגר. הוא מופיע כאן באישור המחבר. לגישה לבלוג של יורם אטינגר לחצו כאן]

יורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.

[בתמונה משמאל: יורם אטינגר בעת הרצאה. טקסס, מאי 2011. התמונה היא נחלת הכלל]

*  *  *

גבול ביטחון במזרח התיכון חייב לעמוד בפני מתקפות בלתי-צפויות במציאות עתירת תרחישים רעים-ביותר, כגון צונאמי ו... - לא אביב - ערבי, המשתולל מ- 2010.

גבול ביטחון אינו יכול להתבסס על תרחיש דו-קיום בשלום - גם אם הוא עטוף במלל מרשים ומחייב לכאורה - מכיוון שתרחיש זה אינו חלק מהמציאות הבינערבית ב-1,400 השנים האחרונות.

גבול ביטחון אינו מושתת על שלום, אלא נועד להתגבר על הפרת-שלום פתאומית.

האתגר העליון של גבול ביטחון הוא הבטחת קיום ארוך-טווח במזרח התיכון הגועש, ולא קידום שלום - שהוא יעד מבורך - באזור שעדין לא חווה שלום בינערבי.

גבול ביטחון חייב לדבוק במציאות המזרח התיכון, המלמדת על ארעיות משטרים ערביים ושינויים קיצוניים, ומכאן ארעיות המדיניות וההסכמים.

גבול ביטחון חייב לאפשר תגובה יעילה למתקפת פתע יבשתית של צבא וטרור. חשוב מכך - גבול ביטחון נועד להרתיע.

[להרחבה על המושג 'הרתעה', לחצו כאן]

גבול ביטחון מושתת על העובדה שיתרון טכנולוגי (הייטק) עלול להימחק, אך יתרון טופוגרפי (רכסי יו"ש) הוא נצחי, ומאפשר בלימת/האטת פלישה ומעניק זמן חיוני לגיוס המילואים (75% מצה"ל).

גבול ביטחון משדרג את תדמית ההרתעה. היעדרותו מתמרצת תוקפנות אויב.

גבול ביטחון תורם למעמד ישראל כיצרנית - ולא כצרכנית - ביטחון לאומי, המהווה נכס - ולא נטל - לארה"ב ולמדינות ערב פרו-אמריקאיות. גבול ביטחון מאריך את היד הצבאית האמריקאית, ללא תוספת כוח אדם אמריקאי - תרומה ייחודית של ישראל לביטחון הלאומי של ארה"ב.

גבול ביטחון מאפשר לישראל להגן על עצמה, מבלי להזדקק לצבא זר.

ב-29 ליוני 1967 שרטט הרמטכ"ל האמריקאי דאז, הגנרל ארל ווילר (Earle Wheeler; ראו תמונה משמאל) את מפת מינימום הביטחון הדרוש לישראל:

[תמונתו של הגנרל ווילר משמאל היא נחלת הכלל]

[להרחבה על הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים, לחצו כאן]

"שליטה ברכסי [יו"ש]...תעניק לישראל גבול ביטחון.... רכסי הגדה המערבית שולטים על המרכז הצר בישראל, ומאפשרים את ביתוק ישראל לשניים.... הגדה המערבית מעניקה יתרון לפעילות טרור נגד ישראל.... על ישראל לשלוט ברמה השולטת על הכינרת.... שליטה ישראלית בעזה תצמצם באופן דרמטי את פוטנציאל הטרור...."

[התמונה: שליטה ברכסי יו"ש תעניק לישראל גבול ביטחון. רכסי הגדה המערבית שולטים על המרכז הצר בישראל, ומאפשרים את ביתוק ישראל לשניים... התמונה היא צילום מסך]

ב-29 ליולי 1991 טען האדמירל באד נאנס (James Wilson "Bud" Nance) שהיה ראש צוות היועצים של וועדת החוץ בסנאט האמריקאי: "הגדה המערבית היא נכס ההגנה המוביל באזור... מכשול טבעי לפלישת שריון ממזרח...שתהייה חייבת להעפיל מהנקודה הנמוכה בעולם לכ-1,000 מטרים של רכסי יו"ש... הגולשים לליבה של ישראל....

ללא הגדה המערבית רוחבה של ישראל, במרכזה, הוא כ-15 ק"מ.... 2/3 מאוכלוסיית ישראל ו-3/4 מתעשייתה נמצאים ברצועה הצרה בין הגדה המערבית לים התיכון....

נסיגת ישראל מרכסי הגדה המערבית, רמת הגולן ועזה תתסיס את האזור, תקרבו למלחמה ומלחמת-מנע, תביא את ישראל לשקול אופציה גרעינית, ותחייב את ארה"ב להגביר את נוכחותה הצבאית באזור...."

ב-2019 המזרח התיכון גועש, בלתי-צפוי ומאיים יותר מ-1967 ו-1991, וחושף משטרים פורעי-חוק וגל-טרור אסלאמי חסר-תקדים, המצויד בנשק מתוחכם.

מציאות 2019 מחייבת את שדרוג גבול הביטחון כגון רכסי יו"ש שהם "רמת הגולן" של ירושלים, תל אביב, נתב"ג, כביש 6 ושפלת החוף.

[תמונתו של האדמירל באד נאנס היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים, ייצור ידע, 12/10/14.