[בתמונה: פיתוי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי efes לאתר Pixabay]
[לסדרת מאמרי שבועות ומתן תורה, שהופיעו באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מגילת רות, לחצו כאן]
עודכן ב- 3 ביוני 2022
אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.
זהו הפרק השלישי מתוך ארבעה העוסק במגילת רות. הופיעו בסדרה זו:
- לפרק הראשון: "מרות המואבייה עד גירוש המסתננים", לחצו כאן;
- לפרק השני: "הטרדות מיניות – לא בשדה של בעז!", לחצו כאן.
- לפרק הרביעי: "שושלת...", לחצו כאן.
* * *
מאמר זה עוסק במגילת רות, פרק ג. בפרק הקודם התוודענו לדמוית המרכזיות של המגילה: נעמי, רות ובעז.
רות חזרה מליקוט חיטה בשדה של בעז. הליקוט כלל גם היכרות ראשונה עם בעז. ההיכרות עברה בשלום וניראה שרות מצאה חן בעיניו.
עכשיו ניגשות הבנות, רות ונעמי, לשלב מתקדם במהלך ללכידתו של בעז.
ואין דרך אחרת לקרוא למהלך הזה אלא פשוט ציד.
רות לא ילדה. היא כבר הייתה נשואה לאיש (מחלון או כליון זיכרונם לברכה). נעמי מנחה אותה להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה כדי לצוד את בעז:
- העיתוי חשוב – בלילה, לאחר עבודה בשדה ממנה לא חוזר בעז הביתה, אלא הולך לישון בשטח.
- המיקום חשוב: בגורן, מקום הלינה של בעז.
- כלי הציד לא השתנו מאז ועד היום: ניקיון הגוף, ריח בושם ושמלת לילה חביבה.
- וכמובן החשאיות. בחושך, לבד, בלילה.
זה נשמע קצת מסוכן, אבל הסיכון מחושב לנוכח אישיותו הטובה של בעז, אליה התוודעו הנשים בפרק הקודם. ב וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֨עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖ית אֶת־נַעֲרוֹתָ֑יו הִנֵּה־ה֗וּא זֹרֶ֛ה אֶת־גֹּ֥רֶן הַשְּׂעֹרִ֖ים הַלָּֽיְלָה ׃ ג וְרָחַ֣צְתְּ׀ וָסַ֗כְתְּ וְשַׂ֧מְתְּ ֯שִׂמְלֹתִַ֛ךְ עָלַ֖יִךְ ֯וְיָרַ֣דְתְּי הַגֹּ֑רֶן אַל־תִּוָּדְעִ֣י לָאִ֔ישׁ עַ֥ד כַּלֹּת֖וֹ לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּֽוֹת ׃ ד וִיהִ֣י בְשָׁכְב֗וֹ וְיָדַ֨עַתְּ֙ אֶת־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁכַּב־שָׁ֔ם וּבָ֛את וְגִלִּ֥ית מַרְגְּלֹתָ֖יו ֯וְשָׁכָבְתִּי וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִֽׂין.
ורות מקיימת את דבר נעמי. המלכודת מוכנה: ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֶ֑יהָ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֥יֵַ֖֯ אֶֽעֱשֶֽׂה ׃ ו וַתֵּ֖רֶד הַגֹּ֑רֶן וַתַּ֕עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוַּ֖תָּה חֲמוֹתָֽהּ ׃ ז וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב. היא שוכבת לצד הגבר אותו היא רוצה.
מה עובר לה בראש? שעות חולפות, הוא ישן והיא בוודאי ערה לידו, מחכה שירגיש בה. האם נגעה בו? האם עוררה אותו? לא כתוב דבר מכל זה, אבל בעז, באמצע הלילה מתעורר, ומופתע מנוכחות האישה לידו: ח וַיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו.
מכאן יכול הסיפור להתפתח גם לטוב וגם לרע. זו נקודת השיא בסיפור. איך יגיב בעז?
הוא הגבר כאן. ברור לנו שמעמדו בחברה מאפשר לו לעשות עם האישה המפתה השוכבת לצדו, ככל אשר יחפוץ. גם רות יודעת זאת, וגם נעמי היושבת בבית, בוודאי מתוחה לדעת כיצד יסתיים מסע הציד הלילי.
ובעז מגיב בטוב. הוא לא מתנפל, לא מנצל את ההזדמנות לאיזה "קוויקי". הוא גם לא בורח מהסיטואציה. הוא בפשטות שואל: מי את?
ורות עונה מיד. ברור שהיא חיכתה לרגע הזה ומשליכה את הפיתיון. אני רות ואני מוכנה להיות לך לאישה. ככה. פשוט: ט וַיֹּ֖אמֶר מִי־אָ֑תּ וַתֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ וּפָרַשְׂתָּ֤ כְנָפֶ֨ךָ֙ עַל־אֲמָ֣תְךָ֔ כִּ֥י גֹאֵ֖ל אָֽתָּה.
לנוכח הגילוי המדהים של רות, בעז לא מאבד את עשתונותיו. הוא חוזר ומשבח את רות על פעולתה.
בפרק הקודם הוא שיבח אותה על דבקותה בחמותה, והפעם הוא משבח אותה על שלא הלכה אחרי בחורים אחרים ונתנה את מבטחה בו. אני חושב שמאוד מצא חן בעיניו האופן שבו הציד מתנהל. י וַיֹּ֗אמֶר בְּרוּכָ֨ה אַ֤תְּ לַֽיהוָה֙ בִּתִּ֔י הֵיטַ֛בְתְּ חַסְדֵּ֥ךְ הָאַחֲר֖וֹן מִן־הָרִאשׁ֑וֹן לְבִלְתִּי־לֶ֗כֶת אַחֲרֵי֙ הַבַּ֣חוּרִ֔ים אִם־דַּ֖ל וְאִם־עָשִֽׁיר.
כדי לשאת את רות לאישה - ולמעשה לגאול אותה מאלמנותה ובידודה החברתי - מבין בעז, שהוא קרוב משפחה של אלימלך ז"ל ומכאן גם של נעמי, שהגאולה הזו כרוכה בלקיחת אחריות על כל רכושו של אלימלך. חלקת השדה שלו, אשתו (נעמי) והכלה שלו ושל נעמי (רות כמובן).
אבל לגאולה כזו נדרש לוודא, שאין מישהו אחר שקודם לבעז בקרבה המשפחתית, ואם יש כזה, שהוא אכן מוכן לוותר על הזכות לגאול את עזבונו של אלימלך. זה היה הסדר החברתי באותה תקופה, ובעז מתכוון לעמוד בקוד החברתי של התקופה.
זהו בעז. עשיר וג'נטלמן: יב וְעַתָּה֙ כִּ֣י אָמְנָ֔ם כִּ֥י ֯אִם גֹאֵ֖ל אָנֹ֑כִי וְגַ֛ם יֵ֥שׁ גֹּאֵ֖ל קָר֥וֹב מִמֶּֽנִּי.
הוא מאפשר לרות להישאר וללון את שארית הלילה לצדו בגורן; ולפני עלות השחר היא חוזרת לביתה, עם מנת אוכל נדיבה שנותן לה בעז.
חשוב מאוד שאיש לא ידע על הביקור הלילי של רות אצל בעז בגורן: יג לִ֣ינִי׀ הַלַּ֗יְלָה וְהָיָ֤ה בַבֹּ֨קֶר֙ אִם־יִגְאָלֵ֥ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל וְאִם־לֹ֨א יַחְפֹּ֧ץ לְגָֽאֳלֵ֛ךְ וּגְאַלְתִּ֥יךְ אָנֹ֖כִי חַי־יְהוָ֑ה שִׁכְבִ֖י עַד־הַבֹּֽקֶר ׃ יד וַתִּשְׁכַּ֤ב ֯מַרְגְּלֹתָו֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וַתָּ֕קָם ֯בְּטֶ֛רֶום יַכִּ֥יר אִ֖ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר֙ אַל־יִוָּדַ֔ע כִּי־בָ֥אָה הָאִשָּׁ֖ה הַגֹּֽרֶן ׃ טו וַיֹּ֗אמֶר הָבִי הַמִּטְפַּ֧חַת אֲשֶׁר־עָלַ֛יִךְ וְאֶֽחֳזִי־בָ֖הּ וַתֹּ֣אחֶז בָּ֑הּ וַיָּ֤מָד שֵׁשׁ־שְׂעֹרִים֙ וַיָּ֣שֶׁת עָלֶ֔יהָ וַיָּבֹ֖א הָעִֽיר ׃ טז וַתָּבוֹא֙ אֶל־חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי־אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד־לָ֔הּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂה־לָ֖הּ הָאִֽישׁ ׃ יז וַתֹּ֕אמֶר שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה נָ֣תַן לִ֑י כִּי אָמַ֣ר ֵַ֯֔ אַל־תָּב֥וֹאִי רֵיקָ֖ם אֶל־חֲמוֹתֵֽךְ ׃ יח וַתֹּ֨אמֶר֙ שְׁבִ֣י בִתִּ֔י עַד אֲשֶׁ֣ר תֵּֽדְעִ֔ין אֵ֖יךְ יִפֹּ֣ל דָּבָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א יִשְׁקֹט֙ הָאִ֔ישׁ כִּֽי־אִם־כִּלָּ֥ה הַדָּבָ֖ר הַיּֽוֹם.
רות חזרה לנעמי עם האוכל במטפחת שקיבלה מבעז. ועכשיו לא נותר לנשים ולנו לחכות ולראות כיצד ייפול דבר ומי יגאל אותן: בעז או גואל אלמוני אחר.
בשביל זה נחכה לפרק הבא.
ועד אז, הייתי ממליץ לחברות הקוסמטיקה ללכת על סדרה חדשה של בשמים וקרמים לנשים. סדרת רות.
- נניח – רות "שאנל בגורן"
- או – רות "גרה לומייר לילי"
- או – "גיורגיו" רות "ארמני"
- או – קרם לוריאל ד-רות.