[בתמונה: מה יש במשחקי הקבוצות שחסר במשחקי הנבחרת הלאומית? השירים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי tookapic לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לתוכן העניינים של סדרת המאמרים על סודות השיווק של נתניהו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 21 בפברואר 2021

דני וידיסלבסקי הוא בעל תואר שני בשיווק. הוא הבעלים והמנכ"ל של ‏וידיס שירותי ניהול בע"מ‏.

בסדרת מאמרים זו הוא מנתח את שיטות השיווק של בנימין נתניהו - שהוא הפוליטיקאי המיומן מכולם בשימוש בכלים שיווקיים - כמקרה בוחן להמחשת עקרונות השיווק הנכון.

*  *  *

ויכוחים פוליטיים מזכירים, במידה רבה, קטטות אוהדים של קבוצות כדור רגל: דבקות בגישה אחת והגנה עליה תוך התעלמות מעובדות שאינן מתאימות לתיאוריה, וביטול מוחלט של הדרך האחרת, שמעקרת את הדיון מרלוונטיות כלשהי.

לכן, ויכוחים פוליטיים אינם גורמים לאנשים בדרך כלל לשנות את דעתם... (יחזקאלי, 2014).

דמיון נוסף נמצא בעובדה, שפוליטיקאים - כמו קבוצות כדורגל - צריכים להפיח אנרגיה באוהדים שלהם. ובהקשר הזה יש סוד שיווקי של בנימין נתניהו, שלקוח מעולם הספורט:

תחשבו על זה רגע: משחק יורוליג של מכבי תל אביב בכדור סל. אחד עשר אלף צופים שרים, קופצים, מעודדים... אווירה מחשמלת ולא משנה אם הקבוצה ניצחה או הפסידה. עכשיו, אותם אוהדים נמצאים באותו אצטדיון, שבוע אחרי, במשחק של נבחרת ישראל. הם מתלהבים הרבה יותר; חשוב להם יותר שהנבחרת הלאומית שלהם - על טהרת הישראלים - תנצח; אבל, יש הרבה פחות עידוד.

למה זה קורה? האוהדים הם הרי אותם אוהדים; והם אינם אוהדים את הנבחרת פחות. אבל בכל זאת יש הבדל אחד מהותי:

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי george__nick לאתר Pixabay]

במשחקים של מכבי תל אביב לאוהדים יש שירים: יש להם מילים מדויקות וקצב, שמטעינים את האצטדיון באנרגיות ו'דוחפים' את השחקנים, כדי שהקבוצה תנצח.

לעומת זאת, במשחקים של נבחרת ישראל, יש בקושי שיר אחד: "אל אל ישראל"; וזהו. אין מילים, אין לחן, אין קצב. אין שום דבר שמחדיר אנרגיות למשחק, וגורם לאוהדים לעודד.

אותם אוהדים נפלאים - שמגיעים למשחקי הנבחרת - חסרים את הכלים 'להרים את המגרש'. הם לא מעודדים כי אין להם עם מה לעודד: אין להם מילים, אין להם הכוונה, אין להם תוכן להשתמש בו. אין משהו שמדבק ומדביק את כולם ביחד.

[בתמונה משמאל: ספרו של דני וידיסלבסקי: סודות השיווק של ביבי. להזמנה לחצו כאן]

נתניהו הבין את הקטע הזה; והוא משתמש בסוד השיווקי התשיעי בסדרה שלנו, שאני מכנה אותו 'שירי אוהדים'. הוא מספק לאוהדיו, באופן קבוע, שירים/מסרים שהם פשוטים וקליטים, כמו שירי האוהדים בספורט. לדוגמה:

• "יתנו - יקבלו; לא יתנו - לא יקבלו!". זה מסר קליט, שאוהדיו יכולים לחזור עליו כמו שירי אוהדים בספור תחרותי.
• או: "הם מ-פ-ח-ד-י-ם". זה שיר קליט שכל אוהדיו יכולים לחזור אחריו בקלות.
• או "לא יהיה כלום, כי אין כלום, ולא היה כלום". זה משהו שכל אוהד של נתניהו יכול לחזור אחריו.

.

זו שיטת שיווק גאונית, שבעזרתה 'מתדלק' נתניהו את אוהדיו ומפיח בהם אנרגיות באופן שקל להם יותר 'לדחוף את הקבוצה קדימה', ממש כמו בקבוצות של ספורט תחרותי; ובניגוד לאוהדי נבחרת ישראל, שבהיעדר שירים קשה להם לעודד ולתמוך ולקדם את הקבוצה שלהם; בישראל, לאורך זמן, הוא היה יחידי.

אולם מאז הבחירות האחרונות למדו גם האחרים את השיטה, ו'סידרו לכל תומכיהם' את הסיסמה המאחדת והמלהיבה: "רק לא ביבי" (נוצרה במקור ע"י יואל מרקוס במאמר שכתב בהארץ ב- 11 במרץ 2007 אבל אומצה ממש על ידי מגוון מתנגדי נתניהו אחרי הבחירות האחרונות).

עתה, מול האנרגיה וההערצה והמסירות של אוהדיו של נתניהו, שדוחפים אותו ונלחמים עבורו, נוצרה אנרגיה דומה, מאחדת ומדבקת, גם בצידה השני של המפה הפוליטית.

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לתוכן העניינים של סדרת המאמרים על סודות השיווק של נתניהו, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), מה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית מול הפלסטינים?, ייצור ידע, 4/9/14.