• מלהטטי יד ימין יאמרו לך, ארה"ב מנצחת את איראן בהליכה, הלוואי ותהיה מלחמה. כל מה שטראמפ צריך לעשות זה לתקוף, קלי קלות.
• אבל יד שמאל העומדת תשאל, האמנם? האמנם ארה"ב תנצח במלחמה מול איראן, אחרי שנכשלה בשתי מלחמות קודמות באזור? כך שלמעשה גם ארה"ב (שלא לדבר על טראמפ באופן אישי) יודעת, שאם תהיה מלחמה, זה נכון שעוצמתה הצבאית תכריע את הצבא האיראני, אבל זה לא יביא להצלחת המלחמה.

[קריקטורה מהתקשורת הערבית על ביטול התקיפה באיראן]

טראמפ מקבל פרס נובל על פירוק צפון קוריאה מנשקה?

לפני שנה ויותר, נפגש דונלד טראמפ עם קים ג'ון און בסינגפור (ומאז נפגשו שוב ושוב במפגשים מתוקשרים).

לפחות חלק מהתקשורת התמלא בסופרלטיבים: "איזה גאון", "איך הוא הביא את קים על ארבע למו"מ", "מגיע לטראמפ נובל", כתבה יד ימין במקלדת עוד לפני שמשהו קרה במציאות, ואפילו התעלמה מכך שההתחייבויות של קים היו רפות בהרבה מאלו שהובטחו בפעמים קודמות.

"ההצלחה" האמריקנית בצפון קוריאה יצר אופוריה בקרב מקבלי ההחלטות בישראל, בהשלכה ישירה לאיראן. שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, השליך מיד את ההצלחה הזו למה שעתיד להתרחש מול איראן (ראו למטה): "הלוואי שהמודל של וויתור מוחלט של קוריאה הצפונית על תכנית הגרעין יוכל להתממש גם במקרה של איראן"...

אבל יד שמאל שעמדה לה בנחת, נשמה עמוק וחייכה. חלפה שנה, קים לא פירק גרם, וכל אלו שחיברו את ההצלחה של הלחץ על קים להתפרקות וכניעה של צפון קוריאה שכחו הבטחתם מזמן, ומבטיחים שעוד רגע היא תבוא על ארבע למו"מ.

למען הסר ספק, חוק היד העומדת אינו עניין לימין או שמאל, ואינו קשור רק לטראמפ, בכלל לא. חוק היד העומדת משמש בכל ויכוח פוליטי בכל עת.

[למאמר המלא ב- ynet, לחצו כאן]

"נחסל את ההתבססות האיראנית בסוריה"...

"ישראל מונעת את ההתבססות האיראנית בסוריה"; אבל, הפלא ופלא: למרות שאנחנו תוקפים שוב ושוב, כאילו מרי פופינס שולפת את האיראנים מתוך התיק שלה, ומחזירה אותם לשם.

אחרי משבר הפלת האליושין בספטמבר 2019, הבטיחו רבים שנמשיך לתקוף כאילו לא קרה כלום, אבל יד שמאל המעצבנת מראה לנו שמאז תקפנו מספר חד ספרתי של תקיפות...

"מה שלא הולך בכוח בעזה ילך בעוד יותר כוח"...

הנה, למשל, ציוץ של השר בצלאל סמוטריץ', המדבר בעד עצמו:

עוד הברקה נמצאת בקטע המצורף למטה: "נכבוש את רצועת עזה, ונחסל את שלטון חמאס" מבטיחה יד ימין, אבל אז יד שמאל שואלת: "לא ניסיתם את זה ב-82 בלבנון וזה לא היה ממש מוצלח?"

מאוסלו עד ההתנתקות: ייכשל? מה פתאום!

שני ראשי ממשלה - יצחק רבין ואריאל שרון - ממסגרים את המציאות ומסרבים להכיר בכך שיצירת מציאות חדשה טומנת בחובה סיכונים לא מבוטלים:

"נילחם בטרור כאילו אין הסכמי אוסלו, ונמשיך במו"מ כאילו אין טרור"

לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין, שאם מדינה חותמת הסכם ומקבלת במקום שלום סיוט של אוטובוסים מתפוצצים בעריה, הרי מדובר בהימור מדיניות שנכשל (ולא משנה מדוע נכשל ואם הרעיון היה שגוי או רק הביצוע).

אבל אלה שהובילו את הרעיון סרבו להתפכח ממנו. הכותרת הבעייתית הזו למשל, נאמרה על ידי יו"ר מפלגת העבודה דאז, עמרם מצנע, ב-1996, והיא מדברת בפני עצמה (למרות שיש חלק משמעותי בציבוריות הישראלית שאיננו מזהה עדיין את הסתירה הפנימית: "נילחם בטרור כאילו אין הסכמי אוסלו, ונמשיך במו"מ כאילו אין טרור".

לסיכום

למען קידומו של דיון פורה זכרו: כל מי שמבטיח לכם שיש פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות, מלהטט ביד ימינו (ולא בגלל שזה צד ימין הפוליטי, אלא בגלל שרוב האוכלוסייה כותבת בימין); ואז, כדאי לכם להסתכל תמיד על יד שמאל, בחיים היא לא עומדת.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 95C לאתר Pixabay]

מקורות והעשרה

• AFP (השנה - 2018), "מאמצים אדירים לשלום". טראמפ יזכה בנובל?, 12/6/18, ynet.
• פנחס יחזקאלי (2015), מסגור: עובדים על עצמנו ועל אחרים…, ייצור ידע, 4/10/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.