אלי בר און: ואף על פי כן, נוע תנוע!

[בתמונה: יצרני ספינות המפרש התנגדו לאוניית הקיטור... לומדים בדרך הקשה! התמונה היא נחלת הכלל]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

"ואף על פי כן נוע תנוע"...

זו אמרתו המפורסמת של אחד מגדולי המדענים בהיסטוריה, המדען האיטלקי גלילאו גליליי (ראו תמונה משמאל למטה) שהוכרח במשפט שנערך לו לפני כ- 400 שנה ע"י הכנסייה הקתולית (זו חששה לאבד את השליטה על המדינה) להתכחש לעובדה המדעית, שכדור הארץ מסתובב סביב השמש.

הנסיבות כיום שונות אך התוצאה תהיה זהה.

זה גם מה שצפוי להיות בתחום הכניסה לשימוש של הלייזר רב העוצמה.

היום הממסדים הביטחוניים בארה"ב ובישראל (בניגוד לאינטרס הקיומי של מדינת ישראל) עושים ככול יכולתם כדי שלא יפתחו מענה של יירוט באמצעות לייזר של רקטות, טילים ומטוסים.

מה גורם להם לפעול כך למרות שכל מקצוען בר דעת מבין את היתרונות הכלכליים והאחרים האדירים של הלייזר על יירוט טילים באמצעות טילים?

[בתמונה משמאל: "ואף על פי כן, נוע תנוע"... פורטרט של גלילאו גליליי מ- 1636. התמונה היא נחלת הכלל]

הלחץ של התעשיות הביטחוניות שמתפרנסות ובגדול מייצור טילי יירוט יקרים מאוד שתועלתם מוגבלת מאוד אם בכלל.

מאחר ולתעשיות הביטחוניות בארה"ב יכולות גבוהות בתחום הלחץ הפוליטי על הנבחרים והממשל; ובמקביל, יש להם גם יכולת (שם וגם כאן) לספק עבודה מכובדת ומתגמלת לבכירי הממסד הביטחוני, לאחר פרישתם מהמערכת; אזי, הממסדים מתנגדים ומכשילים כל ניסיון לפתח ולרכוש את הטכנולוגיה העדיפה.

למה עדיפה?

מסיבות רבות, אך העיקרית שבהן היא הכלכלית והאיכותית.

יירוט של רקטה או טיל כבד ארוך טווח אחד בלבד (אם הוא בכלל אפשרי?) מחייב השקעה של בין 2 עד 6 מליון דולר בשני טילים מיירטים משוכללים, שמתכלים בשנייה שבה שוגרו; וזאת, בלי לחשב את מחיר מערכות היירוט, תחזוקתן, כוח האדם הנדרש, ועוד.

למרות ההשקעה האדירה הנ"ל התוצאה החיובית של יירוט האיום המסוכן אינה מובטחת וזאת בלשון המעטה.

יירוט של טיל באמצעות לייזר כימי קרקעי רב עוצמה יעלה כ- 2,000 דולר ובאמצעות לייזר כימי מוטס כ- 5,000 דולר בלבד; והסיכוי ליירוט יהיה קרוב ל- 100 אחוז.

לכן בארה"ב וגם כאן, האינטרס הארגוני והאישי גובר על האינטרס הציבורי הכללי והאינטרס הלאומי.

אז מדוע, לצערי, אני בזמן האחרון אופטימי?

כי היסטורית הוכח שוב ושוב כי מה שלא מגיע באמצעות תובנת המוח מגיע לאחר זמן באמצעות הפעלת הכוח ע"י התוקפן, שמממש את היתרון שרכש.

הנסיבות הביטחוניות משתנות כעת ובמהירות, לרעת ארה"ב ובנות חסותה במפרץ הפרסי, וגם לרעת ישראל.

הסתבר, יותר ויותר, כי משענת הטילים המיירטים כצפוי היא משענת קנה רצוץ: העלות יקרה מאוד, ייצור המלאי שמתכלה אורך שנים, והמענה שהיא מספקת חלש מאוד.

ההתפתחויות הטכנולוגיות, בתחום הרקטות והטילים התוקפים, שברו לאחרונה את עמוד השדרה של מערך ההגנה באמצעות טילים נגד טילים. להלן מס' התפתחויות שחייבות היו להיות ידועות לכל מקצוען:

  1. רמת הדיוק של הרקטות הפשוטות הוכפלה, והיא כעת מעל ל- 40 אחוז; וכך, נזדקק לכמות כפולה של טילים מיירטים יקרים וגם להכפיל את התקציבים וזה לא אפשרי. יש גבול ליכולת של מדינה לסבסד מוצר לא יעיל!
  2. הטילים הכבדים וארוכי הטווח הפכו למדויקים מאוד, עד לרמת הפגיעה במבנה מטרה מוגדר. האפשרות להסתמך על כך - שמרבית הרקטות, גם אם לא ניירט אותם, לא תגרומנה לאבדות רבות ולנזק כבד, כי תפגענה בשטחים פתוחים - אינה קיימת יותר. כך טיל מדויק אחד יעשה "עבודה", טובה וקטלנית יותר מ- 10 רקטות כבדות!
  3. היכולת להתעצם במהירות בטילים מדויקים גבוהה מאוד. זאת, מאחר וניתן להסב לטילים מדויקים - בקלות ובהשקעה נמוכה יחסית - את המאגרים הגדולים, הקיימים, של הרקטות הכבדות.

לכן להערכתי, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ ביטל את התקיפה המתוכננת באיראן; וגם ביצע פינוי של האזרחים מבסיסי ארה"ב במפרץ; ולא בגלל החשש שיהרוג 150 איראנים! הנשיא חשש, שמתקפת הנגד של הטילים המדויקים האיראנים על בסיסי הצבא האמריקאי הרבים שבמפרץ, תגרום לארה"ב הרבה יותר מ- 150 הרוגים, ונזק מורלי ותדמיתי קשה.

תשאלו, מה עם סוללות טילי הפטריוט 2 ו- 3 שארה"ב רכשה, במיליארדים רבים, כדי להגן על הבסיסים? (כזכור הפטריוט 2 נכשל כליל במלחמת המפרץ השנייה). להערכתי, הסוללות הנ"ל חסרות תועלת, ולא תצלחנה להגן ביעילות על בסיסי ארה"ב ומדינות המפרץ.

ההערכה הנ"ל מתייחסת לאיראן, שזיהתה - כבר לפני כ- 30 שנה - את נחיתותה הגדולה בתחום חיל האוויר, ופיתחה תעשייה אדירה של יצור רקטות וטילים, כמשקל נגד. הם, בתחילה, עבדו על כמויות; וייצרו רקטות רבות; אבל, בשנים האחרונות, הם גם הגיעו לאיכויות, ומייצרים טילים מדויקים.

[בתמונה: יצרני הכרכרות התנגדו למכוניות... לומדים בדרך הקשה! התמונה היא נחלת הכלל]

תשאלו, מה עם רוסיה, יצרנית טילי הקרקע קרקע האיכותית בעולם? (היא מקדימה את ארה"ב, בתחום הזה, בעשור שנים ויותר...). גם הם, כתשובה ליתרון הכמותי והאיכותי של חילות האוויר של ארה"ב, פיתחו סוג חדש של טילים. אלה טילים מדויקים מאוד, מהירים ומתמרנים כל מהלך הטיסה. טילים, שפיזיקלית לא ניתן ליירטם. בכך, הם הפכו את מערכות טילי היירוט של ארה"ב לחסרות תועלת. נושאות המטוסים לא תוכלנה להגן על עצמן.

אז לצערי, אני אופטימי. שוב, מה שלא עשו השכל הישר יעשה הכוח.

חבל, אך יתכן שזו דרכו של עולם... יצרני ספינות המפרש התנגדו לאונית הקיטור; יצרני הכרכרות התנגדו למכוניות; את מלחמת העולם היה ניתן לבלום בקלות עוד ב 1936... 

לומדים בדרך הקשה!

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *