[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 'ערוץ 7'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
ההתרחשויות בחודשים האחרונים בסוגיית הבחירות מלמדת על סערה קרבה, ואני מודאג מאוד. זוהי בעיני שעת חירום לציונות הדתית ולעם ישראל. המגמות המתהוות - המובלות בעיקר על ידי אהוד ברק ואביגדור ליברמן - מסמנות את הציונות הדתית כ'אחר' שיש לגלגל אותו לתהום.
ליברמן מצהיר שלא ישב עם חרדים ומשיחיים, מבטיח שהממשלה הבאה תורכב מישראל ביתנו, כחול-לבן וליכוד. זהו פוטנציאל של איחוד שורות מסוים, המבקש לגלגל החוצה את האחר, את החרדים ואת המתנחלים הנתפסים כמשיחיים.
מבחינתם, הדתיים דומים לחרדים ולחרדים יש את הבעיות שלהם, המעיקות על האזרח הישראלי. הם שניהם שותפים למאבק כפייתי על אופי המרחב הציבורי. דרך זה הם מפחידים את האזרח הישראלי. זוהי רוח סערה, שיכולה לדחוף את כל מפעל ההתנחלות והציונות הדתית לשוליים של יכולת השפעה.
המסקנה: כשיש איום מכריזים מצב חירום; וצריך למצוא את בן הברית, שיסייע לצלוח את הסערה.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי O12 לאתר Pixabay]
מה צריך לעשות?
אהוד ברק הכריז על ארבעה עקרונות:
- ראשון - הביטחון הוא מעל הכל: על זה אני חולק, כי ביטחון הוא לא מעל הכל.
- שני - שלמות העם קודמת לשלמות הארץ: זוהי התרסה, כי הוא קובע, שמאה אלף איש ויותר - המיועדים לגירוש - אינם חלק מהעם, שאת שלמותו הוא מבקש לחזק. ואיך עושים את זה? גורמים לזה שבתודעה הישראלית לא יספרו אותם. הם יהפכו לאיום... ואת הדבר הזה בונים בצורה שיטתית, עם כוחות מחודשים.
השורה התחתונה בעת הזאת, במצב החירום המתהווה - אין מנוס מאחדות שורה מוחלטת, בין כל מי שארץ ישראל חשובה לו ומי שחשובה לו תורת ישראל. זו חייבת להיות אחדות מוחלטת, ללא שום גוונים של שונות; כי המאבק הוא קריטי; והכוחות - שפועלים כרגע ומתאחדים לצורה של איום - מזהים את האירוע כשעת כושר וכשעה גורלית.