[בתמונה: כריכת הגרסה העברית של הספר 'ציביליזציות גוועות. מדוע אירופה והאיסלאם נעלמים? לדויד פ' גולדמן ("שפנגלר"). אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן]

עודכן ב- 8 באוקטובר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הספר ציביליזציות גוועות - מדוע אירופה והאיסלם נעלמים (ובאנגלית: "How Civilizations Die") משתייך למה שמכונה הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים, משמע, שלמרות המורכבות והדינאמיות הרבה של עולמנו, ישנם דברים שיישארו תמיד קבועים: גאוגרפיה, דמוגרפיה, משאבים וגם נגישות לטכנולוגיית על. כל אלה ישלטו תמיד על היחסים הבינלאומיים, ועל בסיסם ניתן לנבא את התנהגותן של אומות ואת תרבותן האסטרטגית.

הספר נותן את הדגש להיבט הדמוגרפי: עמים ואומות שאינם מביאים לעולם דור חדש יזדקנו, יצטמקו ובסופו של דבר יתפוגגו בתהליך כואב אל דפי ההיסטוריה, תוך גילויים קשים של ייאוש ונקמנות. 

[הכרזה: ייצור ידע]

במוקד הספר עומד משבר קריסת שיעורי הילודה באירופה ובעולם המוסלמי. לתפישתו של גולדמן מביאה קריסה זו את אירופה לאמץ גישה פטליסטית ופסיבית ואת העולם המוסלמי לאמץ גישה תוקפנית ואלימה - לא מתוך עמדה של כוח, כי אם כצעד של ייאוש.

זהו תהליך מסוכן, וזה מצבו הנוכחי של העולם המוסלמי: בתוך דור אחד צנח הפריון במדינות המוסלמיות לשיעור הדל אליו הגיעו באירופה, אחרי תהליך של מאתיים שנה. האסלאם הקיצוני והתוקפני, מבית מדרשם של חמנאי, ארדואן ונסראללה הוא ביטוי של ציביליזציה גוועת: לצעיר איראני מטהרן יש בממוצע שישה אחים ואחיות. מספר הילדים שייוולדו לו ולבני דורו עומד על אחד וחצי לכל היותר. נתון זה לבדו מצביע על קריסתה הבלתי נמנעת של הציביליזציה המוסלמית.

הספר ראה אור לראשונה באנגלית בשנת 2011, בהוצאת Regnery (ראו תמונת הכריכה משמאל). בדצמבר 2013 יצאה לאור מהדורה עברית של הספר, בהוצאת עמותת אל־הפרט והוצאת סלע־מאיר.

[בתמונה: כריכת הגירסה האנגלית של הספר "How Civilizations Die". אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

המחבר, דיוויד פ. גולדמן (David P. Goldman), הוא עיתונאי ואנליסט. חלק ניכר מן הספר מבוסס על מאמרים שפרסם גולדמן בטור פופולרי תחת שם העת "שפנגלר" ביומון אסיה טיימס. אוסוואלד שפנגלר (בגרמנית: Oswald Arnold Gottfried Spengler; ‏1880 - 1936) היה היסטוריון ופילוסוף גרמני, הידוע בעיקר כמחבר הספר "שקיעת המערב": חיבור היסטורי פילוסופי רחב יריעה, המתאר את עלייתן ושקיעתן של תרבויות כתהליך מעגלי.

ב"ציוויליזציות גוועות" שלושה שערים:

• הראשון עוסק בירידתו של המזרח ומציג את הקריסה בשיעורי הילודה בעולם המוסלמי כאירוע שמשמעותו חורגת מכלל שינוי בסגנון חיים. לטענת גולדמן, הטרור הפונדמנטליסטי והאסלאם הקיצוני מוזנים על ידי תחושה כי העולם המוסלמי ניצב על סיפו של אסון דמוגרפי, שיחולל אסון חברתי, כלכלי ותרבותי במדינות אלו.

• בשער השני של הספר, תיאו־פוליטיקה גורס גולדמן (ראו תמונה משמאל) כי הסיבה לקריסה בשיעורי הפיריון בעולם המפותח ובעולם המוסלמי נובעת ממפגש בין תפישות דתיות למודרנה. בנצרות האירופית קושרה הדת ללאומיות, כשאומות שונות נאחזות בתפישת העם הנבחר אותה טיפחו כדי לקשור בין דת ללאומיות. קריסת רעיון הלאומיות הובילה את אירופה גם לקריסת ההנעה המרכזית, כך לפי גולדמן, לשמר שיעורי פריון גבוהים. באסלאם התבססה הדת על מבנה החברה המסורתי, ובמפגש עם העידן המודרני וההשכלה, שחתרו תחת מבנה זה, חלה קריסה מהירה מאוד בפיריון.

[תמונתו של דויד פ' גולדמן משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Elekes Andor. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

• בשער השלישי של הספר מנסה גולדמן להסביר מדוע זה אינו עולם פוסט-אמריקני. לטענת גולדמן, ארצות הברית היא המדינה הגדולה היחידה שאינה ניצבת בעיצומה של קריסה דמוגרפית, ושיעור ההחלפה הבין-דורית האיתן בה מבטיח כי תשמר את חוסנה, יציבותה ומעמדה החשוב גם לאורך המאה הקרובה. גולדמן עומד כאן גם על ההבדלים התאולוגים בין היהדות והנצרות האמריקאית והאירופית, ומראה כיצד הבדלים אלו מאפשרים לארצות הברית לשגשג גם בעידן המודרני שדן את אירופה והמוסלמים לכיליון.

לטענת גולדמן, אם שיעור הילודה הנמוך באירופה ובעולם המוסלמי לא ישתנה בעשורים הקרובים, צפויות אומות רבות להגיע אל סף הכחדה. הירידה בפיריון בארצות־אירופה מתועדת ונמשכת כבר כמאתיים שנה, אך הקריסה בשיעורי הילודה במדינות המוסלמיות בדור האחרון מתרחשת בקצב ובמהירות הגבוהים בהיסטוריה האנושית. ערב המהפכה המוסלמית באיראן ב-1979, עמד מספר הילדים שנולדו לאישה באיראן על שבעה, שעה שהיום הוא צנח לשיעור של 1.6 ילדים לאישה. ירידה זו נמצאת ביחס ישר להשכלת הנשים ולמגמות העיור. משמעות הירידה הדרמטית הזו היא כי החברה האיראנית, כמו החברה הטורקית והחברה במדינות מוסלמיות רבות אחרות, עתידה להצטמק ולהזדקן בקצב מואץ. בניגוד למדינות האירופיות, שעושרן יסייע להן להתמודד עם המצוקה טוב יותר, כך לפי גולדמן, החברה האיראנית תתייצב מול התמוטטות כלכלית ודאית כבר בעשורים הקרובים.

[הכרזה: ייצור ידע]

קריסתה העתידית של הציוויליזציה המוסלמית מובילה מדינות כמו איראן וטורקיה וארגונים כמו חזבאללה ואל-קאעידה לנקוט צעדים קיצוניים, טוען גולדמן. על־פי הכותב, עליית האסלאם הקיצוני מונעת ממצוקה המובילה את מנהיגי המדינות והארגונים למלחמה חסרת פשרות עם המערב, כהזדמנות אחרונה להושיע את עצמן מגזר דינה של ההיסטוריה.

גולדמן סוקר כאן יריעה רחבה של מקרים בהם התמוטטות הסדרים החברתיים המסורתיים הובילה אומות וחברות לאלימות לא מרוסנת, מתקופת הטרור ברוסיה של תחילת המאה העשרים, עבור בגרמניה הנאצית, וכלה באסלאם הפונדמנטליסטי של ימינו. בכל המקרים רוסקו הסדרים המסורתיים בחברה, וקריסה חברתית ודמוגרפית לוותה בצעדי יאוש תוקפניים.

כדי להתמודד בצורה טובה עם האתגרים שמציבה תופעה זו בפני המערב, סבור גולדמן, חשוב להיות מודעים לכך שהמודלים הרציונליים המשמשים את אנשי מדע המדינה לבחינת התנהלותן של אומות אינם תקפים כשמדובר בציוויליזציות גוועות.

לפי גולדמן הוטל הפור עבור העולם המוסלמי כבר במאה השתים־עשרה, כאשר קבע ההוגה אל-ע'זאלי (ראו תמונה משמאל) כי ההלכה המוסלמית עומדת מעל להיגיון ולהשגה האנושית.

[דמותו של הפילוסוף ומתקן הדת המוסלמי אבו חאמד מוחמד בן מוחמד אל-ע'זאלי, היא נחלת הכלל]

תפיסה זו הפכה את האסלאם לדת הדוחה באופן קטגורי שינוי, ביקורת ודינמיות מחשבתית ופולחנית. תפיסה מקובעת זו נחלה הצלחה בחברה מסורתית המבוססת על מסגרת חמולתית ושבטית שביסודה ציות מלא לאל, למלך, לראש השבט, לראש החמולה ולראש המשפחה. במפגש מפורר המסורות עם המודרניות התובעת חירות מחשבה, מעשה וזכויות אדם, עם זאת, מערך זה קורס לחלוטין.

.

היחשפות למודרניות כופה על פרטים בחברות מוסלמיות לבחור בין שלילתה המוחלטת של המודרניות, ודבקות בלא פשרות בעולם המוסלמי, או דחייה מוחלטת של התרבות המוסלמית. שלילת המודרניות מובילה לפונדמנטליזם חסר פשרות, ואילו שלילת הרקע התרבותי בתוכו גדלו מוסלמים מובילה לייאוש. גולדמן מאייר מקרים כאלו בנתונים על זנות וצריכת סמים בהיקף נרחב מאוד בערי איראן, המלווים בצניחה רבתי בפיריון.

הנצרות האירופית עוצבה בצל מלחמת שלושים השנה. מלחמה זו, שלפי גולדמן נמשכה שנים רבות גם בגלל מאמציו של הקרדינל רישלייה (ראו תמונה משמאל), ששאף להציב את צרפת במעמד ה'עם הנבחר' בנצרות, הפכה קרב־רב בין מדינות שמיזגו בין גורלן הלאומי ליעדיה של הדת הנוצרית, ובכך גזרו את דינה, ומאוחר יותר, עם קריסת הזהויות הלאומיות באירופה במהלך המאה העשרים, גם את דינם.

[תמונת דיוקנו של הקרדינל רישלייה משמאל היא נחלת הכלל]

גולדמן מאייר נקודה זו בספרו בסקירה של הקריסה המהירה בפיריון במדינות שנחשבו מעוז פריון ודת מובהק, כמו פולין ואירלנד, מרגע שהוסרו חסמים של כיבוש וחיים מסורתיים.

גולדמן נוגע בספרו גם בסוגיית חריגותה של מדינת ישראל. ישראל היא היום המדינה בעלת שיעור הפיריון הגבוה ביותר בעולם המפותח. על בסיס תחזית האוכלוסייה של האו"ם, טוען גולדמן, ישתווה מספר הצעירים בישראל למספר הצעירים בגרמניה עד סוף המאה העשרים ואחת.

לתפיסתו של גולדמן (יהודי שומר מצוות בעצמו), חריגותה של ישראל אינה מקרית בשני מובנים:

• ראשית, אף שישראל היא מדינה מודרנית, לא התרחשה בה קריסה של האמונה הדתית.
• שנית, בניגוד לנצרות האירופית ולאסלאם, שביססו את האמונה על מסורת, קשרי-דם, אדמה ולאום, היהדות מבוססת על מצפון אישי ומאפשרת חשיבה ביקורתית, מה שמאפשר ליהודים בישראל להתמודד באופן טוב יותר עם החיים המודרניים.

גולדמן סבור כי תכונות אלו הופכות את ישראל לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של המאה העשרים ואחת, ולבת ברית טבעית של המעצמה המערבית האחרונה, ארצות הברית, החולקת עמה ערכים ותפיסות עולם דומות (כבר לא כל כך, בעצם...).

[לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• גולדמן דויד פ' (שפנגלר) (2013), ציביליזציות גוועות, מדוע אירופה והאיסלם נעלמים?, סלע מאיר.
• על הספר:

#t=11