מאחר והבעיה הפכה כבר לפני שנים מאיכותית לכמותית: מאחר ועלות היירוט והמערכת התומכת (סוללה), לרבות התחזוקה השוטפת, גבוהה בערך בסדר גודל - ויתכן שגם יותר - מהעלות של הטיל המדויק התוקף; ונראה שגבוהה פי עשרות מעלותה של רקטה כבדה וארוכת טווח, אזי ברור, שמס' הטילים המיירטים היקרים יהיה מוגבל, זמן יצורם ממושך, והם יתכלו מהר מאוד.

זאת ועוד: בתורת היירוט, מקובל לשגר 2 טילים מיירטים יקרים ומשוכללים לעבר איום, כדי להשיג שיעור ירוט סביר. מאחר ומוסכם על הכול כי האיום הרקטי הכבד על מדינת ישראל הוא בהיקף של כולל של אלפי טילים שישוגרו בקצב של מאות ליום; אזי, הפיתרון הנידרש הוא פיתרון איכותי לבעייה הכמותית.

מה לעשות? לחזור לפיתוח הלייזר הכימי כפי שפותח לפני 13 שנה הוא הסקייגארד!

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]