אלי בר און: שוב תוקפים בעיראק. למה?

[בתמונה: מטוס החמקן F-35 שביצע על פי פרסומים את התקיפה. המקור: דובר צה"ל]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

תשאלו: מה הבעיה עם עיראק הרחוקה?

תאמרו: אין לעיראק גבול משותף עם מדינת ישראל....

נכון. אבל אני מזהה שלוש בעיות חמורות, וכנראה שיש עוד:

  1. עיראק מהווה עורף לוגיסטי גדול, מרוחק ובטוח יחסית לכוחות שנתונים לפיקוד איראני בסוריה ובלבנון. בסיס עיקרי לפיקוד ואספקת אמצעי לחימה וכוח אדם.
  2. בעיראק אוכלוסיה שיעית גדולה מאוד, גדולה פי כמה מזו של סוריה ולבנון. האוכלוסיה והשלטון שם נתונים להשפעה איראנית; וכך שוב, לאחר מלחמת המפרץ הראשונה 1991 וסאדאם חוסיין, קם לנו שם שוב אויב עוצמתי.
  3. לדור החדש של הטילים המדויקים מאוד של האיראניים טווח גדול וראש קרב גדול:
  • זולפיקר - טווח של 750 ק"מ ורש"ק של 750 ק"ג (ראו תמונה למטה).
  • דזפול - טווח של 1000 ק"מ ורש"ק של 450 ק"ג.

טילים כאלה ניתן לשגר לישראל ממרחבי עיראק הגדולה והרחוקה. בגלל מהירותם הרבה של הטילים לטווח ארוך, קשה מאוד ליירט אותם, באמצעות טילים נגד טילים.

[בתמונה: טילי הזולפיקר. נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי سرویس دفاع و امنیت مشرق. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

רק לייזר כימי מסוג סקייגארד יוכל לעמוד במשימה הקשה הזו!

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *