אמציה חן: לו יהי…

[בתמונה: פלמ"ח - בליית ידע וניסיון צבאי, נדרשו חבורת הנפילים לשלם כפליים ולעיתים אף לשלש במחיר הדמים והדם... התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים על על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן]

תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.

*  *  *

פעם אחר פעם אני צופה (ערוץ היסטוריה) בעלילות הפלמ"ח, שבליית ידע וניסיון צבאי, נדרשו חבורת הנפילים לשלם כפליים ולעיתים אף לשלש במחיר הדמים והדם; כשעול האבדן מתקזז, בזכות דבקותם להקים מדינה יש מאין; כשלצידם עומדת ותומכת רעות מופלאה, שאותה נשאו לוחמי הפלמ"ח "בלי מילים, אפורה עקשנית ושותקת":

.

.

מאחר ואינני מבקר תכניות טלוויזיה, אלא אחד שנשבע באלם לחבריו שנפלו, להקים מאגר לניתוח ולהפקת לקחי המלחמות - כל שכן שהמדובר בגיבורי ילדותי, שלחמו בקרבות גזר, כפר אוריה, והשיירות מחולדה שלי לירושלים - בחרתי לחקור את פשר המוטיבציה והרעות בפלמ"ח, לרבות מעמדם כיום אם בכלל - שהרי עוצמתם המוכחת במלחמה, שוות ערך לאוגדות.

למגינת לב הסתבר כי מידת השפעתו של המוטיב הלאומי, הייתה ב"מחנה מאורגן" בחזקת רכיב משני. ככזה שהשתנה בהתאם לתפיסות עולמם של "מפלגות האם" ולהנחיותיהם - החל במפא"י אל אחדות העבודה, וקנח במפ"ם.

לא פלא שכבר בשוך הקרבות, יצאו אבירי תש"ח להפגנה בשאלה "מדוע פורק הפלמ"ח". פתח דבר, למעשה מטורף וחסר ההיגיון פי כמה וכמה - בפילוג שהתחולל בתנועה הקיבוצית. אותו הגדיר דוד בן גוריון ביומנו, "האסון הגדול ביותר שקרה לתנועתנו".

לימים לאחר שהתברר בבחירות 1981 כי המהפך ארבע שנים קודם, שנתפס בתודעת "המחנה המאורגן" כתקלה, הומחש חד משמעי כעובדה. אז פתחה האופוזיציה הפוליטית מקבילה ל"מלחמת שלום הגליל" - בטענה שהמדובר ב"מלחמת כזב". מבוא להפגנות בכיכרות ובצמתים, שסופה בהקמת וועדת השופט כהן. כשזו מבלי להתכוון הביאה במסקנותיה, לסירוס התפיסה ההתקפית במטכ"ל ולהוצאת הניצחון וההכרעה, מסדר היום של צה"ל.

[להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הכרעה', לחצו כאן]

[בתמונה: ההפגנות נגד מלחמת שלום הגליל. המקור: הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני.<BR> The National Library of Israel, Dan Hadani's Archive. הצלם: Kim Nave photographer]

מאחר ובאופן מוזר, אין למפקד הצבא זמן להיפגש, ולו רק לשמוע. כיצד נתן להפוך את מערכת הפו"ש ממכשלה קבועה, לגורם מוביל במלחמה, לא נותר לח"מ אלא לכתוב מאמר אחד/שניים מדי שבוע....

וחשוב לא פחות: לחלום כי עוד בחייהם יעמדו גיבורי הפלמ"ח, על שותפותם בהזניית הביטחון הלאומי משיקולים פוליטיים. לכדי כך שהיום טילי האויב, עתירי טווח כוח הרס ודיוק, מכוונים לכל מתקן אסטרטגי (תחנות כוח, בתי חולים שדות תעופה), קל וחומר לכל בית בישראל.

מה שמחייב אותם למען עתיד בניהם/בנותיהם נכדיהם/ונכדותיהם. לגלות את אותו אומץ לב שהמחישו בתש"ח. כדי להוביל מהלך ציבורי, כזה שיביא לבדק בית יסודי בצה"ל. מבוא ומסד אמין להשיב לצבא הירוק ולמטכ"ל את יכולת ההכרעה, בד בבד לאפשר לצה"ל לטעום טעמו של ניצחון במלחמה!

[לקובץ המאמרים על על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *