אמציה חן: עדיין לא הומצא הטיל – שיהיה מסוגל להבדיל בין מצביעי שמאל וימין!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.

*  *  *

הנה כמה סימני שאלה, שזרם דמו של דביר שורק הי"ד חשף לעין כל.

נקמה מעוורת: על פי פעילות "כוחותינו" לאחר רצח יהודי - המומחש מתחילת אינתיפאדת 1987 ולפנייה - מצטייר "ריכוז המאמץ הצבאי" לתפוס את הרוצחים, כמעשה נקמה.

אבל, די במעשה הרצח, כתופעה החוזרת על עצמה; כמו גם תרבות "השהיד", המושרשת מגיל "אפס" בתודעת האויב, כדי שנפנים, כי בתגובת כוחותינו החוזרת על עצמה, אין שמץ של הרתעה.

[להרחבה על המושג 'הרתעה', לחצו כאן]

ערכיותה של חשיבה סדורה

לא פלא שתחת הרדידות השלטת, כשלה מערכת הביטחון בהכרעת הטרור; מה שהניע בשנת 1993 את ראש הממשלה ושר הביטחון, להעביר את הטיפול בטרור לידיו של הארכי טרוריסט, יאסר ערפאת; בטיעון, שהוא הנבל ילחם בטרור, "בלי בג"ץ ובלי ארגון "בצלם".

[בתמונה המקורית: יצחק רבין, יאסר ערפאת והנשיא ביל קלינטון בעת חתימת הסכם אוסלו, 13 בספטמבר 1993. התמונה היא נחלת הכלל]

אם יקפיאו אוהדיו, אפילו לזמן קצרצר, את סוגיית הרצח הנתעב; נתן יהיה במסגרת הקיימת, לקיים דיון עינייני באותה אמירה, עד לכדי שלילת טיעוניו של יצחק רבין ז"ל, כאילו ארגון "בצלם" ובג"צ הם שמנעו את הכרעת הטרור.

שהרי, ידוע כי מאז ועד אתמול, לא התקיים דיון מקיף ויסודי מלמעלה ומלמטה, בסוגיית הלחימה בטרור (להבדיל מתחקירי אירועים נקודתיים). דיון זה נמנע נמנע משום מעורבות אישית של מנהיגי מפלגות; ומתרומת הרדידות השלטת על תחומים חיוניים בביטחון.

על כן נוכח הפסקת השיחות בידי אבו מאזן, "הגיע זמן עברית". דהיינו, להתכנס ולנתח עניינית, את אירועי הטרור, ובכלל זה את מהלכי "אוסלו" והסיבות לקריסתו. זאת, כדי להפיק לראשונה לקחי אמת, כאלה שבאמצעותם נתן יהיה להכריע את הטרור ולו רק לפרק זמן כזה, שללא ספק, יסייע להסדר מדיני משופר בהרבה מהקיים.

זאת גם זאת

כבר מזמן פרסנו ופרשנו בכמה מאמרים, כיצד ומדוע לאחר מסקנותיה של וועדת השופט כהן (שחקרה את אירועי סברה ושתילה). הודיע רא"ל משה לוי לממשלה ולחברי הקבינט/ ואו וועדת השרים המוסמכת, כי מעתה ואילך הצבא דרוך ומוכן להנחיות הממשלה.

[בתמונה משמאל: רב אלוף משה לוי ז"ל. המקור: לע"ם. שם הצלם אינו מוזכר]

אלא מאי, נוכח הריקנות הביטחונית ששלטה בממשלה לדורותיה, מעשה - שנחזה כתמצית "סופר דמוקראטית" - פתח שער לעידן, שבו הביטחון הלאומי הדרדר עד לכדי סיכון קיומי, והיוזמה הופקרה ועברה לאויבי ישראל. לכדי כך שמלב רצח יהודים ביו"ש, בעוטף ובתוככי הארץ, כל בית, כל מפעל ומחנות צבא, מהווים יעד להשמדה. זאת, באמצעות טילים עתירי טווח דיוק וכוח הרס, המצויים בידי החמאס והחיזבאללה.

סוף דבר

מיד לאחר הרצח המתועב של דביר הי"ד, שמעתי/ קראתי דברי בלע של בני עמנו, בגנות הנרצח, בני משפחתו וחבריו.

אינני בא להטיף מוסר, אך מחובתי לבאר לאלה, כי החיכוך הצבאי בינינו לבני פלסטין מצוי על הסף; וכדבריהם, הוא יהיה עתיר טילים. כאלה, שעל אף הטכנולוגיה המתקדמת שהושקעה בבנייתם, עדיין לא הומצא הטיל - שיהיה מסוגל להבדיל בין מצביעי שמאל וימין (ראו הכרזה בראש המאמר).

מקורות והעשרה

3 thoughts on “אמציה חן: עדיין לא הומצא הטיל – שיהיה מסוגל להבדיל בין מצביעי שמאל וימין!

  1. אשתדל לעזור להסביר את מה שאולי לא ברור לך
    הטיעון המרכזי במאמר אומר שממשלות ישראל לדורותיהם נמנעו מלהתמודד כיאות עם האיומים הביטחוניים הניצבים בפני ישראל. כך למשל התירוץ של יצחק רבין להעביר את הטיפול בטרור לידי ערפאת, נובע (כביכול) מכך ש"בצלם" ובג"צ מונעים ממנו את היכולת להתמודד עם הטרור כפי שהוא חושב שיש לעשות. כלומר- המדינאים שמים על עצמם חישוקים מרצון, רק כדי שלא יכנסו להיסטוריה עם "דם על הידיים".. גם אם המטרה היא הגנה על מדינת ישראל.
    דברים דומים מתרחשים בימים אלה, כאשר אנו רואים את אי העשייה הביטחונית הנדרשת נוכח הפרת הריבונות הישראלית בריש גלי מדי יום. למען האמת האחריות על כך מוטלת על הממשלה ועל הצבא יחדיו. הממשלה פונה לצבא שיציע דרכי פעולה למצב, והצבא, שכבר הבין שכול מלחמה נגמרת (ובעצם מתחילה) בוועדת חקירה בלתי נמנעת בלחץ התקשורת, ולכן חשוב לצאת לקרב עם עורך דין צמוד ורישום כול מילה הנאמרת בקשר, אם אפשר מרחוק ככול האפשר, מעלה הצעות בצירוף תג מחיר כבד באופן המרפה ידי כול פוליטיקאי מ"ללכלך את ידיו" ויעשה הכול למשוך זמן ולהעביר את הבעיה לזה שבא אחריו..(כך שיוכל תמיד לאמר כמו אובמה הבטחתי ש "לא במשמרת שלי…)
    עד כדי כך פשטה הבעיה בקרב מדינאים ומצביאים, שתושבע הדרום הופקרו במשך השנה וחצי האחרונות ל"צבע אדום" כאשר מחדל זה ניצב לפתחו של נתניהו ואיזנקוט יחדיו. שניהם רצו כנראה לסיים את הקדנציה "נקיים" ככול שניתן בספר ההיסטוריה..

    סליחה על ההרחבה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *