אסא כשר: שלוש הערות בדבר הפרדה מגדרית ותגובות פוליטיות

[בתמונה: כשמדובר באירוע בידור המיועד, בתוכנו ובסגנונו, לקהל חרדי, הפרדה מגדרית יכולה להיות מותרת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל.

כשר מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, וקודם לכן על הקתדרה לפילוסופיה של השפה ע"ש אברהם הורודיש באוניברסיטת תל אביב.

הוא מומחה בעל שם בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית בצבא, ברפואה, בתקשורת, באקדמיה ובמחקר המדעי.

ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל.

משך שנים שימש כמרצה הבית במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

[מקור התמונה משמאל: פייסבוק]

.

*  *  *

בית המשפט המחוזי בנצרת פסק שאסור לקיים הפרדה מגדרית באירוע בידורי, המיועד באופיו לציבור החרדי, בשטח ציבורי בעפולה:

[לכתבה המלאה של בננו ובנדר ב'מעריב', לחצו כאן]

בתגובה, אמר שר התחבורה ח"כ סמוטריץ (ראו תמונה משמאל): "זו מערכת משפט מטומטמת"...

[מקור תמונתו של השר סמוטריץ' משמאל: פייסבוק]

לא משנה מה דעתי על פסק הדין, התבטאות כזאת של שר, במדינה מתוקנת כלשהי, הייתה מביאה לפיטוריו המידיים בידי ראש הממשלה. כל דקה שהוא ממשיך לכהן כחבר ממשלה היא בלתי נסבלת.

קראתי הרבה תגובות על פסיקת השופט. בדרך כלל, ברור מדברי המגיבים שלא קראו את פסק הדין ואין להם מושג של ממש על מה שהם מדברים. כאן אפשר לקרוא את פסק הדין הקצר בכתבה המלאה של בננו ובנדר ב'מעריב'.

פסק הדין מבוסס על חוק איסור הפליה (משנת 2000) ועל החלטת ממשלה משנת 2013, הקובעת "הנהגת הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי מהוה הפליה פסולה וחמורה של נשים אך באשר הן נשים".

אני סבור שהחלטת הממשלה היא מוטעית. בנסיבות מסוימות, ניתן לקיים אירוע בו חלה הפרדה מגדרית, מבלי לפגוע כמלוא הנימה בכבוד האדם של הנשים או בכבוד האדם של הגברים, מבלי ליצור את הרושם שמדובר בהפליה של נשים באשר הן נשים.

החוק עצמו קובע, בסעיף 3ד(3), כי "אין רואים הפליה... בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים... ובלבד שההפרדה תהיה מוצדקת...".

כשמדובר באירוע בידור המיועד, בתוכנו ובסגנונו, לקהל חרדי, ומתנהל באופן שההפרדה המגדרית חלה באופן מכובד ומכבד לחלוטין, ללא שמץ של פגיעה בכבוד האדם של נשים או גברים, ואף ללא מראית עין של פגיעה כזאת בכבוד האדם, דעתי היא שמן הראוי היה שיהיה מותר לקיימו. וכל זמן שפסק הדין עומד בעינו, אסור להפר אותו ואסור לזלזל בו.

מקורות והעשרה

2 thoughts on “אסא כשר: שלוש הערות בדבר הפרדה מגדרית ותגובות פוליטיות

  1. הבטוי "הדרת נשים"- לשון השמצה והשנאה שמדירה חרדים מלגיטימיות.
    |
    "הדרה" (משרש נ.ד.ר) משמעה "הרחקה". אפשר שהבטוי "הדרת נשים"/ Exclusion of women והחשש מהרחקתן מיובאים מתרבויות נכריות ששם שמרנים קנאים התכוונו לסלק נשים מהמרחב הצבורי החלוני אל ביתן הפרטי, ומשלא הודר בטוי זה מלשוננו, שבשתא כיון דעל על,
    אבל בתרבות היהודית-חרדית נכון לראות את הכוונה שמלכתחלה, את תביעת ההלכה מגברים, דוקא, בתנאים מסוימים, להדיר את עצמם מנשים, כלומר שב"הדרת גברים" עסקינן, לפי כוונתה, ולא ב"הדרת נשים". אפשר גם, לפי תוצאתה, לומר "הדרה הדדית של בני מגדרים" / "הדרת גברים ונשים",
    אבל הבטוי "הדרת נשים" אינו מתאים לשמוש אלא כתחמושת בידי גונבי דעת משניאי חרדים שמנסים ליחס לחרדים כוונה להגביל נשים.
    |
    את החלטת הממשלה האוסרת "הדרת נשים" אין צרך לתקן. צריך רק להזהר שלא להחילה גם על הדרה הדדית של בני מגדרים, שמוצגת בפי מסלפי אמת, מלבי שנאת חנם, כ"הדרת נשים".

  2. א. אסא כשר כותב, ואני מצטט: "לא משנה מה דעתי על פסק הדין, התבטאות כזאת של שר, במדינה מתוקנת כלשהי, הייתה מביאה לפיטוריו המידיים בידי ראש הממשלה. כל דקה שהוא ממשיך לכהן כחבר ממשלה היא בלתי נסבלת.".
    מצדי, חשבתי על משפט שונה, ואני מצטט את עצמי: "לא משנה מה דעתי על התבטאותו של סמוטריץ', פסק דין כזה של שופט, במדינה מתוקנת כלשהי, הייתה מביאה לפיטוריו המידיים בידי המערכת המשפטית. כל דקה שהוא ממשיך לכהן כשופט היא בלתי נסבלת."

    ב. אסא כשר כותב, ואני מצטט: "קראתי הרבה תגובות על פסיקת השופט. בדרך כלל, ברור מדברי המגיבים שלא קראו את פסק הדין ואין להם מושג של ממש על מה שהם מדברים."
    כתבתי לעצמי, ואני מצטט: "קראתי את תגובתו של אסא כשר על פסיקת השופט, וברור לי מתוכן הדברים, שהוא בדק היטב את המקורות שעליהן מתבסס פסק הדין, ואכן יש לו מושג של ממש על מה שהוא מדבר."

    ג. אסא כשר כותב לנו, שהתוקפים את פסק הדין "אין להם מושג", כיון שהוא מבוסס על חוק איסור אפליה משנת 2000. אך מר כשר לא מבקש מאיתנו סליחה, כשהוא בעצמו מגלה כמה שורות אחר כך, ש"החוק עצמו קובע, בסעיף 3ד(3), כי "אין רואים הפליה… בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים… ובלבד שההפרדה תהיה מוצדקת…".
    נו, אז למה התוקפים את ההחלטה של השופט, "אין להם מושג על מה שהם מדברים"?

    ד. עוד ציטוט: "פסק הדין מבוסס על החלטת ממשלה משנת 2013, הקובעת "הנהגת הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי מהוה הפליה פסולה וחמורה של נשים אך באשר הן נשים".
    מה האמת?
    אפילו בעתירה לבית המשפט, לא העיזו העותרים לכתוב זאת: הם כתבו שזו המלצת דו"ח שאומץ ע"י היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2013 וקיבל תוקף של החלטת ממשלה.
    איך הוא קיבל תוקף כזה?
    האומנם?
    זהו נוסח הפרסום הממשלתי הראשון:
    תאריך פרסום: 29.12.2011 החלטה מספר אשה/6 של ועדת השרים לקידום מעמד האישה בחברה הישראלית מיום 13.12.2011 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 29.12.2011 ומספרה הוא 4052(אשה/6).
    נושא ההחלטה: הדרת נשים מן המרחב הציבורי
    מחליטים: א. נציבות שירות המדינה תפרסם הנחיות בנוגע לאיסור הדרת נשים בטקסים ממשלתיים וממלכתיים בעקבות האירוע במשרד הבריאות.
    ב. המשרד לשירותי דת, בתיאום עם משרד המשפטים, יתקן את הרישיונות המוענקים לחברות קדישא כך שיובהר באופן ברור שנשים יכולות להספיד את מתיהן וללוותם לקבורה.
    ג. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יקים ויפרסם "קו חם" מיוחד לפניות של נשים המוטרדות בעת נסיעתן בתחבורה הציבורית.
    ד. יוקם קו פתוח של הרשות לקידום מעמד האישה אשר במשרד ראש הממשלה שיקבל תלונות בנושא הדרת נשים.
    ה. להקים צוות בינמשרדי שיציע לממשלה דרכים להתמודד עם הדרת נשים מן המרחב הציבורי ויציע פתרונות אפשריים לתופעת הדרת נשים מן המרחב הציבורי. בצוות יהיה ייצוג הולם לנשים. לדיוני הצוות יוזמנו נציגי עמותות שונות העוסקות בקידום מעמד האישה, בהתאם לצורך. הצוות יגיש מסקנותיו לוועדת השרים לקידום מעמד האישה בתוך 75 יום.

    ההחלטה השניה:
    תאריך פרסום : 30.03.2014 החלטה מספר 1526 של הממשלה מיום 30.03.2014
    נושא ההחלטה: מניעת הדרת הנשים במרחב הציבורי
    מחליטים: בהמשך להחלטת הממשלה 4052(אשה/6) בנושא הדרת נשים מהמרחב הציבורי מיום 29.12.2011 ובהמשך להמלצות הצוות הבינמשרדי למניעת הדרת הנשים במרחב הציבורי אשר דיווח על המלצותיו לממשלה ביום 11.3.2012:/
    לאחר שעיינה בדו"ח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי שמינה היועץ המשפטי לממשלה ופעל במשרד המשפטים, ואשר המלצותיו המשפטיות אומצו על ידי היועץ המשפטי לממשלה בחודש מאי 2013:
    א. להטיל על שרי התחבורה והבטיחות בדרכים, הבריאות, הפנים ושירותי דת לדווח לממשלה בתוך 90 ימים מיום אישורה של החלטה זו, על פעולות שננקטו לקראת בחינה ויישום של ההנחיות שנכללו בדו"ח הצוות המשרדי.
    ב. הואיל וביום 30.12.2013 החליטה מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בהתאם להמלצות שנקבעו בדו"ח הצוות המשרדי, להסיר את כל החסמים המונעים השמעת נשים בשידורי התחנה, כמו גם את העסקתן בתפקידי שידור בתחנה, להטיל על שר התקשורת לפנות לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ולקבל דיווח על יישומה של ההחלטה של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. השר יביא את הדיווח האמור לפני הממשלה בתוך 90 ימים מיום אישורה של החלטה זו.
    ג. לקיים ישיבת מעקב ממשלתית לבחינה ודיון בדיווחים שיתקבלו לפי סעיפים 3(א) ו-3(ב) להחלטה זו בתוך 120 ימים מיום אישורה.
    ד. להטיל על כל אחד משרי הממשלה לדווח בישיבת המעקב האמורה בסעיף 3(ג) להחלטה זו, על פעולות אפשריות בתחומי האחריות של משרדו למניעת תופעות הדרת נשים במרחב הציבורי.
    ה. דיווחי השרים שיתקבלו לפי סעיפים 3(א), 3(ב) ו-3(ד) להחלטה זו יועברו לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה לצורך בחינת ביצוע המלצות הצוות המשרדי שאומצו על ידו.

    סיכום בקצרה: ב13 דצמבר 2011 החליטה "ועדת השרים לקידום מעמד האשה" להקים צוות בינמשרדי "שיציע לממשלה דרכים להתמודד עם הדרת נשים מן המרחב הציבורי ויציע פתרונות אפשריים לתופעת הדרת נשים מן המרחב הציבורי". החלטה זו קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב29 דצמבר 2011. הצוות הוקם ע"י היועץ המשפטי לממשלה, וב11 מרץ 2013 דיווח לממשלה על המלצותיו, ובחודש מאי 2013 אומצו המלצותיו ע"י היועץ המשפטי.
    הממשלה בעצמה, לא אימצה מעולם את מסקנות הדו"ח, וב30 מרץ 2014 החליטה להטיל על השרים לדווח על בחינה ויישום הנחיות הדו"ח, ודיווחים אלו יועברו לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה לצורך בחינת ביצוע המלצות הצוות המשרדי שאומצו על ידו.

    במקום כל הניסוח המתפתל הזה, הייתי כותב ניסוח ברור יותר. "הממשלה מאמצת במלואו את דו"ח הצוות הבינמשרדי שהוקם על ידו". אתם יודעים למה הנוסח הזה לא קיים בהחלטה? כי הממשלה מעולם לא הסכימה לאמץ את הדו"ח במלואו.

    ו. לעצם העניין, יש כאן עיוות מזעזע של כל הנושא הנידון. כיון שגם החלטת הממשלה הנ"ל באה כדי לא "להדיר את הנשים מהמרחב הציבורי", כיון שעומדת להן "זכות השתתפות שווה ומלאה בכל היבטיו של האירוע הן כקהל והן כמשתתפות".. (מתוך הדו"ח של הצוות הבינמשרדי). ברור ששאיפה זו אינה רלוונטית כלל וכלל, לאירוע שגם לנשים וגם לגברים יש מקום ישיבה שוויוני לחלוטין, אלא שהוא נפרד.

    ז. וכעת נניח לעניין הזה, וננקוט שאכן ישנה החלטת ממשלה כרצונו של אסא כשר. האם הממשלה יכולה לכפות על הפרט לחיות כפי גחמותיו של צוות בינמשרדי שהוא. ולשם מה קיימת הרשות המחוקקת? נניח שהממשלה יכולה להחליט את השקפתה על התקציב הציבורי, אבל מהיכן סמכותו של השופט הכסיל מנצרת, להורות על שילוח ניידות משטרה (!..) כדי למנוע הפרדה מגדרית, גם אם זו תינקט שלא על ידי הרשויות?

    ח. שימו לב, למסקנתו המשונה של מר אסא כשר: "כשמדובר באירוע בידור המיועד, בתוכנו ובסגנונו, לקהל חרדי, ומתנהל באופן שההפרדה המגדרית חלה באופן מכובד ומכבד לחלוטין, ללא שמץ של פגיעה בכבוד האדם של נשים או גברים, ואף ללא מראית עין של פגיעה כזאת בכבוד האדם, דעתי היא שמן הראוי היה שיהיה מותר לקיימו. וכל זמן שפסק הדין עומד בעינו, אסור להפר אותו ואסור לזלזל בו."

    קצת קשה לי להבין, אבל אמרנו שיש "חוק" ו"החלטת ממשלה"? נו, מילא, הם לא קובעים, אז רק "פסק הדין" קובע?

    לטעמי, הייתי מנסח זאת בצורה אחרת ו"קצת" שונה: "כשמדובר באירוע בידור המיועד, בתוכנו ובסגנונו, לקהל חרדי, ומתנהל באופן שההפרדה המגדרית חלה באופן מכובד ומכבד לחלוטין, ללא שמץ של פגיעה בכבוד האדם של נשים או גברים, ואף ללא מראית עין של פגיעה כזאת בכבוד האדם, דעתי היא שמן הראוי היה שיהיה מותר לקיימו, ועל אף חוסר שביעות רצונן של העותרות, כיון שכל זמן שהחוק עומד בעינו, אסור להפר אותו ואסור לזלזל בו."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *