[בתמונה: לונדון אחרי אחת השריפות הגדולות שפרצו בעקבות ההפצצות הגרמניות במלחמת העולם השניה, דצמבר 1940, התמונה היא נחלת הכלל]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

הרוצה בשלום - יכון למלחמה! (Si Vis pacem, para bellum)

המאמר נכתב על ידי יצחק ניר, מחבר הספר "מחר יישבר השרב". לשעבר טייס קרב ומתכנן בחיל האוויר, קברניט אל על, מפקח בטיחות בתעופה וצייר. המאמר מדבר בעד עצמו!

*  *  *

אין מצב!

התקווה כי מערך ההגנה שכבתית מבוססת טילי יירוט (כיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ) יגן על כולנו מפני טילי ורקטות החיזבאללה והחמאס; ובעתיד סוריה ואיראן, הינה ציפּייה חסרת תוחלת.

המערך שאנו סומכים עליו,כי יגן עלינו בשעת מבחן, עלול לקרוס בתום כ- 3 ימי לחימה. כך נישאר אנחנו - העורף האזרחי כמו גם העורף הצבאי - חשופים לטילים, רקטות ופצצות מרגמה של אויבנו.

.

איך זה ייתכן?

רקע:

התעצמות האויב (החמאס, החיזבאללה, צבא סוריה המשתקם והצבא האיראני), מתמקדת בעיקר בפיתוח והצטיידות אדירה במערכי פצצות מרגמה, רקטות וטילים, בעלי כשר הרס המהווה איום קיומי.

"פרויקט דיוק הרקטות והטילים" מציב בפני מדינת ישראל אתגרי הגנה והתקפה בסדרי גודל שלא נחזו עד לפני שנים מועטות. מאמר עמדה זה יבחן משמעויות ויציע פיתוח דחוף של מערך ה"סקייגארד" - לייזר כימי רב עוצמה, להגנה מפני מערכים אלה.

החוזקות הביטחוניות של ישראל:

1. עליונות אווירית, ימית וגרעינית (ע"פ מקורות זרים).
2. עליונות מודיעינית.
3. עליונות טכנולוגית.
4. עוצמה כלכלית.

[בתמונה: בית שמתמוטט על שני כבאים בלונדון, שמנסים לכבות בית בוער סמוך, במהלך הבליץ. התמונה: EC4 מאת לאונרד רוזומן, והיא נחלת הכלל]

החולשות הישראליות:

1. "מעטים מול רבים": מערך "הגנה רב שכבתית" מבוסס טילי יירוט (חץ, כיפת ברזל, שרביט קסמים) קטן מאד ביחס לאיום, ועלות הפעלתו יקרה ביותר. הוא עתיד לקרוס בעימות חזיתי מול ארסנל ה"אש מנגד" האדיר של האויב. (עדכני להיום: 200,000-160,000 רקטות וטילים + עשרות אלפי פצצות מרגמה.
2. רגישות גבוהה מאד - אזרחית וצבאית - לאבדות בנפש, המשפיעה על כל החלטה מבצעית או מדינית.
3. ריכוז האוכלוסייה האזרחית בכמחצית שטחה של ישראל. האוכלוסייה היהודית רק בכרבע משטחה.
4. יתירות נמוכה ורגישות גבוהה לפגיעה בתשתיות אזרחיות וצבאיות בעימות כולל מול ארסנל הרקטות והטילים של האויב.
5. שסעים עמוקים בחברה האזרחית. אבדן חזון ומטרה משותפים.

באמצעות תרחיש ייחוס - המדמה מלחמת טילים נגדנו בחזיתות הדרום, הצפון והמזרח - ננתח את יחסי הכוחות והתוצאות האפשריות בעימות טילי/רקטי מול אויבינו. בתרחיש המוצע, המלחמה תתפתח באופן מהיר ובהפתעה יחסית, בה לא נהיה היוזמים אלא המגיבים.

[בתמונה: מטרופולין תל אביב ("מדינת תל אביב"): ריכוז האוכלוסיה היהודית בשליש משטח המדינה... התמונה היא נחלת הכלל]

[לחוברת של פרופ' ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב: 'מדינת תל אביב – איום על ישראל', לחצו כאן]

תרחיש הייחוס

שבועיים של ימי שיגור על ישראל, משטחי לבנון/סוריה ועזה (הנתונים נלקחו מפרסומים גלויים והערכות זהירות. ככל שתמשכנה המגמות הנוכחיות). התרחיש ינסה לבדוק את יעילותה של מערכת "ההגנה הרב שכבתית" בלחימה בחזיתות הצפון והדרום, לאחר ש"פרויקט הדיוק" החזבאללאי יושלם, בשנת 2022 לערך. התרחיש סטרילי; ואיננו מתייחס להפעלת צה"ל מחוץ לגבולות המדינה (ראו מסקנות). כיום, הערכות שונות מדברות על כ- 1500 עד כ 2000 שיגורי רקטות ביממה נגדנו בשתי חזיתות. אנו מניחים כי בתוך שנים מועטות, יכולת השיגור תגיע ליותר מ- 3000 רקטות, טילים כבדים ומדויקים; ובעתיד, גם טילי שיוט ביממה. עליהם יתווספו שיגורי אלפי פצמ"רים שכיום לא ניתן ליירטן.

שיגורי האויב ב 14 ימי לחימה (הערכה):

• פצמ"רים כ- 18000.
• רקטות (כולל כבדות): כ- 40,000.
• טילים כבדים: כ- 200, ללא איראן וסוריה.
• טילים מדויקים: כ- 1800, ללא איראן וסוריה.

ארסנל כוחותינו (הערכה):

• "כיפת ברזל" (מערך עתידי): 15 סוללות ב- 2022, כ- 8666 מיירטים. עלות מיירט: כ- 70,000 דולר (ליירוט רקטות במסלול נמוך ובינוני. יכולת נמוכה ליירט פצצות מרגמה).
• "שרביט קסמים": כ- 600 מיירטים. עלות מיירט: כ- 1,250,000 דולר (ליירוט טילים במסלול בליסטי בינוני).
• חץ 2 ו- 3: כ- 400 מיירטים. עלות מיירט ממוצעת: כ 2,500,000 דולר (ליירוט טילים במסלול בליסטי בינוני).

הנחות וסיכויי יירוט:

• "כיפת ברזל": מיירט וחצי לאיום. סיכוי פגיעה משולב: כ- 83% ליירוט, 70% למיירט בודד, 95% לשני מיירטים.
• חץ 3-2 + "קלע דוד": שני מיירטים לאיום. סיכוי פגיעה משולב כ- 88% ליירוט.
• שיגורי אויב לשטחים פתוחים: לא ייורטו לפי דוקטרינת היירוט.
• פצמ"ר: לא ייורטו.

מהלך התרחיש (הערכה):

• הגעת פצמ"ר למרחב בנוי (לא ייורטו כדי לחסוך במיירטים לטובת יירוט רקטות): כ- 9000 (מחצית מהכמות הנורית). נפגעים: כ- 3000.
• הגעת רקטות "טיפשות" למרחב בנוי: כ- 20000 (מחצית מהכמות הנורית).
• ירוטי כיפת ברזל מוצלחים: כ- 4500 (מגבלת כמות מיירטים). פגיעות במרחב בנוי: כ- 15500. נפגעים: כ- 11,000. כלומר: מתוך כ- 40,000 רקטות שישוגרו, יפגעו במרחבים מיושבים קרוב לשליש, עקב העובדה שארסנל המיירטים יתכלה בכ- 3,5 ימי יירוט!
• הגעת טילים (רגילים ומדויקים) למרחבים בנויים: כ- 1600 מתוך שיגור של כ- 2000.
• ירוטי שרביט קסמים + חץ מוצלחים: כ- 425. פגיעות במרחב בנוי: כ- 1175. נפגעים: כ - 12000.
• סה"כ נפגעים במרחבים הבנויים: כ- 26000 ומתוכם כ- 4000 הרוגים בעורף (בהערכה שמרנית. אנחנו סבורים כי רוב הנפגעים יפגעו במרחבים האורבניים הצפופים וגבוהי הבניינים כמו גוש דן וחיפה, מרביתם מהטילים הכבדים והמדויקים).
• ככל שהלחימה תימשך, כמות האבדות תעלה באופן תלול כתלות ישירה בכמות השיגורים בלבד, לאחר התכלות ארסנל המיירטים.

להשוואה:

במלחמת העולם ה- 2 שוגרו 3000 טילי 2 V לא מדויקים, ללונדון וסביבותיה (רש"ק כ- 930 ק"ג, טווח 300-250 ק"מ, CEP - 500 מ', שהרגו 7200 בני אדם.

[בתמונה: רק טילי ה- V2 על לונדון לבדם, גבו 7200 הרוגים... התמונה היא נחלת הכלל]

מסקנות:

1. דוקטרינת "ההגנה הקינטית הרב שכבתית" קורסת, נוכח צפי האבדות, עלות השיגורים והנזק הכלכלי. מהלך החיים במדינה ישובש לחלוטין.
2. על מנת ליירט בהצלחה את כל איומי הרקטות (לדוגמה, שני מיירטים ליירוט רקטה במרחב בנוי, נזדקק לכמות סוללות ומיירטים הגדולה פי 5 לפחות מהכמות, בתרחיש בן שבועיים.
3. כמות הנפגעים הצפויה בלתי נסבלת, ועלולה לפגוע באופן חמור בפרויקט הציוני.
4. בידי האויב ייוותרו מעל 116 אלף! איומי "אש מנגד", לא כולל פצצות מרגמה. מלאי המיירטים שלנו לסוגיהם, יתכלה ב- 3.5 ימי לחימה.
5. עלות חידוש מלאי המיירטים: כ- 2,6 מיליארד דולר.
6. סה"כ נזקים ישירים: כ- 16 מיליארד דולר.
7. סה"כ עלות ישירה: כ- 18,6 מיליארד דולר (כ- 68 מיליארד ש"ח, שהם כ 15,5% מתקציב המדינה).
8. נראה שלא תהיה ברירה בידינו - נוכח קריסת מערך היירוט הנוכחי - אלא להפעיל את צה"ל, במלוא כוחו, נגד מרחבי השיגור, כדי להקטין את שיעור האבדות וההרס בעורף, במחיר אבדות כבד לצבא.
9. ככל שלא יבוצעו מהלומות נגד יבשתיות אוויריות וימיות רחבות הקף להסרת האיום, והמערכה תישאר רק בין השיגורים ליירוטים, כמויות הנפגעים ועלויות הנזקים הכלכליים יעלו ביחס ישר למשך הלחימה.

המלצות

כדי למזער את כמות הנפגעים, את הפגיעה האנושה בתשתיות החשמל, התעשייה, מפרץ חיפה, המים, הדלק, הגז, התחבורה וכיו"ב, בבסיסי חיל האוויר והים, במערכי הייצור - הביטחוניים והאזרחיים - וכיו"ב, כמו גם בהיערכות הצבא למהלומת נגד ("התמרון היבשתי"), יש לנקוט בצעדים הבאים:

1. לייבא בדחיפות מערכות "לייזר מוצק לטווח קצר" (אמריקאיות מבצעיות), להגנת גבול עזה וגבול הצפון מפני פצמ"ר, רקטות קלות, רחפנים ובלונים.
2. להקצות תקציב של כ- 0,5 מיליארד דולר לחידוש פרויקט ה"סקייגארד", שהוקפא לטובת פיתוח כיפת ברזל. כך יכנסו לפעילות מבצעית בתוך כשלוש שנים סוללות "לייזר כימי רב עוצמה" ראשונות. לאחר מכן, תמוגן ישראל בהדרגה במערך של כ- 80 סוללות "סקייגארד" כנ"ל, בעלות משוערת של כ- 35 מיליון דולר לסוללה.
3. מערך ה"סקייגארד" - שישולב במערכת ההגנה הטילית הרב שכבתית הקיימת - יקטין את האבדות והנזק לשיעור נמוך מאד משיעורו החזוי, עד לרמת ה"נסבל".
4. להקים בדחיפות את "חיל הטילים והרקטות ההתקפי". החיל יצויד ברקטות וטילי תקיפה מדויקים ישראליים הקיימים "על המדף",כגון "לורה", "אקסטרה", "נץ דורס" ודומיהם. חיל שכזה ידכא ביעילות את מערכי השיגור של האויב כמו גם את הטק"א החדיש, המגביל את פעילות חיל האוויר. שימוש נרחב ב"חיל הטילים והרקטות ההתקפי" יסייע גם לצבא היבשה בחיסול האיום ממרחבי השיגור. כך יקטנו באופן דרסטי אבדותינו בקרב היבשה (שלא נכללו בתרחיש הייחוס).

סיכום:

התעצמות אויבינו מתמקדת בעיקר ב"אש מנגד" תלולת מסלול. כלומר: פצמ"ר, רקטות וטילים בכמויות אדירות, ההופכות את הכמות לאיכות של איום קיומי. בפני מדינת ישראל ניצבים אתגרי הגנה בסדרי גודל שלא נחזו בעבר. אנחנו סבורים כי על צה"ל ומערכת הביטחון לאמץ בדחיפות את המלצותינו להקמת מערך יירוט לייזר כימי רב עוצמה מסוג "סקייגארד", שישתלב במערך "ההגנה הרב שכבתית" הקיים.

יתרונות היירוט באמצעות לייזר כימי רב עוצמה:

1. עלות היירוט (כ- 2000 דולר בלבד ל"יריה" בודדת", זניחה בהשוואה לעלות הטילים המיירטים: כך יושג פתרון לבעיית המחיר.
2. אין מגבלה לכמות היירוטים: כך מושג פתרון לבעיית הכמות.
3. הזמן הנדרש לייצור דלק הלייזר ואספקתו, קצר מאוד; בעיקר ביחס לזמן הרב הנדרש לייצור מיירטים שאזלו. כך מושג פתרון לוגיסטי להתחמשות חוזרת במיירטים.
4. מערכת הלייזר הכימי רב העוצמה "סקייגארד" הכלל ארצית (לאחר השלמת פיתוחה, רכש הסוללות וסינכרונן עם מערכות הגילוי והשליטה של חיל האוויר והים) תוכל ליירט בסיכויי השמדה גבוהים מאד, ללא הגבלת כמות ובמחיר זול, כל איום: מטחי פצמ"ר אתם מתקשה כיפת ברזל להתמודד, כולל חיסכון במיירטים (רקטות, טילים מהירים ומדויקים, מל"טים, כטבמ"ים וטילי שיוט, כמו גם טילים מתקדמים (מתפצלים ומתמרנים) וארטילריה מדויקת, הצפויים להיכנס לזירה בשנים הקרובות. בכך תקטנה באורח דרסטי כמויות הנפגעים האזרחיים והצבאיים גם יחד; כמו גם, עלויות הנזקים והשלמת הארסנל במערכה להשמדת האיום.
5. הסקייגארד גורם לפיצוץ הראש הקרבי של האיום (חימום הגוף עד פיצוץ הרש"ק); בשעה שכיפת הברזל לדוגמה, מפרקת רק את גוף האיום, והרש"ק מתפוצץ במקום בו הוא פוגע בקרקע (מרעום קירבה).

חסרונות

בתנאי מזג אוויר קיצוניים (עננות כבדה, ערפל סמיך, אובך כבד) ייפגע כשר היירוט. פחות מכ- 20% מסך כל שעות היממה; ותכסית השמיים לאורך השנה במרכז הארץ, פחות מ 10% בדרום המדינה. על חיסרון זה מתגברת המערכת בעזרת עקיבת מכ"ם ותת אדום, עד לרגע המתאים, בו תשולח קרן הלייזר. במצבי קיצון כגון אלה, מערכת ההגנה הקינטית הרב שכבתית (טילי יירוט) תתמודד לבדה עם האיומים במשך פרקי זמן קצרים, בהם היא תגבה את מערך הלייזר. רק תוספת של עשרות סוללות "סקייגארד", לייזר כימי רב עוצמה ליירוט טילים ורקטות, שנוסה בהצלחה גדולה ומתועדת בארה"ב, יאפשרו לנו הגנה סבירה. עליהן להיות מיוצרות באופן דחוף, ולהשתלב כגורם דומיננטי במערך הטילי הקיים, כדי למנוע קטסטרופה.

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]