אלי מירון: בעיה בחשבון של בי"ס עממי או סיבה אחרת?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Gellinger לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

ד"ר אלי מירון (ראו תמונה משמאל) הוא מרצה לניהול ידע במחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון.

*  *  *

ראש הממשלה בנימין נתניהו הסביר ב- 4 בספטמבר 2019 על האיום של הטילים המדויקים.

אלי בר-און כתב אתמול באתר זה: "לצערי, אין כאן הפתעות נושא דיוק הטילים ידוע וצפוי בעולם כ- 20 שנה. יותר מכך, מדינת ישראל עצמה מייצרת שנים רבות טילים מדויקים, מהטובים בעולם, והיא הייתה חייבת להבין שמה שאנחנו מייצרים יהיה גם לאויב."

[למאמרו של ד"ר אלי בר און: 'ההבדל בין טיל מדויק לרקטה סטטיסטית', לחצו כאן]

מדינת ישראל החלה לפני כ 14-15 שנים להיערך לאיום של רקטות וטילים ארוכי טווח ('שרביט קסמים' ו'חץ'). באותו זמן בערך, החליט משרד הביטחון לפתח את 'כיפת ברזל' כמענה לפצמ"רים ולרקטות קצרות טווח, שאיימו על תושבי שדרות ועוטף עזה. אילנה דיין ערכה תחקיר בשם "מחדל הטילים הגדול" ששודר בתכנית עובדה בסוף 2007. ניתן לראות את התכנית בקישור שלמטה:

לתכנית 'עובדה': 'מחדל הטילים הגדול', לחצו כאן]

מעניינת מאד גם תגובת משרד הביטחון לתחקיר (שנמצאת באותו עמוד): "ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מערכת הביטחון מינתה ועדה של אנשי מקצוע, לבדוק את נושא הלייזר. המסקנות היו שמערכת ה-'נאוטילוס' אינה מספקת פתרון לבעיית הקסאמים; ומבוססת על טכנולוגיה, שלא תהיה מבצעית. בנוסף, המערכת המוצעת כיום לא תהיה מוכנה להצבה בשטח לפני המערכת שמיוצרת ברפא"ל; ובכל מקרה, עלותה גבוהה פי חמישה וביצועיה פחות טובים".

על איזו מערכת חליפית מדובר? הנאוטילוס שמוזכרת בתגובת משרד הביטחון היא מערכת הדגמה שפותחה במשותף על ידי ארה"ב וישראל, והצליחה ליירט את כל הרקטות והפצמ"רים ששוגרו בניסויים שערך צבא ארה"ב. בינואר 2007 הציעה חברת נורתרופ גרומן לישראל מערכת לייזר סקייגארד - שהיא גרסה מבצעית מוקטנת ומשופרת של הנאוטילוס - החברה התחייבה לעמידה במפרט הביצועים ובלוח הזמנים לאספקה (שלוש מערכות תוך שנתיים); בעלות של 350 מיליון דולר; וכל מערכת נוספת- ב 50-40 מיליון דולר

[בתמונה: הנאוטילוס מיירטת רקטה באתר הניסויים בניו מקסיקו... צילום מסך מכתבת עובדה במאקו]

לגבי המבצעיות

מבקר המדינה כתב: "עד יולי 2008 לא כתב ח"א אפיון מבצעי ודרישה מבצעית ל"כיפת ברזל". כיצד, אם כך, הישוו? האם לקחו בחשבון שכיפת ברזל לא נותנת מענה לפצמ"רים ולרקטות, ששוגרו ממרחק קצר מ- 5 ק"מ? - ברור שלא !!! 8 מערכות סקייגארד היו "סוגרות" את רצועת עזה - לא פצמ"רים, לא קסאמים, לא גראדים, לא בורקאנים, לא עופרת יצוקה, לא צוק איתן, לא...

מבקר המדינה כתב: "עד יולי 2008 אג"ת טרם אישר טיוטת איום הייחוס, וההישג המבצעי הנדרש למערך הגנה אקטיבית נגד רק"ק לטווח בינוני וארוך". האם לקחו בחשבון שהלייזר יעיל גם נגד רקטות לטווח בינוני וארוך ? - ברור שלא !!!

לגבי העלויות

בדוח מבקר המדינה 59א' מ- 2008 כתוב "בנובמבר 2007 אמד מפא"ת את עלות הפיתוח וההצטיידות ב"כיפת ברזל" במיליארדי ש"ח אחדים". עלות טיל כיפת ברזל כ- 100,00 דולר. עלות יירוט בלייזר כ- 2,000 דולר. למישהו כנראה יש בעיה בחשבון של בי"ס עממי, אם הגיע למסקנה שעלות מערכת הלייזר היא פי חמישה מעלות כיפת ברזל!

ואם היו לוקחים בחשבון, שהלייזר גם מסוגל ליירט רק"ק לטווח בינוני וארוך? עלות טיל 'שרביט קסמים' בודד הוא כמיליון דולר; ומשגרים תמיד שניים (כן: שני מיליונים לעומת 2 אלפים!! יירוט בודד של טיל באמצעות 'חץ' כבר עולה 6 מיליונים. יש מי שמסוגל לפתור את התעלומה - כיצד בוצעו ההשוואות המבצעיות והחישובים הכספיים?

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *