[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן]
ד"ר מאיר גלבוע הוא קרימינולוג ישראלי וניצב משנה (בדימוס), שכיהן כסגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים במשטרת ישראל.
לאחר פרישתו מהמשטרה, עמד בראש מחלקת החקירות ברשות ההגבלים העסקיים.
לאחר מכן שימש יועץ מיוחד לענייני שחיתות למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס.
* * *
יש מלחמות שבהן לא לוקחים שבויים, אך במשק הישראלי לוקחים שבויים והרבה. השבויים הם אותם פקידים בכירים, שמונו לפעול לטובתנו ולשמור על הכספים שלנו. בפועל הם פועלים בניגוד לאינטרס הציבורי.
הנה מספר דוגמאות, מיני רבות, לרגולטורים שבפועל פועלים, לדעתי, לטובת הפירמות ובעליהן, עליהם הם אמורים לפקח:
ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון
ד"ר משה ברקת הספיק בתקופה הקצרה מאז מונה, לפעול לטובת הבעלים והמנהלים של החברות הציבוריות הגדולות. כך הוא ניסיונו, שממנו עדיין לא נסוג, להמית את חברת "אנטרופי", החברה המייעצת לגופים מוסדיים, שמנעה עסקות מושחתות של בעלי עניין (למשל, בסגנון: אתם תצביעו בעד השכר שלי, ואני אדאג לעשות את ההנפקה הבאה שלי, מרובת העמלות, אצלכם. אתם תצביעו בעד עסקה שבה אני אמכור לכם חברה מפוקפקת ביוקר, ואני אדאג שהחברים שלי ינהלו אצלכם את הכספים). הפסקת פעילות "אנטרופי" כמוה כמתן רישיון לשחיתות.
[בתמונה: ד"ר משה ברקת. התמונה היא צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: כנס אלמנטר 2018 - ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון , ביטוח וחיסכון. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]
משרד האנרגיה
רגולטור אחר הוא משרד האנרגיה, שאמור לפקח על חברות ההתפלה. לאחר שהתגלה שבמתקן ההתפלה שורק רימו את המדינה ואותנו, ותוך הטעיה מכוונת לכאורה של המדינה - כשהמתקן סיפק לציבור מים עכורים - הסתפק המשרד בהמלצה לקנס, שהוא כרבע מהקנס שבסמכותו להטיל במקרה כזה.
לא זאת אף זאת, הוועדה הבודקת מטעם המשרד, ניקתה את החברות מהחשדות הברורים לפלילים. אוזלת ידיים זו מעלה ריח רע, לא רק של המים המזוהמים, אלא גם של שחיתות.
רשות התחרות
רשות התחרות, אותה רשות האמורה להגביר את התחרות במשק, אישרה לשני הגופים החזקים בתחום האנרגיה, דלק קידוחים ונובל אנרג'י, לרכוש את הצינור היחיד לשינוע גז למצרים; ובכך, תוך התעלמות משיקולי תחרות כלל-משקית, תורמת לחיזוק קבוצת תשובה, שכבר עתה מהווה חלק ממונופול הגז.
ויש גם 'עבודה קבוצתית'...
במקרה אחר, חברו יחד מספר רגולטורים לאפשר לטייקונים לקבל אשראי מעל ומעבר ליכולותיהם להחזיר את הכסף, שחלקם "ביצע תספורות", שמהן ניזוק הציבור. "וועדת הטייקונים", שחקרה את האשראי שהעניקו הבנקים וגופים פיננסיים גדולים לאותם טייקונים, מצאה ליקויים משמעותיים בפיקוח על נותני האשראי על ידי בנק ישראל, רשות שוק ההון, רשות התחרות ורשות ניירות ערך. אותם רגולטורים אפילו לא חשו מכה קלה בכנף, ונפנפו את המלצות הוועדה, אף שזו נעזרה במומחים בלתי תלויים, שאין חולק על מקצוענותם ויושרתם.
[בתמונה: עבודה קבוצתית, אבל למטרות הלא נכונות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
השבי משתלם!
הלכה למעשה, הפירמות הגדולות מסדירות את פעילות הרגולטור, ולא ההפך. בסופו של דבר, השבי משתלם לאותם רגולטורים, שכן רובם מוצאים לאחר פרישתם מהשירות הציבורי, תפקידים מתגמלים באותן חברות.
לכן, עולה חשד שהשבי אינו שבי אמתי. אולם, הרגולטורים אינם לבד. השרים, הממנים אותם ואמורים לפקח על התנהלותם, ערים לפעילותם לטובת הגופים המוסדרים, אך יושבים בחיבוק ידיים. לכן, עולה חשד נוסף; והוא, שהשרים מינו את הרגולטורים האלה כדי שישמרו על בעלי ההון, ולא על הציבור.
זה אינו סוף פסוק על רגולטורים האוהבים לבלות בשבי הטייקונים. על רגולטורים אלה ואחרים האוהבים לבלות בשבי הטייקונים ברשימה נוספת.
שאלה
כיצד אנו כציבור, יכולים להתמודד עם התופעה?
כל האמת? לא יכולים. חוק טבע במערכות מורכבות: בעל העוצמה לוקח הכל…