[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 9 באפריל 2021
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
* * *
במלחמות ישראל נצחנו הודות ללוחמים עזי הנפש שחירפו לעיתים את נפשם על מנת להגן על משפחתם ומולדתם. הם נלחמו במצבי קיצון בערפל הקרב, כאשר חבריהם נפלו, נהרגו ונפצעו לידם; והם המשיכו בלחימתם, מתוך הבנה שאין אחרים במקומם. הם הבינו שהם החומה הבצורה, בין האויב לבין מדינתם.
היה ברור לכל לוחם, ש'אין ארוחות חינם', ויש מחיר להגנת המולדת. הם הבינו, שחלק מהם לא יחזור בשלום הביתה; אך זה לא הרתיע אותם לסכן את חייהם, מתוך אמונה עמוקה בצדקת הדרך ואהבת המולדת.
לצערי הרב, אנו עדים היום להיפוך המגמה. יש חשש כבד מתשלום מחירים; והחלטות של המדינאים נלקחות, לא על פי הצרכים האמתיים של בטחון המדינה, אלא על פי המחירים באבדות שנשלם. זה המדד העיקרי בהחלטה של שרים אם לצאת למבצע: האבדות הצפויות שנשלם; ולא ערך ונחיצות המבצע לביטחוננו ולשימור ההרתעה.
מי שרוצה להימנע באופן מוחלט מאבדות בשדה הקרב, מאבד באופן מוחלט את ההרתעה של הצבא; ואת היכולת לנצח במלחמה. דרך חשיבה והתנהלות זו של המדינאים תביא, בסופו של יום לאבדות כבדות בהרבה במלחמה. התופעה הזו קרויה, אגב, שלטון האמהות...
עקב התנהלות זו של השרים בקבינט, רוח הלוחמים נפגעת ואיתה המוטיבציה להלחם. ההרתעה מתרסקת, והמוכנות לקחת סיכונים יורדת פלאים. אנחנו היום במגמת הידרדרות חמורה בצבא היבשה; גם מהסיבה, שהלוחמים ביבשה חשים שהדרג המדיני לא סומך עליהם , ולא מפעילם בשעת הצורך. לדבריהם, "הצבא של המדינאים הוא חיל האוויר, המודיעין והסייבר. מצבא היבשה מתעלמים!"
[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שלטון האמהות', לחצו כאן]
ההתעלמות מוחלטת מצבא היבשה היא אחת הסיבות, שרבים מהפקדים הטובים בצבא היבשה אינם מוכנים להמשיך בצבא קבע ולראות בצבא קריירה. הדבר יוצר מומנטום שלילי וסחרור מסוכן, שקשה מאוד לעצרו, עם פגיעה קשה מאוד ברוח הלוחמים.
אנחנו הולכים ומאבדים את הערכים - שגדלו עליהם דורות של לוחמים - וביניהם את ערך הניצחון!
[להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן]
[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]
חברה שהחליפה את ערך הנצחון בשדה הקרב, בערך הנצחון בכל מחיר בשדה הפוליטיקה
מטפחת לוחמים כמו גלעד שליט המ"פ שלו
וצוות הטנק. פרשת אלאור עזריה…. ודוגמאות של לוחמים שברחו ממחבלים בגבול עזה..
הופכת את ערך החיילות לערך פוליטי! מנצלת את הנמושות לעשיית הון פוליטי ופופוליזים ציבורי…
מפקדים שלא מפעילים את שיקול הדעת כמו באסון הטביעה בחורף, חיילים חסרי משמעת,
מעורבות יתר של הורים בצבא, תרבות שקר שהפכה מקובלת מהבכירים ומשודרת לחיילים מפקדים בכירים שלא פורשים אחרי מטוסים ששוקעים במים…
צבא שבונה בעיקר על טכנולוגיה ותיחכום בהובלת המנהיגות מנהיגות מדינית מאבד את רוח הלחימה עד השגת היעד מביא אותנו לדרך שאין חזרה ממנה.
המגמה התחילה בצמרת צה"ל ב 68 מבצע כראמה, ב 73 נחלה כשלון אדיר משולב במזל נדיר של לוחמים רבים שהקריבו את חייהם או שילמו בבריאותם והכל בגלל שקרים של מנהיגים ובחירי צהל.
ההידרדרות התחילה אחרי ששת הימים ולבשה ממדים בלתי נתפסים בימנו.
כדברי מקס נורדאו על עמנו.
היהודי אינו לומד מן ההיגיון אלא מן הקטסטרופה. הוא אינו פותח מטריה למראה שמים מעוננים, אלא נרטב תחילה ואז לוקה בדלקת ריאות.
אני מוסיף:
ישראלים לא לומדים בשום מצב. ע צ ו ב.
כל מילה בסלע של האלוף בריק צריך תמיד לזכור את מלחמת יום הכיפורים ואיך שהמנהיגים שלנו היו שאננים למרות הרבה אזהרות שקיבלו וזה עלה לנו בהרוגים רבים בזכותם אנחנו קיימים והרבה לוחמים שנלחמו בחירוף נפש ובינהם האלוף בריקוחבריו האמיצים אני מקווה שמנהיגנו היום תמיד יהיו אם הטבע על הדופק כולל הפיקוד הצבאי להקשיב לאלוף בריק עתיר הניסיון הוא צודק בכל דבריו
היי
במכתבי כתבתי בקצרה על צבא המשקר את עצמו. שיפרתי קצת: ״צבא המשקר את עצמו, סופו שיובס על ידי שקריו״ .
בצדק, אתה מתרכז בצבא היבשה, ומן הסתם, אני מתרכז בים. אבל כיוון שהייתי מלח יבשתי, אני מבין את שאתה חושב, וכותב.
יתכן והשבוע יהיה שידור על מכתבי. אעדכן.
שבש
״צבא המשקר את עצמו, סופו שיובס על ידי שקריו״… נפלא. מבטיח לעשות בזה שימוש…
ביום שהגנרלים יפנימו , שלבסוף צריך שהחייל יתקע את הדגל בגיבעה , אולי סוף סוף יחזרו להתייחס בכבוד לזרוע היבשה .