אמציה חן: אלה שעולים וזה שיורד

[בתמונה: מובטח עתה כי לקחי המלחמות ובכלל זה לקחי הבריחה מלבנון, ושלשת "מבצעי התיקו" כנגד החמאס בעזה - יזכו עתה ל'קבורת חמור', ממש כמו קבורתם של לקחי "קדש" ו"ששת הימים"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.

*  *  *

עידן אשכנזי יעלון וגנץ: גניבת דעת ו/או סתם הפקרות?

אם העיר אילת לא תכוסה בשלג טובעני, עוד בטרם יימוג הסתיו. מובטח כי לקחי המלחמות ובכלל זה לקחי הבריחה מלבנון, ושלשת "מבצעי התיקו" כנגד החמאס בעזה - יזכו עתה ל'קבורת חמור', ממש כמו קבורתם של לקחי "קדש" ו"ששת הימים".

זאת, משום תופעה השורה במדינות עולם שלישי ובישראל, שביטויה בהענקת חסינות לבכירי צה"ל, שנכנסו למערכת הפוליטית, המונעת מחקר והפקת לקחים מאירועי בט"ש ומלחמה, שהתבצעו לעת שירותם.

ראו כדוגמה, את תת תפקודו של מוצב הפיקוד העליון (מצפ"ע), בכל מלחמות ישראל. תעתיק מדויק לתת השליטה שהמחיש רא"ל משה דיין (ראו תמונה משמאל) ב"מלחמת קדש". ואחר כך הוטבעה בכל המלחמות.

[תמונתו של משה דיין צולמה על ידי דוד רובינגר האגדי, לע"ם]

כך בזכות מעמדו של יצחק רבין, הופקרו לקחי "ששת הימים", שביניהם ממש התבקש להפיק כלקח, את חוסר מוכנותו של צה"ל. כפי שהשתקף לאחר כניסתם של שתי דיוויזיות של צבא מצרים ב- 16-15 למאי 1967, בעוד שמול אלה עמד צה"ל ללא תכניות הגנה, קל וחומר מבלי לתרגל את הכוחות למימושם. מה שחייב - כמקובל ברוב צבאות העולם - למקד את סדר היום הצבאי, כמענה "לכוונות האויב וליכולתו".

במקום זאת, העדיף המטכ"ל להיסמך על "ניחוש בקפה" - באופן שסייע לאויב המצרי והסורי להפתיע ולהכות בחיילינו במלחמת יום כיפור 1973.

לימים מאותה סיבה, העניקה המערכת הפוליטית חסינות, לביצועיו של אהוד ברק כרמטכ"ל בהעלמת כישלונו להרתעת ערפאת מהפרת הסכם "אוסלו".

כל אלה מבטיחים, כי לקחים מתקופת אשכנזי, יעלון וגנץ שלא הופקו, יהפכו - עם הזמן - למכפיל בכמויות הדם והדמים, שידרשו להשגת הכרעה מול החמאס, הסורי, והחיזבאללה.

תחשבו על זה...

וזה שיורד: מה לנו ולשמחה לאיד

יש לי חבר, לוחם עז נפש ובכיר בדרגתו, הנוהג מאז בחירות 2015 למקד את חיצי קשתו, אל גופו של ה"ביבי" - באמצעות העתקת קיטעי מאמרים, ופרסומם בפייסבוק.

למרות שה"ביבי", איננו "כוס התה שלי", כל שכן כאשר לאביר בדימוס עומדת הזכות, להביא דברים בשם אומרם, כולל חוות דעתו כפסיכולוג, וכנביא - המפרסם נבואות שחורות משחור.

ממש קשה לעבור לסדר היום, נוכח פרסום כתבה, בלוויית תמונות. שבה ביטא "הבכיר", את "השמחה לאיד במיטבה". זאת בהיסמך על מעשה מכוער שבו מנהיגה של רוסיה, השפיל במכוון את ראש הממשלה - המהווה את אחד מסמלי המדינה שלי ושלו.

קצת מוזר כיצד הלאומנות הציונית נוסח טבנקין, שעל ברכיה חונך, התחלפה למימוש מורשתו של יצחק בן אהרון, שכל מהותה בשנאה פוליטית ללא פשרות. אפילו במחיר פגיעה במדינה. שהרי היית מצפה משכמותו להבין, כי הפגיעה בסמלי לאום. כמוה כפגיעה בעתידם של ילדיו, נכדיו ונינו יבדל"א.

על שמחות שכאלה אמר ראש עיריית תל אביב המיתולוגי, שלמה להט (צ'יץ'): כי "אין ולא הייתה בישראל שימחה, כמו השמחה לאיד".

[תמונתו של שלמה להט צ'יץ' ז"ל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Deror avi. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

One thought on “אמציה חן: אלה שעולים וזה שיורד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *