[בתמונה: קרן אור באפלה היא עסקת הרכש שמשרד הביטחון השלים, של כ-90 משאיות "ראש גורר" אמריקניות בהיקף של כ-28 מיליון דולר, שיחליפו בהדרגה מובילי טנקים שמשרתים בצה"ל מאז שנות ה-70... התמונה: אתר משרד הביטחון]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות.

לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים.

בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.

*  *  *

למי שטרם עיכל, 'שעון החול' למלחמה הבאה מתקתק במהירות. האויב האיראני נחוש להילחם;  וסופג בשקט כדי לסיים את פרויקט הרקטות הטילים המדויקים שלו. גם את 'ניסוי הכלים' הוא כבר ביצע בהצלחה רבה, על גבם של הסעודים...

המלחמה הבאה תהיה מלחמה רב זירתית ובמלחמה כזו צריך לשנע כוחות במהירות מגזרה לגזרה.  אבל איך?

צה"ל עומד בפני משבר כפול בהובלה יבשתית של טנקים, נגמשים, ציוד מכאני כבד, תחמושת, דלק, ציוד ללחימה מזון חלקי חילוף ועוד.

למשבר הזה שתי פנים: 

• מצד אחד, משבר קשה ביכולת ההובלה בצה״ל כתוצאה מאלפי משאיות ישנות (ריאו) בנות 60 שנה, שאינן כשירות לתנועה, ולא תוכלנה לתת מענה לוגיסטי בזמן לחימה.

[על המעטפת הלוגיסטית ומשבר המשאיות בצה"ל, לחצו כאן]

• מצד שני משבר חמור בהובלה האזרחית, כפי שעולה מדוח מבקר המדינה לשעבר לינדנשטראוס עוד משנת 2010. המשמעות: אין יכולת לתגבר את מערך ההובלה הצבאי שקרס בהובלה אזרחית בשעת חירום.

לינדנשטראוס קבע כי, הרשות הארצית לתובלה יבשתית בעת חירום אינה ערוכה למלא את משימותיה. אין ברשותה די כלי רכב ונהגים, והקצאת המשאבים, לה ולצה"ל, נעשית ללא יד מכוונת. לפיכך, יכולתה לספק את צורכי המשק האזרחי בשעת חירום מוטלת בספק.

הרשות לתובלה, הנמצאת באחריות משרד התחבורה, אחראית לתכנון מערך התובלה היבשתית ולארגונו בעת חירום, ועם זאת, עפ"י חוק, לצה"ל ניתנת קדימות בגיוס הציוד הדרוש לו. לטענת המבקר, הקצאת משאבי התובלה לצה"ל ולמשק האזרחי נעשית ללא גורם-על הרואה את הצרכים בראייה כוללת. למרות ההחרפה באיומים על העורף, לא חלו שינויים מהותיים בהקצאת המשאבים ולא צומצמו החוסרים שעליהם הצביע דו"ח מ-2002, שהתריע על מידת מוכנותה של הרשות לתובלה. יותר מכך, הדו"ח כלל לא נדון במשרד התחבורה, והרשות לתובלה לא בחנה ולא עדכנה את הנתונים משנת 2002, אף שחלו מאז שינויים בגודל האוכלוסייה ובמבנה ענף התובלה במשק (מגן, 2010).

המבקר מעלה ממצא נוסף, ולפיו מאז 2006 לא נערכו השתלמויות לנהגים האמורים להפעיל רכב כבד בשעת חירום. הדבר פוגע בכשירות הנהגים הקיימים ומונע צירופם של נוספים. הדו"ח מצביע גם על קושי בהספקת דלק לשעת חירום (מגן, 2010).

תשאלו אם המצב השתפר מאז? ממש לא... רק החמיר!

[לכתבה המלאה של הדס מגן ב'גלובס', לחצו כאן]

מדובר בפגיעה חמורה מאוד במוכנות צבא היבשה למלחמה!

מי ייקח אחריות על המחדל שיקרה במלחמה הבאה? מי ייתן את הדין? מי יסביר לעם ישראל מדוע לא טיפלו במצב החמור הזה לפני המלחמה, כאשר כל הנורות האדומות דלקו? הרי אף אחד מהאחראים לא יוכל לומר בוועדת החקירה, לאחר המלחמה, שהוא לא ידע מה שקורה פה... זה לא פחות מהפקרות ושערורייה!

עם ישראל מגיב בחומרה לכל פליטת פה של שר כזה או אחר , אך יושב בדממה ולא מוציא קול אל מול האסון המתרגש עלינו במלחמה הבאה. מדובר לא פחות מטירוף מערכות!

הרמטכ״ל, אביב כוכבי וסגנו מבינים היטב את חומרת הבעיה. הם החלו לקדם קניית משאיות חדשות; אך התקציב שניתן להם מהאוצר לא מאפשר להם לסגור את הפערים של אלפי משאיות בזמן סביר. בנוסף מטילים על הצבא קיצוץ רוחבי של מיליארד שקל בשנת התקציב 2019; ועוד לא הגענו לגרעון בתקציב שיצטרכו לסגור...

התוצאה: במלחמה הבאה, צבא היבשה יעצור מלכת תוך פרק זמן קצר!

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• יצחק בריק (2019), בואו נדבר על המעטפת הלוגיסטית, ייצור ידע, 4/9/19.