[בתמונה: 'משחקי חתול ועכבר' בין אלה המצויים בתווך הקרקעי, לבין אלה שינסו לאתגר אותו מלמטה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן]

"הגישה העקיפה חיונית להשגת הניצחון" ~ סון טסו

המאמר עודכן ב- 24 בינואר 2021

המחבר, אינג' יהודה כפיר, הוא מהנדס אזרחי, מנהל פרויקטי בנייה ותשתיות ובעברו קצין בינוי מבצעי, קצין מודיעין שדה ושטח ולוחם בסיירת גבעתי.

כל מי שמעוניין לעקוב אחר ההתפתחויות והפרסומים בנושא מוזמן להירשם לקבוצת הפייסבוק: "מוצאים פתרונות למנהרות!!!".

זהו מאמר שלישי בסדרה של מאמרים בתחום הלוחמה התת- קרקעית.

• למאמר הראשון, חזון הלוחמה התת-קרקעית – פתיח, לחצו כאן.
• למאמר השני: קרב איוו ג’ימה – קרב הגנה תת-קרקעי, לחצו כאן.
• למאמר השלישי: מנהרות תופת ומנהרות תקיפה, לחצו כאן.

*  *  *

מאפייני הלחימה בתת הקרקע:

השימוש במנהרות מאפשר למפעיליהן ליזום מהלכים ולהפתיע. ניתן באמצעותן לנייד לוחמים ואמצעי לחימה או לחבל במוצבים ובמתקנים אסטרטגיים שונים.

צה"ל למד זאת על בשרו כאשר הפלסטינים ניצלו מנהרות כדי לפוצץ מוצבים ברצועת עזה. הפיצוצים האלה הסבו נזקים ניכרים למוצבים, גרמו לנפגעים ופגעו בביטחון העצמי של הכוחות ששהו בשטח.

.

[למאמר המלא של חנן גרינברג ב- ynet, לחצו כאן]

בשטח הבנוי, יצירת מפלס לחימה נוסף בתת הקרקע - כפי שנעשה ע"י הצ'צנים בגרוזני בזמן מלחמת רוסיה צ'צניה - מאפשרת למגן למנוע מהתוקף ל"טהר שטח"; שהרי המגן יכול לנייד כוחות בצורה חופשית בתת הקרקע; ולהפתיע שוב ושוב את התוקף, עד כדי התשה שמחייבת את התוקף לסגת.

שיטות אלה אומצו ע"י המדינה האסלמית והמורדים הסורים. אומנם הם לא הביאו לניצחונם אך הקשו מאוד על בעלות ברית למגר אותם משטחים בנויים, שאותם תפסו. הצלחות האלה ידרבנו את אויבינו להגביר את השימוש במנהרות; לא רק בעזה ובלבנון, אלא גם במקומות אחרים, כגון הגבול הסורי וקו התפר ביהודה ושומרון.

באמצעות המנהרות ינסו אויבנו להתגבר על המכשולים הקרקעיים והטכנולוגיים שנמצאים מעל הקרקע, כדי לפגוע במטרות שונות דוגמת מוצבים, מפקדות, מעברי גבול וכו.' סביר להניח שלאותן המנהרות יהיו גם שימושים פליליים - בעיקר הברחות של סמים, של אמצעי לחימה ושל אנשים.

התווך התת קרקעי - כמו התווך האווירי - ישמש זירת התגוששות, ככל שהחסימה של מרחב התפר תהיה יעילה יותר. בתווך האווירי יימשך השימוש בטילי "קסאם"; ואף בטילים אחרים, שכמו המנהרות הן נשק עוקף גדרות ומחסומים. בתווך התת קרקעי תתכנה הפתעות, שלא הכרנו בעבר. יש לזכור כי איתור מנהרות בקרקע סלעית - דוגמת זו שקיימת ביהודה ושומרון ובצפון הארץ - הינו בעייתי הרבה יותר מאשר בקרקע החולית של רצועת עזה, במיוחד אם המנהרה נחפרת בשטח עירוני. איתור מנהרה כזאת אפשרי רק בזמן חפירתה; ובעיקר, באמצעות מודיעין.

בכל מקרה אנו צפויים למשחקי "חתול ועכבר" ממש כפי שהתנהלו בציר "פילדלפי" לפני פינויו; וכפי שמתנהלים במקומות אחרים שבהם הוצב מכשול קרקעי רחב היקף דוגמת גבול ארה"ב-מקסיקו.

[בתמונה: מנהרות לחטיפת חיילים ברצועת עזה, 2012. הצילום: דובר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר]

השימוש בתווך התת קרקעי בשטחים עירוניים

ב 22 באפריל 1992 החרידה סדרת פיצוצים רבי עוצמה את רחובות גוודלחרה שבמקסיקו. הפיצוצים נמשכו כמה שעות, קטלו יותר מ 250 בני אדם, פצעו יותר מ 1,500 והחריבו כליל את בתיהם של 15 אלף איש. לאחר ששככה התופת, התברר שהפיצוצים זרעו הרס מוחלט ברחובותיה הראשיים של העיר לאורך שמונה קילומטרים. הפיצוצים הכו בתדהמה את השלטונות.

בתחילה הועלתה השערה שמדובר בתוצאותיה של רעידת אדמה או של פיגוע טרור, אך חקירה שללה את שתי האפשרויות האלה. התברר כי מדובר היה בתאונה: הפיצוצים נגרמו מחדירת בנזין למערכת הביוב העירונית.

.

הדוגמה הזאת עומדת מן הסתם לנגד עיניהם של ארגוני טרור המחפשים כל הזמן דרכים לביצוע פיגועים המוניים; והיא צריכה להדליק נורה אדומה בנוגע להתייחסות שלנו למערכות התת קרקעיות, הנמצאות מתחת לרגלינו. אם תאונה מחוללת תוצאה הרסנית כל כך, לא קשה לתאר מה עלולה להיות התוצאה של חבלה מכוונת.

יש להביא אפוא בחשבון ניסיונות להחדיר כמויות גדולות של חומרי נפץ מתחת למתקנים רגישים - צבאיים ואזרחיים - ומתחת לצירי תנועה מרכזיים כדי לחסום אותם לתנועה (בין היתר של כוחות הביטחון ושל כוחות ההצלה). ניתן לעשות זאת, למשל, במסווה של עבודות שיפוץ או אחזקה תת קרקעיות.

האם הנתיבים התת קרקעיים האלה מוגנים היום? האם נערכים בהם סיורים? האם מותקנות בהם מערכות התרעה? בשל סיבות אלו צבא ארה"ב שוקל להוסיף תחום לחימה חדש זה לדוקטרינה הצבאית האמריקאית.

[בתמונה: מנהרות ביוב מתחת לערים הגדולות: האם הנתיבים התת קרקעיים האלה מוגנים היום? האם נערכים בהם סיורים? האם מותקנות בהם מערכות התרעה? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי sub-urban.com לאתר flickr]

ללוחמה התת-קרקעית חשיבות גדולה בעיקר בערים (US Defense Today, 2018), שם יתרכזו כמעט שני שלישים מאוכלוסיית העולם עד שנת 2040; וזהו המקום בו הפנטגון צופה כי תתרחש רוב הלחימה. כיום, כוללים תחומי הדוקטרינה הצבאית את הקרקע, הים, האוויר, החלל והסייבר, שנוסף בשנת 2012. הוספת תחום חדש תשפיע על חלוקת המשאבים והאסטרטגיה האמריקאים.

כבר כיום מתנהלת רוב הלחימה של צה"ל במרחבים עירוניים או מיושבים. אבל אין שום סיבה להותיר את התווך התת קרקעי לנחלתו הבלעדית של האויב. למשל, במהלך מבצע "חומת מגן" ובמבצעים נוספים שנערכו בשטחים בתקופה האחרונה; נמנעו חיילי צה"ל לנוע בערים דרך הרחובות והסמטאות, שקל להגן עליהם, ותחת זאת התקדמו דרך קירות הבתים (לם, 2019). בכך, לא רק חסכו לעצמם אבדות כבדות, אלא גם הצליחו להפתיע פעם אחר פעם את האויב.

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

שימוש בתווך התת קרקעי יכול לאפשר פגיעה ישירות במפקדות האויב הממוקמות בבונקרים; תוך כדי הימנעות מפגיעה במבנים ובלתי מעורבים אחרים הנמצאים מעל פני הקרקע. למשל תקיפה תת קרקעית במפקדת החמאס שנמצאת מתחת לבית חולים יכולה להשמיד אותה מבלי לפגוע בבית החולים עצמו; ולמנוע פגיעה הומנית קשה בחולים ופצועים המוגנים תחת אמנת ג'נבה.

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• חנן גרינברג (2004), מוצב צה"ל התפוצץ ברצועה: סמ"ר רועי ניסים נהרג, 28/6/04, ynet.
• אמירה לם (2019), סיפורו של רב אלוף, ידיעות אחרונות, 26/9/19.
• US Defense Today (2018), Army Is Spending Half a Billion to Train Soldiers to Fight Underground, 26/6/18.