[בתמונה: כרזת הסרט ד"ר סטריינג'לאב. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 8 באוקטובר 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

"דוקטור סטריינג'לאב או: איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את הפצצה" (Dr. Strangelove or: How I Learned to Stop Worrying and Love the Bomb) הוא שם סרטו של סרטו של סטנלי קובריק מ־1964: קומדיה שחורה וסאטירה על המלחמה הקרה, על דוקטרינת ההשמדה ההדדית ומאזן האימה. הכוכב הראשי בסרט הוא פיטר סלרס, המגלם שלוש דמויות שונות. הסרט מבוסס במידת מה על הספר "Red Alert" מאת פיטר ג'ורג'.

בסרט מבקש הגנרל טרג'ידסון לשכנע את הנשיא האמריקני לתקוף ראשון את ברית המועצות לפני שתפעיל מכשיר שבנתה

ברית המועצות בנתה מכשיר אוטומטי שאינו ניתן לנטרול, "מכונת יום הדין", שתוכנת להגיב לכל תקיפה בהפעלת מטמון פצצות אטום, , שתהרוסנה בתוך חודשיים את כל החי והצומח על שטח כדור הארץ תהפוכנה אותו למקום שבלתי ראוי למחיה במשך כ-93 שנים.

"דוקטור סטריינג'לאב" לא היה הסרט היחידי. את הסצנה הזו ראיתם בסרטים רבים: רשע כלשהו מתכוון לשגר טיל בליסטי ועליו ראש חץ אטומי למרכז אוכלוסיה בארצות הברית או בברית המועצות; כדי לגרום לתגובת שרשרת של הצד השני.

אבל דווקא הסרטים הללו שמבקשים לאתגר את מאזן האימה מוכיחים את עוצמתו ואת התועלת שבו...

מאזן אימה מהו? המשגה

מאזן אימה (Balance of terror) הוא מקרה קיצון של הרתעה: האסטרטגיה של שכנוע מישהו מראש שלא לעשות משהו, לעתים קרובות על ידי הצבת מחיר לאותו מעשה. אבל בניגוד להרתעה שהיא לעתים קרובות מעורפלת ובלתי מדידה, בטח מראש; מאזן האימה הוא מצב, שבו שתי מדינות מאיימות זו על זו בהשמדה.

משמע, לכל מדינה יש יכולת 'מכה שנייה' שבה תוכל לעולל ליריבתה את שעשתה לה. זוהי הרתעה הדדית בדרג הגבוה ביותר, שבו נדרשת מדינה לא רק להיות ערנית מפני תקיפה; אלא גם לוודא שהאויב אינו טועה לחשוב שהוא מותקף, כי מחירה של טעות כזו גבוה מידי לשאתו!

[להרחבת המושג: 'הרתעה', לחצו כאן]

באופן פרדוקסלי, דווקא המחיר הגבוה יוצר מצב שבו האויבים חייבים ליצור הידברות ביניהם למנוע השמדה בשל טעות. מקורו של המושג במלחמה הקרה. ארצות הברית וברית המועצות יצרו ביניהן מאזן אימה, שלפיו טיפחו כוח תגובה שבו ישיבו למתקפה אטומית על עריהן במתקפה חוזרת על עריו של הצד המשגר. אנו מכירים מהסרטים את תמונתו של "האיש עם המזוודה" שמזדנב אחרי נשיא ארצות הברית, אם יגיע רגע הפקודה.

מאזן אימה הוא הליכה על סף הכאוס

מאזן אימה הוא מטבעו הלכה על הסף. הוא עלול לאבד שליטה ולהידרדר מחד גיסא; ויכול לאלץ את הצדדים להידבר ולהגיע להסכמות, מאידך גיסא.

הסיכון להידרדר: משבר הטילים בקובה כמקרה בוחן

משבר הטילים בקובה בשנות ה- 60 המחיש לנו עד כמה מאזן אימה יכול להיות מדרון חלקלק, כשארצות הברית וברית המועצות עמדו על סף מלחמה אטומית ביניהן בסוגיית הצבתם של טילים בליסטיים סובייטיים בעלי ראש נפץ גרעיני בקובה. המשבר הסתיים אמנם בהסכם, לאחר משא ומתן ארוך ומתוח; אבל, מעולם לא הייתה "המלחמה הקרה" קרובה להפוך למלחמה של ממש כמו במהלך משבר זה.

[להרחבת המושג 'סף הכאוס', לחצו כאן]

[בתמונה: על חבל דק... צילום של תמונת קיר במשרדיו של יועץ השיווק, דני ןוידיסלבסקי. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הפרדוקס של מאזן האימה

רק שככל מערכת מורכבת, גם מאזן האימה נוטה למהפכים. איום קיומי על שני הצדדים מחייב הידברות למניעת טעויות. המגעים בין הצדדים לצורך מניעת טעויות הניבו, למשל, את מיסוד הקו החם מוסקבה-וושינגטון, המכונה "הטלפון האדום", אם כי מעולם לא שימשו בקו זה מכשירי טלפון.

ההסכם להקמת הקו הישיר נחתם ב-20 ביוני 1963 עקב משבר הטילים בקובה והוא החל לפעול ב-30 באוגוסט אותה שנה. נעשה בו שימוש בטכנולוגיה של טלפרינטר, שהוחלפה בהמשך בפקס ומאוחר יותר בדואר אלקטרוני.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פרדוקס', לחצו כאן]

[בתמונה: טלפון אדום חסר חוגה לשימוש עבור קו אדום. הפריט בצילום הוא אביזר המוצג בספרייה והמוזיאון הנשיאותיים על שם ג'ימי קרטר, כביכול מייצג את הקו האדום בין מוסקבה לוושינגטון, אף כי קו זה לא היה קו טלפון... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Piotrus. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

'מאזן אימה' במזרח התיכון

מהמלחמה הקרה נדד המושג 'מאזן אימה' למזרח התיכון, בהקשר של יחסי ישראל וחיזבאללה בגבול הצפוני, שבו שני הצדדים מאיימים להשמיד איש את רעהו:

• החיזבאללה מאיים בפגיעה במפרת חיפה:

[לכתבה המלאה של של עדי חשמונאי בוואלה, לחצו כאן]

• וישראל מאיימת להחזיר את לבנון "מאה שנים לאחור"...

[לכתבה המלאה של עדו בן פורת בערוץ 7, לחצו כאן]

בעובדה, מאזן האימה הזה מחזיק כבר יותר מעשור, כששני הצדדים מתכוננים למלחמה; אבל, כל צעד גלוי כזה מייצר חששות בנוגע להשלכותיו. כך למשל מתעוררת ביקורת קשה בלבנון נגד החיזבאללה על כל יוזמה נגד ישראל, שעלולה להחזיר את לבנון להרס נוסח מה שמכונה: אפקט הדאחייה: הרס שכונת הדאחייה בבירות על ידי מטוסי חיל האוויר במהלך מלחמת לבנון השנייה.

'מאזן אימה' מול איראן

לאחר התקיפה האיראנית את בתי הזיקוק בסעודיה, עלו קולות בישראל ליצור מאזן אימה ברור ומוגדר מול איראן, תוך שימוש בכלי נשק לא קונבנציונליים כמו לוחמה ביולוגית למשל; שיכולה לשים גולל על חלומה של איראן לחדש את האימפריה שלה מהעת העתיקה...

[למאמר: 'מה יעצור את איראן', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• עדי חשמונאי (2016), "הפצצה המתקתקת של חיפה": נסראללה מגבה את תרחישי הבלהות, חדשות וואלה, 17/2/16.
• עדו בן פורת (2017), גלנט במסר לנסראללה: "נחזיר את לבנון מאה שנים לאחור", ערוץ 7, 27/3/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 12/4/14.
• כותב אנונימי (2019), מה יעצור את איראן?, ייצור ידע, 4/10/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדוקס: הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סף הכאוס: ללכת על חוד הסכין, ייצור ידע, 12/4/14.