![[בתמונה: אזרחים מוצאים מקלט ללילה בתחנות הרכבת התחתית בלונדון במהלך הבליץ 1941-1940... התמונה היא נחלת הכלל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2019/03/הבליץ-על-לונדון.jpg)
[בתמונה: אזרחים מוצאים מקלט ללילה בתחנות הרכבת התחתית בלונדון במהלך הבליץ 1941-1940... התמונה היא נחלת הכלל]
[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]
"הגישה העקיפה חיונית להשגת הניצחון" ~ סון טסו
הדף עודכן ב- 30 בינואר 2022
המחבר, אינג' יהודה כפיר, הוא מהנדס אזרחי, מנהל פרויקטי בנייה ותשתיות ובעברו קצין בינוי מבצעי, קצין מודיעין שדה ושטח ולוחם בסיירת גבעתי.
זהו מאמר שלישי בסדרה של מאמרים בתחום הלוחמה התת- קרקעית.
- למאמר הראשון, חזון הלוחמה התת-קרקעית – פתיח, לחצו כאן.
- למאמר השני: קרב איוו ג’ימה – קרב הגנה תת-קרקעי, לחצו כאן.
- למאמר השלישי: מנהרות תופת ומנהרות תקיפה, לחצו כאן.
- למאמר הרביעי: השימוש בתווך התת קרקעי בשטחים עירוניים, לחצו כאן.
- למאמר החמישי: שימוש בתווך התת קרקעי בעימות המוגבל, לחצו כאן.
- למאמר השישי: מגבלות הטכנולוגיה הקיימת בחפירת מנהרות, לחצו כאן.
* * *
ישראל, אחת המדינות הצפופות בעולם עם משאבי קרקע מוגבלים ואוכלוסיה הגדלה במהירות, חייבת למצות את כל הדרכים האפשריות לשמירה על עתודות הקרקע שלה ופיתוחן.
התהליכים העוברים על העולם הגדול אינם פוסחים על מדינת ישראל: גידול האוכלוסייה, עליה ברמת החיים, תהליך "עיור" מואץ ו"נגיסה" בקרקע חקלאית לצורכי פיתוח ובניה - כל אלה מחייבים את העוסקים בתכנון פיסי בכל הרמות, עד רמת התכנון הלאומי, לעמוד על המשמר ולפתוח קווי מחשבה חדשים, לא רק בכוון של מניעת בזבוז משאבי הקרקע , אלא גם בקידום רעיונות חדשים לפיתוח משאבי קרקע נוספים.
היום - יותר מתמיד - העורף הישראלי מאוים ע"י שלל טילים מסוגים וטווחים שונים, בעלי שיעור דיוק עולה וגובר. טילים אלו חמושים במגוון חומרי נפץ,חומרי רסס, נשק כימי, ביולוגי ויתכן אף אטומי. סביר להניח כי איומים אלו לא יפחתו בשנים הבאות ואף יתעצמו:
.
כדי להתמודד למול איומים אלו, פיתחה מדינת ישראל את שיטת המרחבים המוגנים. שיטה זו יוצרת חללים מוגנים, יחסית, בתוך המבנים הקיימים; ובצורה זו, משפרת את סיכויי ההישרדות של הציבור בזמן התקפת טילים. שיטה זו עמדה במבחן בזמן מלחמת לבנון השנייה; והוכיחה כיעילה לגבי אוכלוסיה ששהתה במרחבים אלו. במידה ולא הייתה התראה; או לחלופין, מרחב מוגן קרוב, הציבור נותר חשוף לפגיעה.
מעבר לכך, שיטה זו לא אפשרה קיום שיגרת חיים לאורך תקופת הלחימה. הירי לאורך כל תקופת הלחימה גרם לעזיבת אוכלוסיה דרומה; ובכך פגע בחוסנה של מדינת ישראל.
בעתיד צפוי כי האוכלוסייה תאלץ להתמודד עם מצבים קשים יותר; כאשר פצצות בעלי עוצמה גדולה יותר ודיוק רב יותר, יגרמו ליותר נזק באזורים מרכזיים; ומשך הלחימה יתארך כפי שקרה במבצע "צוק איתן". גם בתחום זה, לא יהיה מנוס מהיערכות עורף; אשר תתבסס על בנייה תת קרקעית.
יתרונות הבנייה התת קרקעית למיגון העורף
הבנייה התת קרקעית בעורף, כחלק מנורמה, אינה חדשה בעולם. במקומות כגון קנדה וארצות קרות אחרות - שבהן האקלים אינו מאפשר שהייה נוחה באתרים פתוחים - השכילו אדריכלים ומתכננים לבנות מערכות חיים שלמות בתת הקרקע. בצורה כזו נבנים בדרך כלל חללים ציבוריים גדולים במעבה האדמה, מוגנים לחלוטין מפגעי מזג האוויר; ומאפשרים קיום חיי שיגרה, גם כאשר הטמפרטורות צונחות למעלות רבות מתחת לאפס.
האנשים החיים בחללים אלו, אינם מרגישים כמי שנמצאים במקלט; למרות שהם נמצאים בחללים תת קרקעים, סגורים ומוגנים. מעבר לכך, בנייה מסוג זה נחשבת "כירוקה"; היות והפגיעה בסביבה קטנה ביותר. החלל הבנוי כולו נמצא מתחת לקרקע, כאשר כל השטח שמעל המבנה משמש לשימוש ציבורי פתוח, כגון פארקים ומתקני ספורט.
השימוש הנרחב שנעשה היום במסכים דקים; וירידת המחיר הדרמטית של מוצרים אלו, תביא בסופו של דבר, בהחלפת החלונות במבנים קיימים במסכים דקים, אשר יקרינו נוף המשולב בצליל על פי רצוננו ולא לפי המצוי מול חלוננו. שינויים אלו יהפכו את החללים התת קרקעים לאטרקטיביים הרבה יותר.
אין כל סיבה לבנות גורד שחקים לגובה, כאשר ניתן לבנות אותו לעומק. כמובן, שמבנים אלו יהיו מוגנים הרבה יותר, ויאפשרו קיום שיגרת חיים מלאה, כמעט ללא השפעה של פגיעות מהאוויר:
[למאמר המלא של שירלי ששון -עזר בכלכליסט, לחצו כאן]
מדינת ישראל מאוימת ע"י טק"ק, ממש כפי שמדינות כגון יפן מאוימות באופן קבוע מרעידות אדמה; אשר כמו הטק"ק אינו ניתן לחיזוי וגורם לנזקים ונפגעים רבים.
ליפן תקנים מחמירים בנושא בנייה, אשר מונעים ומצמצמים את הנזק, הנגרם כתוצאה מרעידת אדמה. כך גם על מדינת ישראל לאמץ תקנים ואדריכלות מתקדמת; אשר יאפשרו לאוכלוסיה מתן מענה אמיתי מפני איום זה; ויעלו במידה רבה את איכות חיי הציבור בזמן מתקפת טילים קצרה ולאורך זמן.
ניסיון רב בנושא נצבר בארצות סקנדינביה ובשוויץ; שם, כחלק מתפיסת מיגון אוכלוסייה לנוכח האיום הסובייטי בשנות 'המלחמה הקרה', נבנו חללים תת קרקעים גדולים לשימוש כפול:
- בשגרה, חללים אלו משמשים לצרכים ציבוריים, כגון: אולמות ספורט, ברכות שחייה, מקומות כינוס וכו'.
- בשעת חירום הופכים חללים תת קרקעים אלו למקלטים המוניים, אשר נותנים אפשרות למגורים, חלוקת מזון, מסגרות חינוך לילדים ומענה רפואי לקהילות שלמות במשך תקופות זמן ממושכות.
בארץ נראים כבר ניצני תכנון תת קרקעי, כמו בפרויקט הגמר של האדריכלית מלכי קסלר לבניית שכונה תת קרקעית בירושלים:
[למאמר המלא של מיכאל יעקובסון ב- Xnet, לחצו כאן]
על מדינת ישראל לאמץ פתרונות כאלו במיוחד באזורי אוכלוסיה צפופים. מערכת מקלטים המוניים כאלו יאפשרו המשך שיגרת חיים של הציבור, ויגדיל את יכולת העמידה של העורף, גם בתקופות של איום טק"ק, או אסון טבע, עד יעבור זעם ויקל על בעיית הצפיפות הקיימת.
תוכנית מתאר ארצית לתת הקרקע תקועה זמן רב במוסדות התכנון; ומן הראוי לאשרה, כך שלפחות חללים תת קרקעים שנבנים, כגון תחנות רכבת תחתית, יוכשרו בחירום כמקלט המוני (מבקר המדינה: היערכות להגנת העורף).
[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]
