מדידה חשובה. צריך רק למדוד נכון… תשובה לאלוף גרשון הכהן

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי stevepb לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

במאמרו: 'היזהרו ממצטיינים וממדדים כמותיים!' יוצא האלוף במיל' גרשון הכהן נגד מה שהוא מכנה: "עבודת האלילים של בוגרי בתי ספר לניהול: מה שלא ניתן למדידה כמותית לא נחשב בעיניהם". האם הוא צודק?

היה זה מומחה הניהול החשוב ביותר עד היום לטעמי, פיטר דרוקר, אשר קבע כי "מה שלא ניתן למדידה, לא ניתן לניהול" ("If you can't measure it, you can't manage it”); ומסתבר שלא טעה. 

המעבר של עולם הניהול מהמדעים המדויקים למדעי החברה אחרי עידן פיטר דרוקר והוויתור על המדידה האמתית, פיחת ביכולותיו. הוא הפך אותו אכסניה לתמימים ולשרלטנים כאחד. האחרונים מנצלים - במודע ושלא במודע - את הפרדיגמה השגויה האומרת, שלא ניתן למדוד אלמנטים רכים כמו ניהול, מנהיגות, עוצמה, שיתוף פעולה וכדומה, רוקחים תיאוריות על בסיס האינסטינקטים והחשיבה הליניארית שלהם, ועושים הון ותהילה מזויפת... 

לתופעת השרלטנות בניהול יש אפילו שם: הזו יש שם: 'ביזנס בולשיט', והיא נחשפה כאשר התפתחה המתודולוגיה של אבחון וניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA), שאפשרה לנו להבין, כמה טעויות מצויות בספרי הניהול, תוצאה של היעדר מדידה.

[למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'היזהרו ממצטיינים וממדדים כמותיים', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן] [למאמר: זהירות, ‘ביזנס בולשיט’ לפניך!, לחצו כאן]

'ביטחון לאומי בולשיט'

הכלל שהיעדר מדידה מושך שרלטנים, מוכיח את עצמו גם בתחום הביטחון לאומי.

אינני מצליח להבין מאיפה התפתח הטיעון שהמושג ניצחון אינו מדיד. ניצחון (Victory) מוגדר השגת המטרה שהוצבה (מדד ברור כשמש). המושגים ההופכיים לניצחון הם הפסד או תבוסה (הפסד צורב) שמשמעם: אי השגת המטרות שנקבעו:

  • אם ישראל לא השיגה במטרת המלחמה שלה במלחמת יום כיפור, היא הפסידה במלחמה, למרות שלא הובסה.
  • אם המצרים השיגו את מטרות המלחמה שלהם (הקרסת תורת הביטחון הישראלית, שינוי הסטטוס קוו והנעת המהלך המדיני) הם ניצחו.
  • אם ישראל יצאה למלחמת לבנון השנייה ולמבצעים בעזה ללא הגדרה ברורה של מטרות מלחמה, היא הפסידה מראש; כי לא היה לה מה לנצח!
[בתמונה משמאל: פיטר דרוקר צודק גם בתחום הביטחון הלאומי... נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Jeff McNeill קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

[להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

הטענות שהמושג ניצחון למשל אינו ניתן למדידה יצר מצב, לפיו למרות שצה"ל לא ניצח שום מלחמה מאז 1967, מדביק הלובי הביטחוני את המילה ניצחון כמעט לכל מלחמה מאז.

התוצאה הישירה מכך היא היעדר לחץ ציבורי על הצבא להשתנות; והתוצאה גלויה לעין: אותם כשלים חוזרים שוב ושוב; וכל עוד לא נחשפו מערומי הקברניטים הביטחוניים - אין עליהם שום לחץ לשנות מדרכם; שהרי, השיטה משרתת אותם.

ביורוקרטיה מייצרת מדדים לכאורה

ולמרות הכל צודק האלוף גרשון הכהן, בטענה שמדדים נוסח מדדי הכשירות מביאים נזק ולא תועלת. הסיבה לכך איננה המדידה, אלא המניפולציה שעושה הביורוקרטיה על המדידה. מרגע שהמנגנון הביורוקרטי משתלט על ארגון (אוליגרכיה ארגונית), משנים המדדים את מטרתם. לא מדידת הדבר הנכון היא המטרה אלא השימוש בהם ככלי להבטחת שלטונו והגדלת עוצמתו של המנגנון.

התוצאה המתחייבת היא יצירת פער רלוונטיות הולך וגובר בין המדדים לבין התוצאה הרצויה ובין המציאות לבין הארגון שאמור לסגל עצמו אליה. בתחום הצבאי, הפער הוא בין הצבא לתנאי הקרב שאותם יפגוש במלחמה הבאה.

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אוליגרכיה ארגונית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'פער רלוונטיות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

3 thoughts on “מדידה חשובה. צריך רק למדוד נכון… תשובה לאלוף גרשון הכהן

  1. נכון, אבל…
    יש אין ספור דוגמאות כיצד השתעבדות למדידה כמותית הופכת למניפולציה פוליטית כזו או אחרת. ראו הקולחוזים בברית המועצות שנדרשו לעמוד בקירטריונים מדידים של תפוקה, ונאלצו לשקר לעמם ולכול המדינה תוך זיוף, הסתרה וכו
    לכן- מדידה היא חשובה, אך כאשר היא נעשית חזות הכול ומנוף לקידום אינטרסים סמויים- מאבדים את הקשר למציאותץ
    TQM היתה תורת הניהול המובילה בשנות ה80-90, וכול התעשיית נדבקה בקדחת הזו, ולאחר עשור התחילו להבין שיש בה בעיתיות רבה ו"כיסוי תחת" לרוב שפגע בכוונות הטובות שבה.
    למען האמת- לקח זה נכון לגבי כול תורת ניהול, ולכן אנו עדים לתורות ניהול אופנתיות כאשר מדי פעם במחזוריות
    כמעט מתמטית, עולה איזה גורו חדש, וכל התעשייה משנה כיוון ומטלטלת את המערכת ואת מנהליה ואת עובדיה גם שלא לצורך. ולעיתים בהצדקה עי האימרה- " לעשות שינוי לצורך השינוי בלבד" כדי להרעיד מעט את המערכת שתעמוד על קצות האצבעות..

    לסיכום- שניכם צודקים, והיתר נתון לקונטקסט של המקום, הזמן והאנשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *