אמציה חן: לזכרם של איתן ניר ושאול אפריק הי"ד

[התמונה: לע"ם. שם הצלם אינו מוזכר]

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.

*  *  *

משפרצה מלחמת כיפור, בעוד חברי ואני מרוכזים בפו"ם. בקשתי מאריק אז מפקד אוגדה 143, לזמן את דני וולף מאיר דגן ז"ל ואנוכי לאוגדתו. היה זה מהלך טבעי במהלך הבלימה, לקחת אחריות על העורף והאגפים; באמצעות הפקעת כוח מסיירת שקד, ומפלוגות הסיור של חטיבות השריון, ופריסתם כתצפיות במרחבי האוגדה.

ב- 14אוקטובר 1973 נפתחה התקפת הנגד המצרית. להלן תמצית הקרב:

בסביבות השעה 00500 קבלתי דווח מאחת התצפיות , על נחיתת 4 מסוקים מצריים באזור "יוקון" (שם קוד), שם רוכזו אמצעי הצליחה. בהרף יצא כוח היירוט, שכלל את "ג'יפ הפלאים" (אחד מתוך שני הג'יפים שקבל אריק מגורדיש), נגמ"ש שאספנו בתחילת המלחמה בפיקודו של דני שדה (בעברו סמ"פ בשקד), וג'יפ נוסף של מ"פ הצנחנים (לימים אלוף) הוא שמוליק ארד ז"ל.

בתחילה נסענו לתחקר את אנשי התצפית, ובהתאם למידע - לתכנן את השמדת הקומנדו המצרי שזה עתה נחת. לדעת אנשי התצפית, נחתו המסוקים היכן שהוא, כשלושה אולי ארבע ק"מ דרומה, מה שחייב לבחור ב"תנועה מדלגת", דהיינו: לנוע מדיונה השלטת על תא שטח, לתצפת, ומשם לבאה אחריה. זאת בתקווה, שמאחת מאלה נגלה את הכוח המצרי.

בדיונה החמישית זיהינו לחלקיק שנייה חייל מצרי, שבהרף נעלם כלא היה. בד בבד, ביקשתי מאריק לתגבר את הכוח, שהודיע על מחלקת טנקים הנעה אלי לסיוע. לא אלאה את הקורא/ת בפרטי הקרב, שפעל כמתוכנן: הטנקים הגיעו. ניתן תדריך. הסתערנו, והקרב הסתיים בקטילת כל הכוח המצרי - 129 מספרם.

בצידינו, פצצת אר.פי ג'י חדרת לתא הנהג, הרגה את שאול היקר, המשיכה לתא הלחימה, פגעה ברפי שאול, הרגה את איתן ניר; כשמעליהם, דני שדה מנהל את הקרב מעל גבי הנגמ"ש הפגוע - כמו נשר השומר גוזליו. לצידם, התנהל ג'יפ הפלאים כששלומי גרונר מנהגו במעגלים, ספקטור משה (לימים תא"ל) מחליפי כמפקד שקד, מאבטח מאחור. ואני - כשבידי מקלע מ.א.ג ועל ברכי הקלצ'ניקוב - עסוק אתם יחד, בטיהור החלק העורפי של המתחם.

על סגן שאול אפריק היקר

יום קודם הגיעו אלי שני סגני משנה: גלעד חריש ושאול אפריק בבקשה להצטרף לכוח. כנדוניה, ציינו שזה עתה סיימו קורס קצינו חרמ"ש, וככאלה בקיאים בהפעלת נגמ"ש m- 113 (זלדה).

התקשיתי לבחור מי מהשניים יצורף, אלא ששאול שכנראה זיהה את קשיי לבחור. ציין כי הוא בן דוד של אורי דן, והפור נפל.

על סגן איתן ניר

איתן, לוחם ומפקד נועז. ששירת תחת פיקודי, בסיירת שקד. כזה שסימנו המסחרי, היה החיוך, השקט והשלווה. הגיע אלי לסיני בתחילת המלחמה; והשתלב בקלילות בחבורה, שבה נתן כתף בכל משימה עד לקרב מול הקומנדו המצרי, שבו נפל.

בזכותם של שני הגיבורים הללו, ואתם סרן יהושע כץ הי"ד שנפל בליל הצליחה, הפכנו חברי ואני מרצון, לבני משפחת השכול.

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *