תקציר: המערכת האקולוגית (האקו-סיסטם - Ecosystem) היא המערכת המורכבת הגדולה ביותר שאנחנו מבינים; למרות שגם היא חלק ממערכות מורכבות גדולות ממנה, ושמה הפך נרדף ל'מערכת מורכבת'. כל תתי המערכות, המרכיבות אותה, מקיימות ביניהן יחסים הרמוניים דינאמיים של תלות הדדית: כל אחד תלוי בסובבים אותו באופן היוצר שלמות, ששולטת בה שלימות ניגודית: האינטראקציה הזו בונה, אבל גם הורסת. נותנת חיים אבל גם נוטלת אותם…

עודכן ב- 6 בדצמבר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על הקשר שבין מערכת אקולוגית למורכבות. למאמרים האחרים:

• גרשון הכהן: ארץ ישראל היא מערכת אקולוגית אחת!
• גרשון הכהן: מה כדאי ללמוד מלחימת המורדים נגד אסד.

*  *  *

המערכת האקולוגית (האקו-סיסטם; Ecosystem, ראו תרשים למטה משמאל) היא מערכת-העל (Super System): המערכת המורכבת הגדולה ביותר שאנחנו, מן הסתם, מסוגלים להבין; למרות שגם היא חלק ממערכות מורכבות גדולות ממנה, והמושג: 'מערכת אקולוגית' הפך נרדף למערכת מורכבת'.

היא כוללת ארבע תתי מערכות (ראו התרשים למטה):

1. האטמוספירה (מערכת הגזים שמקיפה את כדור הארץ);
2. הביוספרה (מערכת החי);
3. הליטוספרה (האדמה);
4. וההידרוספרה (מערכת הנוזלים).

 

כולם מחוברים לכולם; כולם משפיעים על כולם

כל המערכות הללו מקיימות ביניהן יחסים הרמוניים דינאמיים של תלות הדדית: כל אחד תלוי בסובבים אותו באופן היוצר שלמות, ששולטת בה שלימות ניגודית: האינטראקציה הזו בונה, אבל גם הורסת. נותנת חיים אבל גם נוטלת אותם... ל'אפקט הפרפר'

דוגמה מצויינת לכך מצאתי בספרו של הסוציולוג יובל דרור (ראו תמונה למטה בהמשך המאמר), והיא מתארת את חזרת הזאבים לפארק ילוסטון. דרור עצמו, נטל אותה מספרו של הסופר והאקטיביסט הבריטי ג'ורג' מונבּיוֹט, (George Monbiot; ראו תמונה למטה), שעוסק בחזרת הזאבים לפארק ילוסטון (ע' 17-14):

“הפארק הלאומי ילוסטון הוא משמורות הטבע הפופולריות והייחודיות בארצות הברית, ובעולם. עד אמצע שנות ה־20 של המאה הקודמת, בני האדם צדו והכחידו את כל הזאבים בפארק. 70 שנה אחר כך, ב־1995, הוחלט להחזיר את הזאבים אל המרחב העצום. זה גרם לתגובת שרשרת אקולוגית...

• כאשר הזאבים וחזרו על הפארק, הם החלו, לא רק להרוג את האיילים הקנדים - שאוכלוסייתם גדלה עד אז בצורה ניכרת - אלא גם להשפיע על התנהגותם: האיילים החלו להימנע משיטוט בעמקים ובערוצי הנחלים, כי שם הזאבים יכלו ללכוד אותם ביתר קלות.
• כתוצאה מכך, עשב ועצים, שכמעט ונעלמו באזורים אלו - איילים קנדים הם יצורים רעבתניים, שמחסלים תשעה קילוגרמים של צמחייה ביום - החלו לצמוח בחזרה; ובתוך שש שנים, גבהו העצים פי חמישה.
• העצים, שגדלו בגדות הנהרות והנחלים, סיפקו צל ומחסה לדגים ולבעלי חיים ימיים אחרים כשבו למערכת האקולוגית, לאחר היעדרות ארוכה.  גם מספר ציפורי השיר הלך ותפח, בתוך כמה שנים.

הצמחייה מתחדשת בגדות הנהרות הובילה לריבוי אוכלוסיית הבונים; ומספר המושבות שלהם גדל, ממושבה אחת ב-1996 ל-12 מושבות ב-2009. גם בונים יוצרים סביבות חדשות באמצעות הסכרים שהם בונים. בסביבות מחיה אלו הופיעו בעלי חיים נוספים, כמו: לוטרות, ברווזים, צפרדעים ועוד. הזאבים הרגו גם זאבי ערבות, מה שהוביל לגידול באוכלוסיית הארנבים והעכברים; שבתורה, הובילה לגידול במספר העיטים, הניצים, השועלים והגיריות, שצדו אותם, וזהו הוביל לגידול במספר הדובים, שנהנו מהפגרים שהותירו ציפורי הטרף, וטרפו את עופרי האיילים הקנדים, מה שתרם להפחתה נוספת במספרם של האחרונים.

שיעור הנתרן באדמה ירד בין רבע למחצית, כיוון שצמצום מספר איילים הוביל לצמצום כמות הגללים שלהם, אחד המקורות העיקריים להצטברות ושל נתרן. ירידה בשיעור הנתרן הובילה להופעתם של מיני צמחים שלא נראו בפארק עשרות שנים. העצים שגדלו על גדות הנהרות הובילו לירידה בקצב הבלייה של הגדות; ולכן, הנהרות - שקודם לכן התפתלו בשל התמוטטות הגדות - הפכו יציבים וישרים יותר.

זה אולי נשמע מוזר... אבל הנהרות שינו את מסלולם בגלל הזאבים. דוגמה זו מלמדת, לא רק על ההשפעה שיש לשחקן חדש על סביבה קיימת, שהוא נכנס אליה; אלא גם מצביעה על השפעתו העקיפה על שחקנים אחרים, שפועלים בסביבה. לכאורה, אין להם קשר ישיר אליו, ובכל זאת, הם מגיבים לעצם נוכחותו...".

[לסיפור המלא של חזרת הזאבים לפארק ילוסטון, לחצו כאן]

'המערכת החיסונית' של האקו-סיסטם תלויה ישירות בחיבור בין תתי המערכות

זאת, כיוון שהאחת ניזונה מן השנייה, התרופפות קשרי הגומלין בין המערכות תהיה הרת אסון עבור כולן. יובל דרור ממחיש זאת כך:  "שחקן חדש שמצטרף לסביבה, פועל כמו טיפת דיו שמטפטפים לתוך כוס מים צלולים. טיפת הדיו אינה מייצרת סביבה, שבה מתקיימים מים צלולים ולצדם טיפת דיו, אלא מובילה לערבוב של כל המולקולות, שמשנה:

• את צבע המים (לסגול לא ברור);
• את הטעם שלהם (ארומה של עט נובע);
• את חשיבותם הבריאותית (מומלץ להימנע);
• את ערכם הכלכלי (לא שווים אגורה שחוקה);

וכן הלאה.

טיפת הדיו משנה את הסביבה כולה" (דרור, 2019, ע' 18-17).

מקרה בוחן: ארץ ישראל כמערכת אקולוגית אחת

האלוף במיל' גרשון הכהן (ראו תמונה למטה) טוען, כי הדיון על חלוקת ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות, התמקד בעיקרו בשיקולי ביטחון ודמוגרפיה; בעוד נקודת המבט האקולוגית לא זכתה לברור ולדיון. הוא מראה כי ארץ ישראל המערבית היא מערכת אקולוגית אחת, שלה נדרשת תכנית מתאר ארצית כוללת אחת.

למשל, תשתיות תחבורה: שלושה כבישי אורך: 2 4 ו- 6 עוברים ברצועת החוף מצפון לדרום, והם עמוסים במשך רוב שעות היום. בשעות העומס, גם כביש 6 - שהיה אמור לפתור את מצוקת התנועה - סובל מעומסי יתר.

קיים רק פתרון אחד במרחב פתוח ונוח יחסית, כפוטנציאל בלתי ממומש, הפרוס לאורך צדה המזרחי של שדרת הרי יהודה ושומרון. מדובר בתוואי תחבורה נוסף, הנדרש להיסלל, מהגלבוע לערד, על בסיס ציר אלון, בתווך האמצעי בין בקעת הירדן לשדרת ההר.  בתכניות הוא מוכר ככביש 80, שסלילתו ממישור אדומים לערד עוכבה עד כה מסיבות מדיניות. 

למשל, תשתיות חשמל: רוב תחנות הכוח הישראליות פרוסות לאורך החוף ומספקות חשמל גם לצורכי הרשות הפלסטינית. נבחנת בניית תחנת כוח נוספת באזור בית שמש שתשרת בעיקר את תושבי יהודה ושומרון הפלסטינים והיהודים. אם תחנה כזו, תיבנה מזרחית לירושלים במישור אדומים, יחסכו קווי המתח האמורים להימתח כתשתית נוספת על פרוזדור ירושלים העמוס מכבר בתשתיות מרובות. גם זיהום האוויר יתחלק במרחב באופן מאוזן יותר. בכל דרך, פיזור נכסים יועיל בהיבטי ניהול סיכונים לשעת חירום.

למשל, מערכות טיהור שפכים וניצול המים: הערים הגדולות בגב ההר: שכם, רמאללה ירושלים וחברון שוכנות על קו פרשת המים. הביוב שלהן זורם בנחלים: מזרחה אל בקעת הירדן וים המלח ומערבה למישור החוף:

• הביוב של ירושלים המזרחית, זורם אל ים המלח בנחל קדרון.
• הביוב של שכם ורמאללה זורם - ללא טיהור או בטיהור חלקי - אל ערי השרון וגוש דן.
• הביוב של חברון זורם אל באר שבע.

בכל דרך - בין אם הארץ מחולקת לשתי מדינות ובין אם נותרת במסגרת מדינתית אחת מן הירדן לים - נדרשת התארגנות משותפת לאיכות הסביבה, בכלל זה ניקוז וטיהור מי השופכין וניצולם הנכון.

[למאמר המלא של האלוף גרשון הכהן: 'ארץ ישראל היא מערכת אקולוגית אחת!', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'ארץ ישראל היא מערכת אקולוגית אחת!'.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית'.
• הסיפור המלא של חזרת הזאבים לפארק ילוסטון.
• הרחבה על: 'קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), מורכבות ומערכות מורכבות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 20/7/20.
• יחזקאלי פנחס (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
• גרשון הכהן (2017), ארץ ישראל היא מערכת אקולוגית אחת!, ייצור ידע, 14/7/17.
• יחזקאלי פנחס (2019), העידן הדיגיטלי של יובל דרור, ייצור ידע, 12/6/19.
• יובל דרור (2019), 'קוד סמוי' - כל מה שלא רוצים שתדעו ואתם חייבים לדעת על החיים בעידן הדיגיטלי, כנרת זמורה דביר.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.