תקציר: ב-5 באוקטובר 1995, חודש לפני שנרצח, נאם רבין בכנסת. הנאום מרתק, בעיקר על רקע מה שמכונה היום "מורשת יצחק רבין" ויכול להפתיע לא מעט אנשים. מסתבר שיצחק רבין נשאר יצחק רבין ותפיסתו - גם לאחר חתימת הסכמי אוסלו - נצמדה במידה רבה לתכנית אלון שכללה שליטה מלאה בבקעת הירדן 'במובן הרחב שלה', יעובו התנחלויות במעלה אדומים, ועוד…

[לקובץ המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין באתרנו, לחצו כאן]

עודכן ב- 5 בנובמבר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב-5 באוקטובר 1995, חודש לפני שנרצח, נאם רבין בכנסת. הנאום מרתק, בעיקר על רקע מה שמכונה היום "מורשת יצחק רבין" ויכול להפתיע לא מעט אנשים. מסתבר שיצחק רבין נשאר יצחק רבין ותפיסתו - גם לאחר חתימת הסכמי אוסלו - נצמדה במידה רבה לתכנית אלון שכללה שליטה מלאה בבקעת הירדן 'במובן הרחב שלה', יעובו התנחלויות במעלה אדומים, ועוד (ההדגשות בטקסט שלי).

שימו לב: הנאום הועלה גם באתר 'מרכז רבין', אולם הוא צונזר בהתאם לאג'נדה. משמע, אג'נדת המרכז. לא אג'נדת רבין... [בהקשר זה ראו את מאמרו של פרופ' אודי מנור: 'האם מרכז רבין מסתיר בכוונה את נאומו המדיני האחרון בכנסת?']

נאומו של יצחק רבין בכנסת, 5/10/95

[מקור הנאום: אתר הכנסת]

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני הכול מבקשת ממשלת ישראל לברך את אזרחי מדינת ישראל כולם ואת בני העם היהודי בתפוצות הגולה בשנה טובה ובגמר חתימה טובה.

אנו מייחלים ומאחלים לכל בית ישראל שנת שלום וביטחון.

חברי הכנסת, הממשלה מניחה היום על שולחן הכנסת את הסכם הביניים הישראלי-הפלשתיני בדבר הגדה המערבית ורצועת-עזה. הממשלה תבקש את אישורה של הכנסת ותראה את החלטת הכנסת כהצבעת אמון בממשלה.

העם היהודי שידע סבל ומכאובים ידע גם לשמר את דתו, מורשתו ומסורתו במשך אלפי שנות גלות ומימש חלום דורות. במו עינינו זכינו לחזות בשיבת ציון, בשוב בנים לגבולם. כאן בארץ-ישראל חזרנו ובנינו עם. כאן בארץ-ישראל הקמנו מדינה - - -

- - - ארצם של הנביאים, זו שהנחילה לעולם את ערכי המוסר, המשפט והצדק והושבה אחרי אלפיים שנות גלות לבעליה החוקיים, בני העם היהודי ועל אדמתה בנינו בית לאומי ומדינה לתפארת.

אולם לא חזרנו אל ארץ ריקה. היו כאן פלשתינים שנאבקו נגדנו במשך ‎100 שנות פרעות ודמים. אלפים רבים משני הצדדים נהרגו בקרב על אותה פיסת אדמה, על אותה כברת ארץ. אליהם הצטרפו גם צבאות מדינות ערב.

היום, לאחר מלחמות ואירועי דמים לאין ספור, אנו שולטים על יותר מ-‎2 מיליוני פלשתינים באמצעות צה"ל ומנהלים את חייהם על-ידי מינהל אזרחי. אין זה פתרון של שלום. אנו יכולים להמשיך להילחם, אנחנו יכולים להמשיך להרוג ולהמשיך להיהרג, אבל אנחנו גם יכולים לנסות להפסיק את מעגל הדמים הבלתי-נגמר הזה; אנחנו יכולים לתת גם סיכוי לשלום. הממשלה הזאת החליטה לתת סיכוי לשלום, הממשלה החליטה לעשות למענו.

חברי הכנסת, ההסכם המונח על שולחנכם הוא המשך יישום ההסכמים אשר נחתמו בין ממשלת ישראל לבין הפלשתינים. ההסכם הראשון שהובא לפניכם הוא הסכם הצהרת העקרונות שנחתם בוושינגטון ב-‎13 בספטמבר ‎1993. ההסכם השני שהונח על שולחנכם הוא זה הקרוי הסכם קהיר, שנחתם בקהיר ב-‎4 במאי ‎1994. שני ההסכמים הללו אושרו על-ידי הכנסת.

אדוני היושב-ראש, שני ההסכמים הקודמים והשלישי, שהונח היום, בנפרד ויחדיו, מביאים לידי ביטוי את מדיניות הממשלה הנוכחית ואת דרכה לקידום השלום במזרח התיכון. כידוע, בבואנו אל שולחן הממשלה לפני יותר משלוש שנים אמרנו כי נשאף לפתרון קבע בסכסוך הפלשתיני-הישראלי - -

- - שהוא הארוך והמורכב ביותר במכלול הסכסוך הערבי-הישראלי. והיום ממשלה זו מביאה - נוסף על חתימת חוזה השלום עם הממלכה ההאשמית של ירדן, שבלעדי ההסכם עם הפלשתינים לא היה מושג - גם לפריצת דרך משמעותית לפתרון הסכסוך הפלשתיני-הישראלי ולניסיון לשים קץ לעשרות הרבות של שנים של טרור ודמים.

חברי הכנסת, אנו חותרים לפתרון קבע לסכסוך הדמים הבלתי-פוסק שבינינו לבין הפלשתינים ומדינות ערב. במסגרת פתרון הקבע אנו שואפים להגיע בראש ובראשונה לכינונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שלפחות ‎80% מאזרחיה יהיו והם יהודים. בעת ובעונה אחת אנו גם מבטיחים שאזרחי ישראל הלא-יהודים - המוסלמים, הנוצרים, הדרוזים והאחרים - ייהנו ממלוא הזכויות האישיות, הדתיות, האזרחיות, ככל אזרח ישראל. יהדות וגזענות נוגדות זו את זו משמעותית.

את פתרון הקבע אנו רואים במסגרת שטח מדינת ישראל שיכלול את מרבית שטחה של ארץ-ישראל, כפי שהיתה תחת שלטון המנדט הבריטי - כמובן, זה לא מתייחס לרמת-הגולן - ולצדה ישות פלשתינית אשר תהיה בית למרבית התושבים הפלשתינים החיים ברצועת-עזה ובשטח הגדה המערבית.

אנו רוצים שתהא זו ישות שהיא פחות ממדינה והיא תנהל באופן עצמאי את חיי הפלשתינים הנתונים למרותה. גבולות מדינת ישראל לעת פתרון הקבע יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים לפני מלחמת ששת הימים. לא נחזור לקווי ‎4 ביוני ‎1967.

ואלה הם עיקרי השינויים.

לא כולם - כפי שאנו רואים אותם ורוצים אותם בפתרון הקבע: בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה-אדומים וגם את גבעת-זאב, כבירת ישראל, בריבונות ישראל - -

תוך שמירת זכויותיהם של בני הדתות האחרות, הנצרות והאסלאם, לחופש גישה ופולחן במקומות הקדושים להם, על-פי נוהגי דתם.

גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת-הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה. שינויים שיכללו את צירוף גוש-עציון, אפרת, ביתר ויישובים אחרים שרובם נמצאים באזור מזרחית למה שהיה "הקו הירוק" לפני מלחמת ששת הימים. (יש) להקים גושי יישובים, והלוואי שהיו כמותם, כמו גוש-קטיף, גם ביהודה ושומרון.

חברי הכנסת, ממשלה זו, במרכזה מפלגת העבודה. מפלגה זו הציגה עמדותיה אלה במצע שהובא לידיעת הציבור.

עוד לפני הבחירות לכנסת הנוכחית הבהרנו והדגשנו בפני ציבור הבוחרים ובכל הזדמנות, כי אנו מעדיפים מדינה יהודית, ולו גם לא בכל חלקי ארץ-ישראל, על פני מדינה דו-לאומית שתבוא לעולם אם יסופחו ‎2.2 מיליוני פלשתינים תושבי רצועת-עזה והגדה המערבית.

היה עלינו לבחור בין ארץ-ישראל השלמה שמשמעותה מדינה דו-לאומית והרכב האוכלוסייה שלה נכון להיום יהיה ‎5.4 מיליוני יהודים ויותר מ-‎3 מיליוני פלשתינים - -

אני חוזר על הנקודה הזו. היה עלינו לבחור בין ארץ-ישראל השלמה - ואנו מאמינים שלעם היהודי יש זכות עליה, אך משמעותה היא מדינה דו-לאומית שהרכב האוכלוסייה שלה נכון להיום יהיה ‎5.4 מיליוני יהודים ויותר מ-‎3 מיליוני פלשתינים -

- - שהם ישות נפרדת, דתית, פוליטית ולאומית, לבין מדינה קטנה יותר בשטחה, אך שתהיה מדינה יהודית. אנו בחרנו, מרצוננו, להיות במדינה יהודית. בחרנו במדינה יהודית - -

- - כי אנו משוכנעים שמדינה דו-לאומית עם מיליון ערבים פלשתינים לא תוכל למלא את ייעודה היהודי הכלל-עולמי של מדינת ישראל שהיא מדינת היהודים.

חברי הכנסת, אנו חוזרים וקובעים, כי הפלשתינים לא היוו בעבר ואינם מהווים היום איום קיומי על מדינת ישראל. ואולם המכשול העיקרי במימוש תהליך השלום בין הפלשתינים לבינינו הוא הטרור הרצחני של ארגוני הטרור האסלאמיים הקיצוניים, ה"חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי", ואליהם מצטרפים ארגוני הסירוב.

הטרור פוגע ללא אבחנה באזרחים, שמשרתים בכוחות צה"ל - - המשטרה, משמר הגבול וזרועות הביטחון האחרות.

לא נסתר מעינינו, כי הטרור הרצחני פגע ופוגע בתחושת הביטחון האישי של ישראלים בשטחה של המדינה ובישראלים החיים בשטחי יהודה, שומרון ועזה. אש"ף, אלה מתוכו הנתונים למרות היושב-ראש שלו, ערפאת, הפסיק את הטרור כלפינו - - - - כפי שהתחייב בהסכם הצהרת העקרונות.

ואולם, ארגוני הטרור האחרים מוסיפים לפגוע בנו, כי מטרתם הפוליטית היא לרצוח ישראלים באשר הם, ובאמצעות מעשי הרצח לגרום להפסקת התהליך, תהליך השלום הפלשתיני-הישראלי. כיוון שזו מטרתם, אין לנו שום כוונה לחדול מן המאמץ לשלום, גם אם יוסיפו מעשי הטרור לפגוע בנו. אנו, מצדנו, נעשה כל מאמץ לפגוע באנשי הטרור. אנו מודעים היטב לחומרת מעשי הטרור, ובכל שיקולינו, בדרך להשגת הפתרון הפלשתיני-הישראלי, אנו נוקטים את הצעדים הנדרשים והמותרים על-פי החוק הישראלי - -

- - כדי להילחם בו. לא ניתן. הטרור הזה לא ישיג את יעדו הפוליטי.

אנו גם חוזרים ותובעים ודורשים מהרשות הפלשתינית למלא את חובתה, על-פי ההסכמים שנחתמו עמה, ולהחמיר, להגביר ולהחריף את פעילותה - -

- - כנגד מרצחי השלום ואויביו באזורים הנתונים למרותה.

אנו יודעים, שהרשות הפלשתינית - -

- - נקטה שורת צעדים, שסיכלו פיגועים בנו, אך עליה לעשות יותר, הרבה יותר, נגד ארגוני הטרור, אויבי השלום.

חברי הכנסת, הסכם הביניים, שהונח על שולחנכם, נבנה בעמל רב על-ידי צוותים רבי-משתתפים. הוא מתפרס על פני כ-‎300 עמודים, וסעיפיו הרבים מתייחסים לענייני הביטחון ולחיי היום-יום של האזרחים הישראלים ביהודה, שומרון וחבל עזה ושל התושבים הפלשתינים.

אדגיש כמה נושאים. כמדינה יהודית, אנו חייבים, בראש ובראשונה, תשומת לב למקומות הקדושים לדתנו, מורשתנו ותרבותנו. בהסכם הביניים הקפדנו על כך. והנה כמה דוגמאות - -

והנה כמה דוגמאות: במערת-המכפלה יישארו סדרי הביטחון והתפילות של יהודים ומוסלמים כפי שהם היום. הסכמנו על בחינת כלל הסדרים בחברון אחרי שלושה חודשים. אין בכוונתנו לשנות דבר במערת-המכפלה.

בקבר רחל נקבע העיקרון, שמתפללים ומבקרים לא ייתקלו בשוטר פלשתיני, לא בעת גישתם אל הקבר ולא בעת התפילה. הכביש הראשי לקבר רחל מאזור גילה ועד לקבר עצמו יהיה באחריות צה"ל. השמירה על מתחם הקבר, קבר רחל, תהיה בידי צה"ל או בידי משמר הגבול, לרבות שלוש עמדות שמירה מחוצה לו, השולטות גם על מגרש החנייה. מעבר לכך, תיעשה האבטחה האזורית על-ידי פעילות פטרול משותף ישראלי-פלשתיני - -

- - כדי לשמור על שלום הבאים לקבר רחל. ההסכם הנוכחי יאפשר תנועת תלמידים לקבר מדי יום בליווי פטרול משותף ישראלי-פלשתיני. השמירה בתוך מתחם הקבר תיעשה על-ידי ישראלים חמושים. השמירה באזור תיעשה על-ידי המשטרה הפלשתינית במתכונת הקיימת היום ולפי סידורי התנועה והתפילה הנהוגים כיום בבית-הכנסת "שלום על ישראל" ביריחו. שנה וחמישה חודשים קיימים סידורים אלה ביריחו. הייתה תקרית אחת? נמנע מיהודי אחד להתפלל שם?

אשר למקומות האחרים הקדושים ליהדות, רובם נמצאים באזור ‎B או הצהוב שנתון לשליטה ביטחונית גוברת של צה"ל.

אשר לאתרים הארכיאולוגיים, מצאנו פתרון בהסכמה משותפת, שלא יחול כל שינוי שהוא בכל אתר ארכיאולוגי בלי שיסכימו עליו שני הצדדים.

חברי הכנסת, הדרך שבה תיישם ישראל את ההסכם כדי להשיג את יעדיה המדיניים, את פתרון הקבע ואת קיום הביטחון ליישובים ולישראלים בשטחים נועדה להבטיח את המשך החיים השוטפים ואת הביטחון הן של הצד הישראלי והן של הצד הפלשתיני.

השלב הראשון של הפריסה מחדש של כוחות צה"ל ייעשה כדי לאפשר לפלשתינים לערוך בחירות למועצה הפלשתינית ולעומד בראשה בלי שצה"ל יהיה נוכח דרך קבע ביישובים הפלשתיניים.

אני פועל על-פי התקנון, אני צריך לקרוא שלוש פעמים לסדר. תודה רבה על העצה שלך. פעמיים עשיתי זאת, וועדת הכנסת לא קיבלה את הדעה שלי. קראתי כל אחד מכם לסדר פעמיים. תודה רבה, ועכשיו ראש הממשלה ימשיך.

פריסה זו של כוחות צה"ל תיעשה בשלושה אזורים: אזור ‎A או האזור החום יכלול את התחום המוניציפלי של שש הערים ג'נין, שכם, טול-כרם, קלקיליה, רמאללה ובית-לחם. הסמכות האזרחית והביטחונית תועבר באזור לרשות הפלשתינית. אזור ‎B או האזור הצהוב - -

- - לרבות כ-‎450 ערים וכפרים שבהם חיים הפלשתינים בגדה. באזור תתקיים הפרדת סמכויות. לפלשתינים תהיה האחריות לניהול חייהם שלהם, ולישראל תהיה הסמכות הביטחונית הגוברת, אני מדגיש זאת, לביטחון הישראלים ולמלחמה בטרור.

כלומר, בכל עת יוכלו כוחות צה"ל וזרועות הביטחון להיכנס לכל מקום באזור זה.

האזור השלישי, אזור ‎C, או האזור הלבן, הוא כל מה שלא כלול בשני האזורים שהוזכרו עד כאן. באזור זה נמצאים כל היישובים היהודיים, כל מתקני צה"ל, אזורי הגבול עם ירדן. אזור זה נשאר בשלטון צה"ל. אזורי ‎A ו-‎B מהווים כ-‎27% משטח הגדה. אזור ‎C שבשליטתנו מהווה יותר מ-‎70%.

עם זאת, עלי להביא לידיעת חברי הכנסת, כי התחייבנו לפריסה-מחדש נוספת בשלושה שלבים מעבר לפריסה שתיארתי קודם לכן. הפריסה תיעשה לפי לוח-זמנים, וכל שלב יתבצע אחר קודמו. הראשון כעבור שישה חודשים, החל מכינון המועצה הפלשתינית לאחר הבחירות שם. עלי להדגיש, שלא התחייבנו - אני חוזר: לא התחייבנו - להיקף הפריסה מחדש בכל שלב.

מעל לכול הוגדר בהסכם, שהסייג להשלמת הפריסה הוא נושאים שיידונו בעת המשא-ומתן על פתרון הקבע. כאן נאמר בהסכם עצמו: "במהלך שלבי ההיערכות-מחדש הנוספת שיושלמו בתוך ‎18 חודשים מיום כינון המועצה, כוחות ואחריות הנוגעים לשטח יועברו בהדרגה לסמכות פלשתינית שתכסה את שטח הגדה המערבית ורצועת-עזה, למעט סוגיות שיידונו במשא-ומתן על מעמד הקבע."

כמה מלים על הנאמר בהסכם הנוכחי על הסכם הקבע - אני מצטט מההסכם כלשונו, והדברים מדברים בעד עצמם: "משא-ומתן בין הצדדים להסכם בדבר מעמד הקבע יחול מוקדם ככל האפשר אך לא מאוחר מ-‎4 במאי ‎1996." כזכור, הוא יסתיים ב-‎4 במאי ‎1999. מובן כי משא-ומתן זה יכסה נושאים נותרים, לרבות ירושלים, הסדרי ביטחון וגבולות, יחסים ושיתוף פעולה עם שכנים אחרים וכן נושאים אחרים בעלי עניין משותף.

כלומר, בין המרכיבים שיובאו בחשבון בכל דיון על המשך הפריסה מחדש בהסכמה עם הפלשתינים על-פי הסכם זה, המרכיבים של פתרון הקבע מהווים שיקולים בעניין המשך הפריסה.

יתירה מזו, בוועדת החוץ והביטחון התפעל מאוד יושב-ראש הליכוד, חבר הכנסת נתניהו, מהסעיף הבא: "שום דבר בהסכם זה לא ישפיע או יפגע בתוצאות המשא-ומתן על מעמד הקבע שינוהל בהתאם להצהרת העקרונות. אף אחד מהצדדים להסכם לא ייחשב, על סמך כניסתו להסכם זה, כאילו ויתר על אף אחת מזכויותיו, תביעותיו או עמדותיו הקיימות, או חזר בו מהן." וכן "אף אחד מן הצדדים לא ייזום או יעשה כל צעד לשינוי מעמד הגדה המערבית ורצועת-עזה לפני השלמת המשא-ומתן על מעמד הקבע."

אני רוצה להזכיר לכם: התחייבנו - כלומר, הגענו להסכם - התחייבנו בפני הכנסת שלא לעקור אף יישוב במסגרת הסדר הביניים, גם שלא להקפיא בנייה וגידול טבעי.

חברי הכנסת, אנו מודעים לעובדה שהרשות הפלשתינית לא עמדה עד כה בהתחייבותה לשנות את האמנה הפלשתינית, וכל ההבטחות בעניין זה לא קוימו. אני מבקש להביא לידיעת חברי הכנסת, שאני רואה בשינויים אלה משום מבחן עליון לרצונה וליכולתה של הרשות הפלשתינית, והשינויים הנדרשים יהיו אבן-בוחן חשובה ורצינית להמשך מימושו של ההסכם כולו.

אומר על כך הסעיף הרלוונטי. אש"ף התחייב, שתוך חודשיים מיום הקמת המועצה, המועצה הפלשתינית תתכנס ותאשר רשמית את השינויים הנוגעים לאמנה הפלשתינית, על-פי התחייבות במכתבים שנחתמו על-ידי יושב-ראש אש"ף - -

- - והופנו לראש הממשלה, מ-‎9 בספטמבר ‎1993 ומ-‎4 במאי ‎1994. חברי הכנסת, עיון במפות ובסעיפי ההסכם - - -

עיון במפות ובסעיפי ההסכם אשר לשלבים הנוספים של הפריסה מחדש מצביע על כך, שבידי ישראל נשמר מלוא חופש הפעולה כדי לממש את יעדיה הביטחוניים והמדיניים הנוגעים לפתרון הקבע, וחלוקת האזורים נותנת לצה"ל ולזרועות הביטחון שליטה ביטחונית מלאה באזורי ‎C ו-‎B, למעט בשטחי הערים.

יותר מרצחי "חמאס" ברחו למדינה ערבית שאתה יש לנו שלום מאשר לערי המקלט.

התעוררה בעיה קשה בחברון, ועל דעת הצדדים נקבע, כי בטרם יושלם הכביש העוקף את חלחול לא תהיה פריסה מחדש מלאה בעיר חברון, ודבר זה ידרוש מחצית שנה נוספת מיום חתימת ההסכם, קרי, עד ‎28 במרס ‎1996. להערכתנו, נדרשים שישה חודשים כדי לבנות את הכביש העוקף הזה. כאשר תושלם סלילת כביש עוקף-חלחול וכביש עוקף-חברון בקטע בית-חג"י, הר-מנוח, קריית-ארבע, תוכל תנועת ישראלים החיים בחברון דרומה, שלא לעבור באותם קטעים של חברון שאין בהם נוכחות ישראלית. אלה הם, אגב, אותם קטעי הדרך שעברו בתוך מרכזי האוכלוסייה הערבית הצפופה והיו מועדים לפיגועים קטלניים, כמו צומת הזכוכית.

הנה לפניכם עוד כמה פרטים מתוך ההסכם שהושג בעמל רב.

גוש-עציון. כדאי לשמור את גוש-עציון. מעבר כוחות משטרה מאזור ‎A הנמצא כולו בשליטת הפלשתינים לאזור ‎B שבו יש חלוקת סמכויות בין ישראל לבין הפלשתינים מחייבת אישור - באנגלית: ‎APPROVAL - של מנגנון התיאום המשותף. המשמעות היא, כי אין מעבר שוטרים פלשתינים ללא אישור ישראלי.

מעבר כוחות משטרה פלשתיניים במדים - - - - ו/או חמושים מ-‎25 כפרים פלשתיניים, שימוקמו בהם תחנות משטרה, ליתרת אזור ‎B יחייב תיאום ואישור שלנו.

תהיה פריסה של משרדי קישור ישראליים-פלשתיניים במרחב. משרדי קישור אלה יפעילו יחידות ניידות משותפות לצרכים שיתעוררו באזור.

עלי להדגיש עוד, כי תימשך הפעילות להקניית מרכיבי ביטחון - גדרות, דרכים מקיפות, תאורה, שער חשמלי - ליישובים הישראליים. ייסללו כבישים עוקפים שמטרתם לאפשר לתושבים הישראלים לנוע שלא דרך ריכוזי אוכלוסייה פלשתינית במקומות שיועברו לאחריות הרשות הפלשתינית. בכל מקרה, צה"ל לא יבצע פריסה מחדש משבע הערים הראשיות בטרם יושלמו הצירים העוקפים. סך כל ההשקעה בכבישים העוקפים תהיה כחצי מיליארד שקלים.

האחריות לביטחון חוץ בגבולות עם מצרים וירדן וכן השליטה על המרחב האווירי מעל לכל השטחים והמרחב הימי ברצועת-עזה נשארות בידינו.

חברי הכנסת, הדרך אל הפיוס מובילה דרך בתי-הסוהר. בבתי-הסוהר כלואים היום יותר מ-‎5000 פלשתינים - -

- - ועל-פי החלטת הממשלה ישוחררו עצירים ואסירים בתנאי שהם נכללים בקטגוריות הבאות: עצירות ואסירים שריצו יותר משני-שלישים מעונשם, עצירים ו/או אסירים הנאשמים או אסורים בגין עבירות ביטחוניות שלא היו כרוכות במוות או בפציעה חמורה - משתמע מכך שרוצחי ישראלים או הפוגעים בהם קשות לא ישוחררו - עצירים ו/או אסירים הנאשמים או מורשעים בעבירות פליליות שאינן ביטחוניות, וכן אזרחי מדינות ערב המוחזקים בישראל עד לביצוע צווי גירוש נגדם.

כן ייבחן שחרורם של אסירים ועצירים שגילם ‎50 שנה לפחות, אסירים ועצירים שגילם ‎18 שנים או פחות, שישבו במאסר עשר שנים או יותר, וכן אסירים ועצירים חולים ולא-בריאים, לפי הקטגוריות שאמרתי קודם לכן.

כל אסיר ועציר לא ישוחרר אלא אם חתם על התחייבות לשמור על הוראות החוק ולהימנע מפעולות טרור וממעורבות בהן. היה לנו ניסיון בעבר בעקבות הסכם קהיר, ומאות נשארו בכלא משום שסירבו לחתום.

התעוררה במלוא חריפותה שאלת הסגרתם של רוצחים נמלטים. אין אנו מקלים ראש בבעיה זו, ואנו ממשיכים לתבוע את הסגרתם של רוצחים כאלה על-פי ההסכם שנחתם.

חברי הכנסת, עשרה ימים לאחר חתימת ההסכם בוושינגטון נתחיל בפריסה מחדש. בשלב ראשון - בפינוי נציגויות המינהל האזרחי ב-‎14 יישובים פלשתיניים. לוח הזמנים האחר הכולל יסוכם תוך שבועיים מאז חתימת ההסכם.

ההסכם כולל עוד עשרות ומאות פרטים: הבחירות - לרבות דרך הבחירה של הפלשתינים שלא רצו לקבל אזרחות ישראלית, שהוצעה להם על-ידי כל ממשלות ישראל, והם תושבי ירושלים המאוחדת היום - מים, חשמל, הגדלת אזור יריחו ב-‎10% בלי שהדבר ישפיע כהוא-זה על חיי התושבים בבקעת-הירדן, המעבר הבטוח ועוד. במסגרת הזמן לא נוכל להתייחס לכל פרט בנפרד, והדברים כולם הרי הם פרוסים בפניכם בספר ההסכם.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ההסכם על כל סעיפיו מונח לפניכם. אין נספחים ומכתבים סודיים. זה ההסכם שעליו טרחו עשרות ואולי מאות עובדי מדינה וקציני צה"ל בראשותו של שר החוץ שמעון פרס, ולכולם תודה מקרב לב.

אפשר שאנו פותחים היום בשלב חדש בקורות העם היהודי ומדינת ישראל. אנו יודעים את הסיכויים, אנו יודעים את הסיכונים. נעשה את המירב, נעשה כמיטב יכולתנו למצות את הסיכויים ולצמצם את הסיכונים.

אנו קוראים מעומק הלב לכל אזרחי מדינת ישראל ובוודאי לאלה החיים ביהודה, שומרון וחבל עזה, כמו לתושבים הפלשתינים, לתת הזדמנות לכינון השלום; לתת הזדמנות לסופם של מעשי איבה, לתת הזדמנות לחיים אחרים, לחיים חדשים - לא רק בהסתדרות.

אנו פונים ליהודים ולפלשתינים כאחד לשמור על איפוק, לשמור על כבוד האדם, לנהוג כהלכה ולחיות בשלום ובביטחון.

אנו יוצאים לדרך חדשה שעשויה להוביל אותנו אל עידן השלום, אל סופן של המלחמות. זאת תפילתנו, זאת תקוותנו.

שנה טובה וגמר חתימה טובה לחברי הכנסת ולכל בית ישראל.

כרזה רביעית: יצחק רבין, בנימין נתניהו והפרדוקס שביניהם

הנה לכם פרדוקס: תוכניתו של בנימין נתניהו לגבי המדינה הפלסטינית זהה כמעט לחלוטין שזו של יצחק רבין (ראו את נאומו בכנסת לפני הירצחו). רק שאת יצחק רבין הפכו אינטרסנטים לנביא מחנה השלום ובנימין נתניהו מסומן כשטן בהתגלמותו...

• המקור: פנחס יחזקאלי: נאומו האחרון של יצחק רבין בכנסת

[לקובץ המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין באתרנו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מאמרו של פרופ' אודי מנור: 'האם מרכז רבין מסתיר בכוונה את נאומו המדיני האחרון בכנסת?
• מקור נאומו של רבין: אתר הכנסת.