יחזקאלי ואונגר-משיח: ריבוי מנהלים בארגונים בישראל והשלכותיו

[תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 18 בדצמבר 2020

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

בעיית הפריון הנמוך של העובד הישראלי - ביחס לעמיתיו בחו"ל - איננה תופעה חדשה, אבל מחירה רב. כך למשל, קבע הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה, בינואר 2017, כי ישראל נמצאת במקום 14 מתוך 20 מדינות בפריון הכולל לעובד.

למה זה קורה? נוה טען כי "הפריון הנמוך לעובד בישראל אינו נובע ממחסור במכונות או בהשכלה, אלא מניצול בעייתי של ההון הפיזי והאנושי הקיים" (ראו למטה).

במאמר הזה נציע לכם הסבר, מזווית אחרת, לגבי הניצול הבעייתי של ההון האנושי: היחס הלא פרופורציונלי בין עובדים למנהלים בארגונים:

[לכתבה המלאה של טלי חרותי סבר בדה מרקר, לחצו כאן]

רפי פלד וחוסר השפיות הארגוני של המשטרה

ביום כניסתו לתפקיד, באפריל 1993, כינס המפכ"ל לשעבר, רפי פלד (ראו תמונה משמאל), את סגל הקצונה הבכירה של משטרת ישראל בתאטרון ירושלים. כל אחד מהמשתתפים קיבל בכניסה חוברת הדורה ובה משנתו הארגונית של המפכ"ל החדש.

פלד הקדיש את נאומו הראשון למבנה הארגוני של המשטרה. הוא הגדיר – עם כניסתו לתפקיד – את מצבה של משטרת ישראל כ"חוסר שפיות ארגונית", אשר גורם להתערערות בסיס האמון במערכת. הוא דיבר, בין היתר, על חוליים ביורוקרטיים כמו: "אינפלציה של קצינים" ו"אינפלציה של דרגות"; ועל משולש היררכי שהפך למלבן...

על-פי פלד, "בארגון מודרני, השאיפה היא שרובד המנהלים יהיה בסדר גודל של 5% מכלל הארגון. במשטרת שבדיה לדוגמה, כמות הקצינים היא 7%. במשטרת ישראל, לעומת זאת, מגיעה כמות הקצינים לכדי 20.5%. כלומר, כמעט רבע מאוכלוסיית השוטרים! זאת לעומת 8% קצינים בשנות ה- 50 של המאה הקודמת.

ואגב, פלד המעיט בכמות המנהלים במשטרה. הוא ספר את מספר הקצינים מול אלה שאינם קצינים. אבל ישנם גם מפקדים רבים שאינם קצינים, כך שמספר ה'מנהלים' במשטרת ישראל, עדכני ל- 1993, היה גדול בהרבה. מאז, מספר ה'מנהלים' ביחס לכפיפים רק גדל, כמובן....

למה ריבוי מנהלים הוא בעיה?

לא נרחיב בסוגיה זו. די שנציין כי מעבר לבזבוז הגדול בכוח אדם ובמשאבי ארגון, הבעיה העיקרים נעוצה ביחס ההפוך שבין אחוז המנהלים בארגון לפתיחות הניהולית; ולמעורבות העובדים. ככל שכמות המנהלים גדולה יותר, קטנים בדרך כלל הפתיחות הניהולית; ומעורבות העובדים. ההשפעה על הפריון בהתאמה.

[להרחבה בנושא: 'פתיחות ניהולית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'מעורבות עובדים', לחצו כאן]

האם רפי פלד צדק בנתונים שהביא?

לפחות לפי המספרים כן. בארגונים של תחילת ואמצע המאה העשרים, היה מקובל מפתח של 6-5 כפיפים לכל מפקח או מנהל (כ- 20% מנהלים מכלל עובדי הארגון). אבל בינתיים הטכנולוגיה התפתחה, הארגונים השתנו והמספר המקובל בספרות עומד היום על מפתח של 20-15 כפיפים (כ- 5% מנהלים מכלל עובדי הארגון) (ראו למשל: ERC, 2014).

קיים גם הבדל בכמות הכפיפים בשטח ובמטה. על פי הספרות, ככל שמתקרבים למנכ"ל היחס הוא 1 ל- 4; וככל שמתרחקים גדל היחס ל- 1 ל- 20 (Weiss, 2018).

התפתחות האבחון והניתוח של רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA) אפשר לנו לקבל נתונים מדויקים על היחס שבין מנהלים לעובדים:

Jeppe Vilstrup Hansgaard הוא מנכ"ל חברת Innovisor - שצברה בעשור האחרון ניסיון בשינויים עסקיים, בניתוח רשתות ארגוניות, במיזוגים וברכישות ביותר מ- 35 מדינות, כשהמיקוד הוא באירופה (ראו תמונה משמאל). מתוך המידע שהצטבר באבחונים שביצעה חברתו, קובע Hansgaard כי מנהלים בדרגים שונים מהווים, בדרך כלל, כ- 12% מכוח העבודה!

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

ומה אצלנו בישראל?

לפחות על פי בנק המידע שנצבר בחברתנו מניתוח רשתות ארגוניות של חברות בישראל, אחוז המנהלים גבוה בהרבה ממה שצוין עד כה, ולעומתו נראה המספר שהביא רפי פלד ב- 1993 חלום רחוק. לפי הנתונים שלנו, אחוז המנהלים נע בין 25% ל- 40%!!!

מה משמעות הפער העצום הזה? אולי יש פה גם הטיה טכנית; שכן, המערכת לניתוח רשתות ארגוניות שלנו (חברת ייצור ידע), ה- EFRON, מבצעת באופן אוטומטי את החלוקה בין מנהלים לכפיפים, כשמנהל מוגדר כזה, שנותן הנחיות לפחות לכפיף אחד; או שהוא פועל לבדו, ללא סמכות מעליו.

ועדיין, הפער גדול מידי מכדי להסביר אותו בהטיה הזו. דומה שיש פה גם נטייה תרבותית: ישראלים, מסתבר, לא אוהבים להיות מנוהלים, אבל יש להם צורך לנהל... ככל שיחס המנהלים גדול יותר גוברת הנטייה לסגירות ניהולית; ולחוסר מעורבות העובדים.

התוצאות בהתאמה!

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *