אלי בר און: עלות דמיונית…

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

ליירוט באמצעות הלייזר הכימי, רב העוצמה, עדיפות כלכלית מכרעת. כאשר נדרשים ליירט רקטות או טילים, תותח הלייזר הכימי עדיף ובגדול. מדוע?

אני נשאל על כך, שוב ושוב, ועונה. במאמר זה אתייחס רק לצד הכלכלי, במאמרים שאפרסם בקרוב אתייחס גם לנושאים הלוגיסטיים והאיכותיים של ההווה והעתיד.

עלויות

עלות היירוט באמצעות הלייזר הכימי הקרקעי תסתכם ב כ- 2000 עד 3000 דולר.

עלות היירוט באמצעות טילים משתנה בהתאם לסוג האיום, לא כל טיל מסוגל ליירט כל איום. עלות היירוט מוערכת היא של כ- 100 אלף דולר ליירוט רקטה אחת פשוטה וקצרת טווח; 2 מליון דולר ליירוט רקטה אחת כבדה וארוכת טווח (זה עדיין גורם הסיכון הנוכחי העיקרי) ועד ל- 6 מליון דולר כנגד טיל כבד אחד וארוך טווח (זה צפוי להיות בעוד שנים ספורות הסיכון העיקרי).

בנוסף: עלות התחזוקה השנתית של הטילים שבמלאי, הסוללות של המשגרים, כוח האדם הרב שנדרש לתפעול, הדרכה, תחזוקה והאימונים גבוה מאוד. להערכתי מיליונים רבים לסוללה אחת לשנה.

אז אם אנחנו צפויים אחת למס' שנים למתקפה של טילים בודדים, עשרות רקטות כבדות ומאות רקטות קלות - עדיין ניתן לעמוד בהוצאה הכבדה הזו. אך אם תהיה זו מתקפה של אלפי רקטות כבדות וטילים כבדים וארוכי טווח? חלקם כבר טילים מדוייקים וטילי שיוט; ועוד עשרות אלפי רקטות קלות וכבדות לטווח קצר? העלויות הנדרשות כדי לעמוד במתקפת רקטות וטילים נרחבת הן של עשרות מיליארדי דולרים. זאת, בהשקעה ברכש של עשרות אלפי טילים מיירטים, מסוגים שונים, ועשרות סוללות יקרות שישגרו את הטילים. אין מדינה אחת בעולם, גם לא ארה"ב האדירה שיש לה את היכולת הכלכלית לעמוד במטלה הזו!

[בתמונה: גם ארצות הברית האדירה לא תוכל לעמוד במטלה הזו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

בנוסף, נדרשות עלויות של מיליארדי דולרים לשנה, לתחזוקה השוטפת של הטילים והסוללות, האימונים וההדרכה וכד'

אז ובצדק תשאלו: האם "החכמים" שלנו לא ידעו שכך יהיה?

לכך, יש להערכתי מספר תשובות:

1, להערכתי, הם לא סברו שמס' הרקטות והטילים שברשות האויב יהיה גדול כל כך. ואולם, כאשר נסתבר להערכתי - כבר לפני כעשור שנים - שמספר הרקטות והטילים של החיזבאללה והחמאס גדול מאוד, וממשיך לגדול בהיקף אדיר והתמדה מרשימה; וכשלמעשה, הסתבר כבר לפני עשור שנים כי מס' האיומים גדול, פי כמה וכמה, מהמספר שניתן היה לחשוב שאפשר להתמודד איתו. אזי המופקדים על הביטחון שלנו לא החליפו דיסקט. הם נשארו תקועים בקונספציות מטופשות, לפיהן, הצד השני מורתע מעימות: הוא מסובך בסוריה; הוא שומר את כוחו למצב שבו התשתית הגרעינית האיראנית תותקף; ועוד ועוד... לכן קיוו קברניטנו, שהם לא יפעלו נגדנו.

2, להערכתי המופקדים על הביטחון סברו, שמרבית הרקטות הסטטיסטיות - שהם עדיין, גם היום, יותר מ- 98 אחוז מסך האיומים הכולל - יחטיאו ובגדול את הישובים אליהם הם מכוונים. למעשה, כך סברו, נאלץ לשגר את מעט מיירטים יקרים שברשותנו, רק כנגד כ- 20 אחוז מהרקטות שישוגרו וגם יסכנו חיי אדם; שנוכל לעמוד בעלות הכלכלית של יירוט הרקטות המסוכנות בלבד.  

כמובן שזו הייתה חשיבה מוטעת וכעת ברור שחייבים ליירט כ- 40 אחוז ויותר מסך הרקטות שישוגרו; ולצורך זאת, חייבים להשתמש במספר כפול או אף משולש של מיירטים יקרים למספר איומים נתון.

הסבר

  1. הישובים שלנו גדלו והתרחבו משמעותית במהלך השנים, גם מספרם הכולל של הישובים שלנו גדל. לכן, שיעור הרקטות ה'סטטיסטיות' שהיו אמורות להחטיא קטן יותר. כל ילד יודע, שככל כשהמטרה גדולה יותר, כך קל יותר לפגוע בה.
  2. השיגור של הרקטות מתבצע כעת מתוך בורות ירי. זה שיגור מתוכנן ולא חפוז; וכך, שופר דרמטית הדיוק.
  3. מספר הטילים להם יש כבר מנגנון הנחיה גדל בהתמדה ובמהירות.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Westfrisco לאתר Pixabay]

לכן, ברור לכל כי חייבים ליירט את כל הטילים. ואז, שוב חייבים להכפיל וכנראה גם לשלש את מס' טילי היירוט היקרים שברשותנו, למס' שיגורים נתון. בנוסף יש להכפיל פי כמה את מס' טילי היירוט, כי מס' הרקטות והטילים שברשות האויב גדל פי 10 לפחות מאז מלחמת לבנון השנייה.

לאמור, חייבים להחזיק מערך מיירטים בהיקף דמיוני: עשרות אלפים, רבים מהם יקרים מאוד. זה בלתי אפשרי כלכלית, לא לישראל וגם לא לארצות הברית הגדולה, העשירה במדינות תבל!

המסקנה

בלי להיכנס לחישובים מורכבים, עלות היירוט הכוללת - באמצעות הלייזר הכימי - נמוכה פי 100 לפחות מעלות היירוט באמצעות טילים. דומה הדבר למי שמשלם עבור כרטיס חופשי חודשי בתחבורה ציבורית, כ- 20 אלף ש"ח לחודש; במקום כ- 200 ש"ח לחודש. היגיון אין כאן. רק טירוף ואבדן דרך, ובגדול!

אז היכן היו ה'חכמים'? לכך אין לי תשובה מושכלת. יתכן והם לא כל כך חכמים כפי שהם נחשבים; או שהם משרתים אינטרסים עקומים.

אז נשארנו עם הפתרון שהיה ידוע גם כאן לפני שנים רבות; והוא יירוט באמצעות לייזר כימי רב עוצמה והוא הסקייגרד.

בלי להיכנס לחישובים מורכבים, להערכתי השקעה של 1 מיליארד דולר בסקייגארד תיתן תפוקה ביטחונית גדולה ומשמעותית הרבה יותר, מהשקעה של 20 מיליארד דולר בטילים נגד טילים, שיש גם להביא בחשבון שלאחר שיגורם, חייבים לרכוש טילים חדשים; ובעלות דמיונית.

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

4 thoughts on “אלי בר און: עלות דמיונית…

  1. ישראל לא צריכה לרדוף אחרי כל טיל !
    לחפש את המשגרים יש אולי אלף משגרים בכל הסביבה וניתן לגלות תוך שניות עם היריה הראשונה היכן ממוקם כל משגר ולהשמיד את כל הסביבה
    אז למה מפחידים אותנו השקם והערב על מאות אלפי הטילים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *