[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]
* * *
המלחמה הזו היא התוצאה של חוסר סבירות כלכלית קיצונית.
חייב להיות ברור לכולם - לראש הממשלה ולשרים, וגם לאזרחים הרגילים שחיים את חייהם - הדרך הזו שאנו צועדים בה תביא אותנו מהר מאוד לפשיטת רגל כלכלית.
הסבר: שנים רבות אנחנו מנסים ובהצלחה חלקית ליירט כמות גדולה מאוד של רקטות זולות מאוד - שמשוגרות לערים ולישובים שלנו - באמצעות כמות גדולה מאוד של 'טילים נגד טילים' יקרים, באמצעות מערכת כיפת ברזל.
הדרך הזו אינה סבירה. זו דרך שאינה ברת קיימה, לא למדינת ישראל - שהיא המדינה היחידה בעולם, שצועדת בדרך המוטעית הזו - וגם לא למעצמות הגדולות, שלהם תקציבים ביטחוניים אדירים כארה"ב, רוסיה וסין.
המאמר של מישה ארנס
גם שר הביטחון לשעבר, הפרופ' לאווירונאוטיקה, משה ארנס ז"ל, אדם שהבין היטב בטכנולוגיה צבאית ובביטחון הגיעה למסקנה הזו וכתב כך במאמרו האחרון שפורסם ערב פטירתו.
[בתמונה: שר הביטחון לשעבר, מישה ארנס: הוא הבין... התמונה: יעקב סער, לע"ם]
במאמר תחת השם: "כיפת ברזל היא רק חלק מהתשובה" שפורסם ב'הארץ' ב- 20/11/18, כותב ארנס:
"... רבים רוצים לראות ב"כיפת ברזל" מטרייה בלתי חדירה המגינה על שמי הדרום, שתחתיה אפשר להמשיך לקיים חיי שגרה. זו אינה המציאות. שיגור מטח רקטות אל אותה מטרה מציף את המערכת. כמה מהן יעברו. כמו כן, ההפרש העצום בין עלותה של הרקטה הפשוטה לעלות המערכת שפועלת ליירוטה הופך את השימוש בכיפת ברזל לעניין שאינו בר קיימא מבחינה כלכלית בטווח הרחוק.
אכן נכון, מערכת כיפת ברזל מצילה חיים, ונטען גם, שהיא מספקת לממשלה מרווח זמן לדון בשיקול דעת בתגובה להתקפה. אבל היא אינה פותרת את הבעיה הבסיסית: הגנה על האוכלוסייה האזרחית בדרום. היה צריך לחזות את כל זה מראש. ההחלטה לפתח את מערכת כיפת ברזל הייתה צריכה להיות מלווה בהחלטה לפתח תותח לייזר ליירוט, שיש לו יתרונות רבים לעומת מערכת כיפת ברזל...
[לכתבה המלאה של משה ארנס בעיתון 'הארץ', לחצו כאן]
הסבר
העלות הממוצעת של רקטה עזתית מיצור עצמי היא נניח כ- 3,000 דולר ואני כולל כאן גם את כל סוגי הרקטות שניתן ליירט באמצעות מיירטי כיפת ברזל גם את הכבדות וארוכות הטווח. בעקבות השיפור הגדול שהושג בדיוק של הרקטות שמשוגרות כעת מבורות ירי ולא מחצובות מאולתרות חייבים ליירט כעת כ רקטה אחת מכל 2 שמשוגרות לשטחנו (בעבר היינו חייבים ליירט רק כ רקטה אחת מ- 5). סביר שהרקטה הנוספת שלא ננסה ליירט תנחת בשטח לא מאוכלס. מכאן שהעלות הממוצעת של האיום שאנחנו חייבים ליירט היא נניח כ- 6000 דולר.
כדי לנסות וליירט את הנ"ל יש לעיתים קרובות צורך והכרח להשתמש ביותר ממיירט אחד של כיפת ברזל. כאן נניח שעלות היירוט הממוצעת של של 120 אלף דולר. היחס הכלכלי כאן הוא מטורף, יחס של כ- 1 ל 20. וזו רק העלות החלקית.
אם נעמיס על עלות הרכש של טילי היירוט גם את החלק היחסי הנוסף של ההוצאות העקיפות הגדולות, עלויות חלקיות של רכש הסוללה, העלויות של התחזוקה השוטפת של הסוללה והטילים, עלויות ההדרכה, האימונים, כ"א רב ועוד נגיע להערכתי גם ליחס מופרע של 1 ל כ- 40.
לאמור: על כל דולר שעולה להם לנסות ולפגוע בנו באמצעות רקטות זולות אנחנו חייבים להוציא כ 40 דולר כדי לנסות ולהתגונן באמצעות טילים יקרים וגם זאת בשיעור הצלחה של כ- 80 אחוז בלבד!
אם נוסיף לכך גם את העלויות האדירות של השבתת המשק, גיוס מילואים והערכות כוחות צה"ל, נזקים חומריים שניגרמים מהרקטות שלא יורטו, הנזק לענף התיירות, עלויות הטיפול הרב שנתי בנפגעים לרבות נפגעי הנפש ובמשפחותיהם וכד', אזי נגיע גם ליחס כלכלי נגדנו של 1 ל- 1000.
כך שאתמול, ביום קרב אחד, הגיהאד באמצעות כ- 200 רקטות שעלו להם, להערכתי, פחות מכ- 600 אלף דולר גרם למדינת ישראל נזק של כ- 600 מליון דולר. כל זאת למרות שמערכת כיפת ברזל פעלה יפה. רבותי לא נוכל לעמוד במצב הזה זמן רב!
יש לנו במדינה הזו עוד מטרות אזרחיות חיוניות שיש לטפל בהם בכספי משלם המסים.
אז איך הגענו למצב האבסורדי הזה?
לפני כ 13 שנים החלטנו ליירט רקטות פשוטות וזולות מאוד באמצעות טילי אויר אויר יקרים מאוד, טילים שנועדו במקור ליירט מטוסי קרב יקרים. ההיגיון להחלטה הזו נבצר מבינתי, יש לי מחשבות עגומות בנושא הזה אך לא ארחיב כאן.
אז אני חוזר ואומר: אין ולו גם מדינה אחת בעולם שנוהגת בדרך המטורפת הזו; ולכן, גם אין ולו גם מדינה אחת בעולם שרכשה את מערכת כיפת ברזל כדי להגן על אזרחיה. זה מצב אבסורדי והוא היה ידוע לכל מי שטרח לחשוב גם אז כשהחליטו לפתח את כיפת ברזל.
אז האם יש פתרון כלכלי ומבצעי אחר? ודאי שיש והיה כזה גם לפני שנים רבות, כפי שהצביע עליו מישה ארנס. פתרון יעיל ובעיקר זול ליירוט רקטות וטילים ועוד איומים אוויריים כמזל"טים ובלונים.
גם יירוט של הרקטות הכבדות והטילים ארוכי הטווח והמדוייקים כאלה שכיפת ברזל תתקשה מאוד ליירט במלחמה ושהם מסוכנים להערכתי פי 100 מהרקטות הקלות: יירוט באמצעות הלייזר רב העוצמה הוא הסקייגארד.
הסבר
כאן משתמשים ליירוט רק בסוג של דלק כימי מיוחד. עלות היירוט הישירה באמצעות הלייזר, שנדרשת כדי ליירט רקטה מסוכנת שחייבים ליירט, היא כ- 2500 דולר. זאת בהשוואה לעלות שני הרקטות ששוגרו לכאן ע"י עזה ושרק אחת מהן מסוכנת ושהיא כאמור מסתכמת בעלות של כ- 6000 דולר.
במצב כזה וודאי שלא ישתלם להם שם בעזה לייצר ולשגר רקטות. ההיגיון פשוט! אף אחד בעולם (להוציא מדינת ישראל בתחום היירוט) לא רוכש קרטון חלב או כיכר לחם ב- 100 ש"ח, מה גם שיעילות היירוט באמצעות הלייזר סביר שתהיה גבוה יותר (כך היה בניסויים בארה"ב, שם שיעור הצלחת היירוט הייתה 100 אחוז).
גם אם נניח הצלחה של כ- 95 אחוז, הנזק בנפש וברכוש שייגרם לנו יהיה זעיר; ובמקביל, האויב יהיה חשוף לתגובתו העוצמתית של צה"ל.
בנוסף, 8 מערכות לייזר מסביב לרצועה היו סוגרות לחלוטין את הרצועה מבחינת היירוט הוודאי של כל רקטה שמשוגרת משם. זאת, כי הרצועה היא שטח קטן ונשלט לחלוטין. אין שם עומק של עשרות ק"מ כפי שקיים בלבנון וסוריה. כך, לא ניתן יהיה לשגר מעזה רקטות למקומות מרוחקים מישובי העוטף כגון באר שבע, תל אביב, אשדוד, ירושלים ועוד. כל חפץ שיתרומם ברצועה ייורט ובקלות עוד טרם עבר לשטח ישראל.
אז אני חוזר: חייבים - ולא רק בגלל עזה, כעת ובעיקר בגלל האיום הצפוני שעוצמתו גדולה עשרת מונים מזו של עזה - חייבים לעבור ליירוט באמצעות אנרגיה ישירה היא אנרגיית הלייזר. זו הדרך האפקטיבית ביותר והזולה ביותר ליירוט רקטות פשוטות רקטות כבדות וטילים ארוכי טווח, לרבות הטילים המדויקים וטילי השיוט, שם חייבים ליירט כל טיל. אסור לפספס אחד! זה יתאפשר רק עם וכאשר נחזור לדרך הסקייגארד. זו הדרך שהיינו יכולים וחייבים לצעוד בה כבר לפני 12 שנים!
במאמר הזה לא ערכתי השוואות כלכליות של הסיכון הגדול ביותר למדינת ישראל: סיכון שמקורו בניסיון ליירט רקטות כבדות וטילים מדויקים ומהירים, שכיפת ברזל תתקשה להתמודד איתם באמצעות מיירטים שעלותם מיליוני דולר למיירט בודד כגון טילי החץ ושרביט הקסמים. שם, המצב שם חמור יותר...
רק מערכת מבוססת הסקייגארד תוכל להתמודד עם מתקפה של אלפי רקטות וטילים כבדים, חלקם כבר מדויקים!
