[התמונות באדיבות דובר צה"ל]
[לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן]
את הסיבובים הקודמים בעזה "הכריע" חיל האוויר, עם תקיפת, מה שמכונה, 'מטרות עוצם'. משמע, יעדים שלטוניים, אסטרטגיים, ביטחוניים והסברתיים של השלטון העזתי; כמו המטה הסודי של המודיעין הצבאי והכללי של חמאס; ומשרדי ביטחון הפנים של הארגון, שהופצצו בעבר.
בשיר של כוורת על יודוקוליס ליפשיץ, הוא התעודד; ואז המצב באמת נהיה יותר גרוע. כך גם בסיפור שלנו: את המילה "הכריע" מצויה במרכאות, כיוון ש'הכרעה' אמורה לשנות את המצב האסטרטגי לטובת הצד המכריע; אבל, לא במקרה שלנו: אנחנו הכרענו, והמצב האסטרטגי נהייה הרבה יותר גרוע. אבל בסיבוב הזה, כיוון שהחמאס בינתיים מחוץ לתמונה, גם מטרות העוצם מחוץ לתחום; וכמו שבלי קמח אין פיצה, ככה בלי מטרות עוצם אין הכרעה.
.
אלכסנדר הגדול כבר, אמר שאי אפשר לנצח מערכה בלי להסתכן; וזו מהות האופורטיוניזם. כשזה מגיע ללחימה, קברניטי מדינת ישראל - שלא מוכנים לעמוד בפני הביקורת הפוליטית על הפעלת הצבא - מבקשים מהציבור הישראלי להסתכן. הישועה לא תגיע מהדרג הצבאי, שגם הוא שכח כבר די מזמן, שעם הדרגות על הכתפיים שלו מגיעה גם אחריות לשלום הציבור הישראלי; ולא ההפך.
מישהו מוכן, לכל השדים והרוחות, להפסיק עם המשחק האידיוטי הזה להורות על הפעלת הצבא לצורך שינוי המשוואה האסטרטגית, ההולכת ומתהווה לנו מול העיניים?
או שכולם אופורטוניסטים בדרג א'; וצריכים להפסיק לראות את הסרט של קורנוליוס גרופה (ראו למטה):
[לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
