[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר על 'שלטון האמהות', לחצו כאן]
עודכן ב- 1 באוקטובר 2022
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
* * *
מהומות הגיוס ברוסיה - שכוללות הצתת לשכות גיוס וירי באחד ממפקדיהן - מאפיינות תופעה רחבה שמשפיעה גם עלינו, הקרויה: 'שלטון האימהות' (באיטלקית, שם התופעה רווחת במיוחד היא קרויה: Mammismo). אזרחים אינם מוכנים יותר לשאת אבדות של בניהם וקרוביהם במלחמה. כאשר התופעה הזו בולמת מגמות אימפריאליסטיות של מעצמות טוטליטריות כמו רוסיה, ניתן לברך עליה. אבל, כאשר היא משתקת - כמו במקרה שלנו - את יכולתה של מדינה דמוקרטית להגן על עצמה ולהילחם על חייה מול עמי עולם שלישי המקדשים את פולחן המוות, זה כבר סיפור אחר לחלוטין... התופעה הזו היא נקודת התורפה של המערב כולו מול האסלאם המתעורר.[לאוסף המאמרים באתר על 'שלטון האמהות', לחצו כאן] [להרחבה על שלטון המוות המוסלמי, לחצו כאן]
אי אפשר לנצח מלחמות בלי חיילים בשטח...
אי אפשר לנצח קרבות - ובוודאי מלחמות - רק עם חיל האוויר. ראינו זאת בכל הסבבים מול עזה, ובוודאי במלחמות העבר. אם לא היינו מפעילים את חילות היבשה לא היינו חיים פה.
במלחמה הבאה נהייה מותקפים ע"י אלפי טילים כל יום על העורף של המדינה; ונתמודד עם התקפות יבשתיות של גדודי קומנדו, בצפון ובדרום, על יישובינו לאורך הגבול. אין שום אפשרות לעצור את הטילים על העורף שלנו רק עם חיל אוויר. תהיה דרושה התקפה משולבת של יבשה ואויר. תפקידם של חילות היבשה איננו לכבוש את כל האתרים היורים טילים על ישראל במזרח התיכון; אלא לבצע התקפות כירורגיות, בשטחים חיוניים של האויב, אשר יאיימו על יציבות השלטון; ויקדמו דרישה להפסקת אש.
בגלל תופעת 'שלטון האימהות', הגענו היום למצב, שהשיקול ע"י מקבלי ההחלטות, האם להפעיל את צבא היבשה, לא מונע מהצורך לנצח את האויב; אלא מהחשש לאבדות... החשש מאבדות יצר מצב, שחיל האוויר הוא הצבא היחידי שמותר לנו להפעיל... חס וחלילה לא לסכן חיילים; ולכן, אנחנו לא מפעילים את צבא היבשה. איבדנו את ערך הניצחון, הנחישות והדבקות במשימה.המצב הזה יוצר אצל החיילים והמפקדים בצבא היבשה הרגשה מוצדקת, שלא סומכים עליהם; וזה מביא לשחיקת המוטיבציה ולעזיבת הטובים את הצבא.
[למאמר: 'מי לא נותן לצה”ל לנצח? האימהות…', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן]
אבל, 'אין ארוחות חינם'!
הרצון הזה לחסוך באבדות בכל מחיר, במבצעים מול עזה - וכתוצאה מכך, לא להפעיל יבשה, אפילו לא להתקפות כירורגיות, שלאחריהן יוצאים החוצה - יגבה מאיתנו מחירים כבדים מאוד באבדות במלחמה הבאה. בינתיים, מקבלי ההחלטות מאבדים את האמון בצבא היבשה; שמאבד את האמון בעצמו; ובנחישותו לבצע מהלכים במצבי סיכון.
זהו מצב שמעולם צה״ל לא היה בו: איבדנו את 'האגרוף היבשתי', כתוצאה מהחשש לאבדות והתפיסה ההזויה, שאפשר לנצח רק עם חיל אוויר. הדבר יגרום לכך, שאלפי הטילים יפלו על ראשינו במלחמה הבאה; ויגרמו אבדות ונזקים קשים מנשוא; אבל לנו, לא יהיה מענה.
[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]
[בתמונה: אין ארוחות חינם... תמונה חופשית שהועלתה על ידי KAZ Vorpal לאתר flickr]
[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר על 'שלטון האמהות', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), מי לא נותן לצה”ל לנצח? האימהות…, ייצור ידע, 4/2/19.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- פנחס יחזקאלי (2022), נדב שרגאי על פולחן המוות המוסלמי, ייצור ידע, 9/8/22.
- פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מוטיבציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/4/20.
- פנחס יחזקאלי (2019), תופעת שלטון האימהות והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 4/2/19.
יצחק בריק צודק.
בקרוב גם אכתוב עוד בנושא.
הממשלות שלנו ובתמיכת הציבור שאינו מבין איך "עושים" מלחמה חוששים להפעיל את צבא היבשה העיקרי.
רק חיל האוויר ולעיתים קומנדו.
הנסיון הוכיח שוב ושוב בעבר ובוודאות מלאה כך יהיה בעתיד.
במלחמה שהיא ארוע גדול 10 מונים מסיבובי הקרב של עזה.
שיגורי הטילים לעורף שלנו לא יופסקו וגם קצב השיגורים ישאר קבוע עד אשר נכבוש שטח משמעותי בלבנון ובעזה.
זאת לא מבצעים עם חיל האוויר והקומנדו.
רק באמצעות אוגדות משוריינות שכוללת ארטילריה כבדה.