[בתמונה: איך אנחנו דוחים ככול שניתן את המלחמה שכבר נוקשת בדלת? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידיOpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

גם אם מחר נחתום על הסכם שלום עם איראן, אנחנו חייבים ומיד להצטייד בלייזר רב עוצמה.

הסיבה לכך היא עולמית: שינוי טכנולוגי מהותי ביכולות של אמצעי הלחימה; ובמקרה שלנו נוספת העובדה, שהאויב מעדיף להתרכז בפגיעה חסרת אבחנה באזרחים.

הסבר כללי: בשנים האחרונות חווינו 'קפיצת מדרגה' בתחום הטכנולוגי של אמצעי הלחימה בכלל; ובתחום התחמושת בפרט, אותו אמצעי שמטילים על מטרות שרוצים להזיק להן, להחריב אותן, ולפגוע במי שמאכלסים אותן.

בתחום הטכנולוגי הזה מתרחשת אחת למספר עשרות שנים מהפיכה. בעת האחרונה, נכנסים לשימוש אמצעי אמצעי לחימה עדיפים, שמחייבים ביצוע שינוי דחוף במבנה של הכוח הצבאי, בטכנולוגיה שלו, בדרכי הלחימה ובדרכי ההתגוננות האזרחית.

כך לדוגמה קרה לפני מאות שני, כשהתותחים נכנסו לשימוש מסיבי בצבאות העולם. הערים הגדולות של אותם הימים נאלצו לפרק את החומות שהקיפו אותם; ושלא עמדו בפני אש התותחים, וזה גם מה שאפשר את המעבר העצום של האוכלוסייה מהכפר אל העיר. גם הצבאות נאלצו לשנות את דרך הלחימה שלהם.

כך היה כשהמטוס והטנק הופיעו לראשונה, במלחמת העולם הראשונה; ואז, היו עדיין חסרי השפעה על דרך הלחימה. אך הם הפכו לאמצעי הלחימה החשובים והנפוצים מאוד במלחמה העולמית השנייה, שהיא הקשה במלחמות שידע האדם מעודו, עד כה. לעיתים התהליך הזה - של אימוץ האמצעי החדש - מתרחש במהלך עשרות שנים; אבל, הוכח שוב ושוב כי לא ניתן לאורך זמן לעצור את ההצטיידות באמצעי הלחימה העדיף.

מה מתרחש כעת ומדוע אנחנו חייבים את הגנת לייזר?

כניסת החימוש המדויק לשימוש מסיבי בצבא היבשה היא זו שמשנה את דרך הלחימה העולמית. החימוש המדויק מעצים כעת - ולעין שיעור - את יכולות התקיפה; ומחליש מאוד את יכולות ההגנה של הצבאות ושל העורף האזרחי. היסטורית, צבאות העולם וארגוני הטרור, היו ועודם מצוידים, בעיקר, במה שמכונה, חימוש בליסטי סטטיסטי. לכן, הם משגרים רבבות פגזים ו/או רקטות לכיוון המטרות שלהם; כאשר הסיכוי שהחימוש הזה יפגע ישירות במטרה מאוכלסת, אינו גבוה במיוחד? פגיעה ישירה היא המצב שבו נגרם הנזק הגדול לחיי אדם ולרכוש. הסיכוי לפגיעה ישירה קטן מאוד. מדעית, ככול שטווח המטרה גדול יותר מהמשגר, כך הפיזור וחוסר הדיוק של התחמושת - בין אם היא פגז או רקטה - גדול יותר.

[המקור: מתוך העיתונות האיראנית]

לכן, כדוגמה עכשווית ורלוונטית, ולהערכתי:

מה יקרה אם ישגרו, כעת מלבנון, כ- 20 רקטות זלזל כבדות ואימתניות (להן רש"ק של 600 ק"ג, שמסוגל בפגיעה ישירה להחריב בניין) למטרה ענקית בגודל של ת"א? אזי צפוי שרק אחת מהרקטות המסוכנות תפגע ישירות במבנה מאוכלס וגם זו תהיה פגיעה אקראית ולא במבנה מטרה מוגדר. ברור לכל כי מאחר ומדובר במטרה אזרחית, כמו עיר גדולה ומאוכלסת, גם חלק מהרקטות הכבדות שיפלו בקרבת מבנים מאוכלסים יהיה מסוכן, ובעיקר למי שלא יהיו בממ"דים, במקלטים ובמרחבים מוגנים. אבל, אם וכאשר הרקטה הנ"ל תשודרג - ובעלות נמוכה מאוד - לטיל זלזל מדויק, אזי הסיכון יגדל להערכתי פי 20. לא אכנס כאן לתחשיב המפורט אבל אומר כי, כעת, מ- 20 הרקטות - שישודרגו לטילים וישוגרו - צפוי שלערך ככמחציתן, כ- 10 מהן יפגעו ישירות במבנה מאוכלס מוגדר מראש, ויחריבו אותו על יושביו. רק מי שישהו במקלט, אם בכלל יש להם כזה, ינצלו. הפעם הפגיעה לא תהיה במבנה אקראי; ולכן, אינה תלויה כעת במזל. הפעם הפגיעה תהיה ודאית ותהיה במבנה חשוב או בסמל לאומי שהם רוצים להחריב. מבנה שמוגדר, לפני השיגור, ומוזן לראש הביות של הטיל. זה צפוי לנחות במדויק בעיגול כפי שיוגדר לטיל מראש ושקוטרו 100 מטר בלבד. גם עשרת הטילים האחרים מה- 20 שישוגרו ו"יחטיאו", ינחתו במרחק של מטרים ספורים מהמטרה; ולכן, יהיו מסוכנים פי כמה וכמה מרקטת הזלזל ה "טיפשה" שפגעה עד כה בגן ציבורי, בכביש, בשטח פתוח אחר, בחוף הים וכד'

[המקור: מתוך העיתונות האיראנית]

המסקנה

כעת חייבים ליירט את כל טילים המדויקים. כל טיל שלא ייורט צפוי לגרום לנזק אדיר. זאת, כאשר על המכ"מ לא ניתן לדעת מי הוא הטיל המדויק ומי היא הרקטה ה "טיפשה". ברור, כי לא ניתן ליירט את כל הטילים והרקטות שעדיין לא שודרגו לטילים, גם לא את מרביתם באמצעות טילים נגד טילים. אין בעולם כולו מספיק סוללות וטילים מיירטים משוכללים ויקרים נגד טילים, שיוכלו לעמוד גם בחלק קטן מהמשימה הזו של יירוט אלפי טילים מדויקים. גם אם היו מספיק טילים מיירטים משוכללים (לעולם לא יהיו, מאחר והעלויות הכלכליות והקשיים הלוגיסטיים אינם במסגרת היכולות של המדינות לרבות זו של ארה"ב העשירה מכולן), הוכח מדעית כי שיעור היירוט המוצלח גם אם נשגר 2 מיירטים כנגד טיל תוקף, לא יעלה על 80 אחוז וגם זאת רק לגבי סוגי הטילים שהמיירט מסוגל ליירט. כך גם כיפת ברזל. גם ע"פ היצרן שלה לא תוכננה ליירט טילים כבדים ארוכי טווח. אז הפתרון האחד והיחיד הנדרש להגנת העורף והמתקנים החיוניים - לרבות בסיסי הצבא החשובים - הוא לייזר רב עוצמה; וזה יכול להיות רק לייזר כימי רב עוצמה; שהוא כרגע, הסקיגארד. בנוסף, נכנס כעת לשימוש דור חדש ומשופר של טילים מדויקים. בקרוב, בתוך שנים ספורות כל הטילים יהיו גם מדויקים ומהירים וגם מתמרנים. טילים שמתמרנים (כמו מטוס) באזור שבו ניתן ליירט אותם בקרבת המטרה. שוב לא אכנס כאן להסבר מעמיק, אך חשוב לדעת שעקרונית, טיל נגד טילים אינו מסוגל ליירט מטרה, שמשנה מעת לעת את מיקומה. הטיל המיירט במצב זה תופס אוויר במקום לפגוע בטיל. ועוד: מספרם של טילי השיוט גדל ובמהירות. טיל השיוט הוא למעשה מטוס סילון ללא טייס, שטס בגובה נמוך מאוד עד לפגיעה מדויקת במטרה. לא ניתן לפגוע בטילי שיוט; ובייחוד, שחלקם מהירים ומתמרנים במהלך הטיסה למטרה. כעת נכנס לשימוש דור חדש ומשופר של פגזים ארטילריים. פגזים מדויקים שמנווטים בעצמם את דרכם לפגיעה וודאית במטרה, שהוגדרה להם מראש, וגם הטווח שלהם (מאחר והם מכונפים) גדול מאוד: 60 ולעיתים גם 100 ק"מ. כלכלית ומעשית לא ניתן ליירט פגזים - זולים יחסית; ושמשוגרים במטחים - באמצעות טילים יקרים ונדירים.

המסקנה

הממשלה, הצבא כולו והמערכת - שמגינה על העורף האזרחי והמתקנים החיוניים - חייבים, כבר מאתמול, אתמול להיערך להתמודדות עם מהפיכת הדיוק של החימוש היבשתי. הפתרון היחיד הוא שילוב מסיבי של דרך היירוט הישירה והזולה, עד כדי אלפית מדרך היירוט המוכרת באמצעות טילים נגד טילים. זאת, ניתן לבצע רק באמצעות לייזר כימי רב עוצמה. לנושא הכניסה של טילים מדויקים לכוחות היבשה יש גם השלכות נוספות בהם נדון במאמרים אחרים.

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]