[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
הכי פשוט דברו אמת...
ב-4 בדצמבר 2019 פרסמתי מאמר בשם: "אבסורד כלכלי ושמו יירוט של טילים באמצעות טילים", בו טענתי, בין היתר, כי "הכלל הבסיסי שקיים כבר אלפי שנים, ברכש ובהתחמשות של אמצעי לחימה, הוא: העלות של החימוש חייבת להיות נמוכה מאוד ביחס לעלות של הפלטפורמה - המטוס ו/או הטנק ו/או הנגמ"ש או של הטיל - שאותם רוצים להשמיד או לנטרל."
המאמר הזה גרר תגובות רבות... כך למשל, נאמר לי, שחיי אדם חשובים יותר מכל נתון כלכלי; ועל כן, טיעוני אינם אוחזים מים, חייבים להשקיע את כל מה שנידרש בתחום המיגון נגד רקטות וטילים, כדי להציל חיי אדם...
[למאמרו של אלי בר און: 'אבסורד כלכלי ושמו יירוט של טילים באמצעות טילים', לחצו כאן]
האמנם? הצלת חיים היא מטרה נעלה, אבל תחומה באילוצים. אם לא היה כך, לא היינו צריכים למשל את סל הבריאות. היינו נותנים לחולים הכל למען הצלת חייהם:
[למאמר המלא של מערכת אינפומד, לחצו כאן]
נחזור לטילים נגד טילים כאמצעי הגנה מרכזי מטילים תוקפים...
ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב, כי בסופו של תהליך - לעיתים גם ממושך מידי; רק אחרי תשלום מחירים כלכליים ואנושיים כבדים ומיותרים - האמת תנצח תמיד. אז מדוע להוליך שולל את המחליטים או את הציבור או את עצמנו?
גם השתיקה של המקצוענים כאשר הם יודעים את האמת ומאפשרים למחליטים - שאינם מודעים לחסרונות של המערכת; ורק ליתרונות - "ליפול בפח", היא הולכת שולל.
כך לדעתי בכל נושא; אך מתחייב שבעתיים לנהוג כך בנושאים הרציונליים. נושאים, שניתן למדוד אותם במספרים, בכמויות, באיכויות, בעלויות, בתקציבים וכד'.
בוודאי במערכות נשק...
כאשר מפתחים ומצטיידים במערכת נשק חדישה, חייבים להכניס למשוואת ההחלטה משתנים רבים כגון:
1. מהם האיכויות הנדרשות מהמערכת?
למשל:
- האם הטיל נגד טילים החדש יוכל בכלל ליירט רקטות וטילים?
- אם כן, באיזה שיעור הצלחה ניתן ליירט ואילו סוגי מטרות?
- באיזה מרחקים וגובה מהעיר ומעמדות השיגור ניתן ליירט?
- האם הטיל החדש יוכל ליירט גם טילים מהירים וארוכי טווח?
- האם יכול ליירט גם טילי שיוט מנמיכי טוס?
- האם גם מטחי טילים?
- ואם כן באיזה כמות וצפיפות וכד';
וכך הלאה.
חייבים לוודא, שהמערכת המוצעת נותנת את הפתרון הטוב ביותר לגורם הסיכון מס' 1 של המדינה וצה"ל: מתקפה נרחבת של רקטות וטילים על מרכזי האוכלוסייה הגדולים שלנו. ניתן להכניס למערך השיקולים של כדאיות הפיתוח גם אפשרויות יצוא למדינות אחרות אבל לעולם לא ע"ח משלם המסים שלנו; לאמור, לא על חשבון התקציב הציבורי.
2, מהי עלות הפיתוח?
האם היא סבירה ביחס לתועלת שנקבל מהמערכת? זו גם שאלה ערכית ולהערכתי היא קשה מאוד.
מאחר והתקציבים תמיד יהיו מוגבלים אזי ודאי שלא נשקיע מיליארד דולר בפיתוח אפוד מגן שיכפיל את יכולת עצירת הכדורים והרסיסים למרות שכך בוודאות במלחמה אם גם נצטייד בכמות גדולה ודאי שנציל את חייהם ונקטין את רמת הפציעה של עשרות חיילים...
אבל 20 מליון ש"ח ודאי שנשקיע. לאמור, זו שאלה של תעדוף. צריך לעשות בדיקה, היכן נציל יותר חיי אדם ביחס להשקעה.
אני לא בטוח שההחלטות של המערכת הציבורית שלנו, בכל הנושאים, מעידות על שכל רב. כך לדוגמה, הביטול של חובת בניית מקלט לכל בניין חדש. כך הוחלט כאשר חייבו את הקבלנים לבנות בכל דירה חדר ממוגן. הייתה זו טעות, שעלותה הציבורית שולית, וצפוי שבמלחמה גדולה - שבה יונחתו עלינו מאות רקטות וטילים כבדים ובעיקר מדויקים, עד לרמת פגיעה ישירה במבנה מאוכלס - נשלם עבור הטעות הזו במחיר דמים כבד.
3, מהי עלות הרכש של אמצעי הלחימה החדש כגון הטיל נגד טילים החדש?
האם כדי ליירט רקטה עזתית שעלותה, נניח עד 2000 דולר, נשקיע בטילים 100 אלף דולר? יתכן?
האם נשקיע גם 500 אלף דולר ליירוט רקטה עזתית? לא סביר. פשוט יגמר לנו הכסף.
[בתמונה: מהי העלות ליירוט רקטה עזתית זולה, שאנחנו יכולים לעמוד בה? על הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
4, מהי עלות התפעול וההחזקה של המערכת?
עלויות התפעול וההחזקה של סוללות טילים נגד טילים גבוהות מאוד. גם בכסף וגם בכוח אדם.
5, השאלה הכמותית היא חשובה מאוד!
לכמה אמצעי לחימה אנחנו זקוקים; וכמה אמצעי לחימה אנחנו יכולים לרכוש ולתחזק זאת לנוכח עוצמת האיום. כך, חיל האוויר רכש לאחרונה עשרות מטוסי קרב יקרים מאוד מסוג אף 35 בעלות של כ 100 מליון דולר למטוס אחד. רק עשרות ולא מאות.
נניח שעלות היירוט של רקטה/טיל כבד ומהיר עולה 4 מליון דולר:
- האם אנחנו יכולים ליירט 100 טילים? בוודאי.
- האם 500? אולי? בספק רב.
- האם 5000? ודאי שלא.
גם ארה"ב - שתקציב הביטחון שלה גבוה פי 35 מתקציב הביטחון של מדינת ישראל - לא תעמוד בהוצאה האדירה הזו.
התשובה לכל השאלות האלה היא רציונליות. שיקולים קרים של היקף הסיכון שעלול להכות בנו; והיכולות שלנו ביחס לעלות הפתרונות.
לכן, הפתרון להגנת העורף שלנו מהרקטות ומהטילים הוא ברור היום, וגם כך היה חייב להיות בעבר!
היתרון הכלכלי וכתוצאה מכך הכמותי והאיכותי של יירוט באמצעות לייזר רב עוצמה מסוג הסקייגארד הוא אדיר. עלות היירוט המשוכללת לפי מספר הטילים המאיימים וסוגיהם השונים הפשוטים והמשוכללים היא כאחוז אחד בלבד מהעלות של היירוט באמצעות טילים נגד טילים.
ברור לכל בר דעת - כולל גם במערכת הביטחון וגם אצל היצרנים - כי אין לנו כל יכולת כלכלית להתמודד עם יירוט של עשרות אלפי רקטות וטילים באמצעות טילים נגד טילים. האפשרות היחידה היא רק יירוט שעלותו כנגד טיל אחד היא אלפי דולרים בודדים ולא מיליוני דולרים.
משמע, לא צריך להיות ד"ר לפיזיקה גרעינית כדי להבין את המשוואה הפשוטה הזו. קצת שכל ישר, הגיון בריא ויושר ציבורי זה הכל!
