[בתמונה: חוזה עומר על לוח שיש בחצר מסגד עומר ברובע הנוצרי בירושלים. התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

[המאמר ראה אור לראשונה ב'חדשות מחלקה ראשונה' ובבלוג של יורם אטינגר. הוא מופיע כאן באישור המחבר. לגישה לבלוג של יורם אטינגר לחצו כאן]

יורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.

[בתמונה משמאל: יורם אטינגר בעת הרצאה. טקסס, מאי 2011. התמונה היא נחלת הכלל]

*  *  *

המניע לרצח 3 חיילים אמריקאים על ידי טרוריסט סעודי ב-6 לדצמבר - כמו טרור אסלאמי אנטי-אמריקאי קודם - אינו קשור למדיניות ארה"ב.

לדוגמה, גל הטרור האנטי-אמריקאי מבית היוצר של האייתולות, גועש מ-1979. זאת, למרות שארה"ב העניקה סיוע קריטי להשתלטותם על איראן ולהדחת השאה הפרסי. גם תמיכת ארדואן בטרור "האחים המוסלמים" נגד כל משטר מזרח תיכוני פרו-אמריקאי, מתרחשת חרף המיליארדים שארה"ב העניקה לתורכיה מאז 1947 (ראו טבלה למטה).

הטרור האסלאמי אינו מונחה-כלכלה, ושורשיו בתפיסת עולם בת 1,400 שנים. לפי פרופ' ברנרד לואיס, מומחה-מוביל לאסלאם: "אם הלוחמים למען האסלאם רואים עצמם כלוחמי מלחמת קודש למען האל, הרי שיריביהם לוחמים נגד האל...

לפי האסלאם הקלאסי, המושך לאחרונה יותר ויותר מוסלמים, העולם מתחלק ל'בית האסלאם' ו'בית הכופרים', שחובה על המוסלמים להובילו לאסלאם... המוסלמים זיהו תמיד את היריב האמיתי - הדת המתחרה - הנצרות... המאבק בין שתי מערכות אלו מתנהל זה 1,400 שנים. תחילתו עם הופעת האסלאם במאה ה-7.... המאבק כולל ג'יהאד ומסעות-צלב.... ארה"ב הפכה לאויבת הגדולה, התגלמות הרוע, אויבת שטנית של הטוב, אויבת האסלאם..."

התייחסות האסלאם ל"כופר", ובמיוחד ל"כופר" תחת שלטון האסלאם, נובעת מ"חוזה עומר" המבוסס על הקוראן. החוזה מתייחס ל"כופרים" הנמצאים בחסות האסלאם, וגובש על ידי החליף השני, עומר, שהוא אב-טיפוס למנהיגות מוסלמית. החוזה מבטיח מעמד מוגן ונחות ל"כופר", המשלם מס גולגולת, ומתמסר לשלטון האסלאם, הנתפס כדת הלגיטימית היחידה, המיועדת לשלטון עולמי בברכת האל.

להלן מספר סעיפי מגבלות המוטלות על ה"כופר" המוגן:

• מבנה פרטי וצבורי של "כופרים" לא יהיה גבוה ממבנים מוסלמים;
• לא יוקמו מנזרים, כנסיות ומבנים דתיים חדשים, ולא יתוקנו מבני דת של כופרים באזורים מוסלמים;
• לא יוצגו בפרהסיה צלבים, ספרי תנ"ך ו"הברית החדשה" ושאר אביזרי דת;
• לא יתקיימו טקסים דתיים בפומבי;
• צליל ענבלים בכנסיות יהיה נמוך ;
• אין לשאת נשק;
• יש לחגור זונאר (אבנט רחב) המבדיל את הדהימי מהמוסלמי. לנוצרים אבנט או טורבאן כחול, ליהודי אבנט צהוב (מקור "הטלאי הצהוב");
• הכאת מוסלמי תביא לביטול הגנת הדהימי;
• הפרת סעיף ב"חוזה עומר" תבטל את מעמדו המוגן של "הכופר" באשמת מרד וחתרנות;

“חוזה עומר" מהווה בסיס להתייחסות עכשווית של הממסד האסלאמי כלפי "כופרים", כפי שמתעד ספרו של השייך המצרי יוסוף קאראדאווי: "ירושלים: עניינו של כל מוסלמי", 2012. קאראדאווי הוא המנהיג הרוחני של טרור "האחים המוסלמים", ונחשב למטיף מוסלמי המוביל בעולם.

באוקטובר 2000 הכריז יאסר ערפאת בפסגה הערבית בקהיר: המאבק הפלסטיני מתנהל בהתאם ל'חוזה עומר', שהופר על ידי החלת ריבונות ישראל ברובעים המוסלמי והנוצרי בירושלים. הנוסח של "חוזה עומר" מוצג על לוח שיש בחצר מסגד עומר ברובע הנוצרי בירושלים, בבתי עסק ערביים, ומתנוסס בהפגנות ביו"ש.

אמנם רוב מכריע של המוסלמים אינם טרוריסטים, אך טרור אסלאמי הוא חלק בלתי-נפרד מהזירה הבין-מוסלמית, ומשטרים מוסלמים מדכאים את רצון הרוב, ומשתמשים בטרור לקידום יעדיהם.

האם הגיוני להניח שמשטרי טרור אסלאמים יפגינו סובלנות כלפי "כופרים", כאשר אין הם סובלנים כלפי אחיהם "המאמינים"?!

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]