תקציר: סיפור היום הראשון לקרב על בריטניה חשוב לא רק כלקח היסטורי או כשיעור בתורת הכאוס. הוא חשוב כי במלחמה הבאה אנחנו נעבור חוויה דומה, כשמרכזי הערים, מוסדות השלטון והתשתיות יפגעו, והמציאות תשתנה ברגע!

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

עודכן ב- 15 באפריל 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מערכות ביורוקרטיות כבדות מתקשות להתמודד עם מצבים חדשים משמעותיים. אם מתרחש שינוי מהותי - שמשנה בבת אחת את המציאות - הן נגררות בהתחלה לכאוס. עם הזמן (אם יש זמן...), הן עוברות תהליך התאוששות. אז, נוצר מתוך הכאוס סדר חדש (הקרוי - כאורדר) (ראו בהמשך).

דוגמה כזו היא למשל, נושא המאמר: היום הראשון לקרב על בריטניה.

הסיפור הזה חשוב לא רק כלקח היסטורי או כשיעור בתורת הכאוס. הוא חשוב כי במלחמה הבאה אנחנו נעבור חוויה דומה, כשמרכזי הערים, מוסדות השלטון והתשתיות יפגעו, והמציאות תשתנה ברגע! [ראו בהקשר זה את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: האם תהיה הפעם מכה מקדימה?'].

שעתה של לונדון מגיעה

'הבליץ על לונדון' מובא תמיד כאות ומופת להתנהגות אזרחית ושלטונית אפקטיבית ומעוררת התפעלות. אבל, כדאי להעמיק ולראות איך הכל התחיל, ב- 7 בספטמבר 1940...

קודם רקע: גרמניה זה אך סיימה את כיבוש מערב אירופה, והתייצבה על תעלת למאנש, כשהבריטים הצליחו במבצע הירואי (דנקירק), ברובו באמצעות אזרחים בעלי סירות, לחלץ את רוב חייליהם מאדמת אירופה. שמועות על פלישה גרמנית - שצפויה בכל רגע - 'רצו' כל העת, למרות שהרושם היה מטעה. גרמניה חסרה, גם את היכולת וגם את הרצון לצאת למבצע ימי מורכב ולנחות על אדמת האי הבריטי; וניסתה להכניע את הבריטים באמצעות חיל האוויר וחיל הים שלה שלה (הצוללות) בלבד.

אחרי התקפות לילה מוצלחות על מתקנים, תשתיות, כלי שיט ועל הבירה הבריטית במהלך אוגוסט 1940, צברו הגרמנים ביטחון ביכולותיהם, וביום שבת, ה- 7 בספטמבר, החלו בהפצצות אוויר על לונדון.

בשעה מאוחרת אחר הצהריים ביצעו 625 מפציצי הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני) - המלווים ב- 648 מטוסי קרב המסוככים עליהם - את ההתקפה ההרסנית ביותר מן האוויר, שניתכה עד אז על עיר כלשהי. לעת ערב, היה כל אזור הנמל של לונדון אחוז להבות, וכל קו הרכבת לדרום - החיוני כל כך להגנה מפני פלישה - חסום (שירר, 1976, כרך ב', עמ' 639-638).

מחירה של ההפתעה הוא ההיגררות לכאוס

בנסיבות אלה, היו רבים בלונדון שהאמינו כי הפצצה קטלנית זו היא הקדמה לנחיתות גרמניות. על כן, הופעל בבריטניה, בטעות - על ידי ההגנה האזרחית - שם הצופן 'קרומוול' שכוונתו הייתה התרעה, שהפלישה ממשמשת ובאה; וברגע אחד, ירד על האי כאוס מוחלט (שירר, 1976, כרך ב', עמ' 639-638, 648):

• מפעלי נשק, מפעלי גז שונים, תחנות כוח, מחסנים ומזחי הנמל הלונדוני הפכו לים של להבות. ההרס ילך ויעמיק במהלך 57 לילות ברציפות של מה שמכונה 'הקרב על בריטניה' (מה- 7 בספטמבר עד ה- 3 בנובמבר), שבהם תקפו את הביארה בכל יום כ- 200 מפציצים בממוצע.
• במקום אחד, בסילברטאון, היו התושבים מוקפים באש, והיה צורך לפנותם דרך המים.
• בגל של היומיים הראשונים, נהרגו 842 אנשים ו- 2,347 נפצעו.
• בלבול בלי סוף בקרב גורמי ביטחון ואזרחים;
• צלצול אינסופי בפעמוני הכנסיות;
• מהנדסי "משמר המולדת" (גורמי ההגנה האזרחית) פוצצו מספר גשרים, כדי לעכב כוחות גרמנים שינחתו.
• מוקשים הונחו בחיפזון; ואנשים קיפחו את חייהם בעליה עליהם...

כאורדר: מתוך הכאוס הגיח הסדר

אבל כיוון שפלישה לא התרחשה וחיל האוויר הבריטי המלכותי, ה- RAF הצליח לגרום לגרמנים אבדות עצומות, ניתנה לבריטים האפשרות להתאושש.

ה'בלגן' הזה היה שלב הכרחי וחשוב בהסתגלות למציאות חדשה - של חיים בצילן של הפצצות אוויריות - שתלווה את לונדון ותושביה 4 שנים תמימות, עד תום מלחמת העולם השנייה. לאט לאט, החלו הרשויות להתאושש ולגבש דרכי פעולה במציאות החדשה.

מה אפשר להסיק מזה לגבי המלחמה הבאה, פה אצלנו?

אם הבריטים התמודדו במהלך חודש וחצי עם נזקיהם של 200 מפציצים מידי יום, שהגיעו מכיוון ידוע; ולאחר מכן נכנסו לשגרה של חיים בצל הפצצות; אנו צפויים במלחמה הבאה למלחמה מתואמת, כמעט מכל עברינו, של כ- 7000-4000 טילים מידי יום. המלאי שבידי האויב כמעט בלתי מוגבל (ארסנל של כ- 250,000 טילים; ש'צוואר הבקבוק' שלו הוא יכולת השיגור המהירה והמקצועית).

[בתמונה משמאל: מה אפשר להסיק מזה לגבי המלחמה הבאה, פה אצלנו?... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי perianjs לאתר FIXABAY]

הטילים המדויקים יוכוונו למרכזי פיקוד ושליטה; לתשתיות, למחנות צבא (בדגש למחנות חיל אוויר) ולסמלים לאומיים. הלא מדויקים יכוונו אל הערים הגדולות, שם צפיפות האוכלוסייה תבטיח פגיעות גם בלי מנגנוני דיוק. הנזק הצפוי הוא אלפי הרוגים, חלקם קבורים מתחת להריסות המבנים.

משמעותו של הכאוס

צריך להבין, שאיש בישראל איננו יכול לתפוס באמת, מה משמעותה של מלחמת עורף בקנה מידה כזה, עד שיתנסה בה. לכן, כאוס מוחלט באוכלוסייה ובין גופי הביטחון והחירום הוא בלתי נמנע; והוא איננו מחדל אלא מצב טבעי. מה שלא הורג מחשל; ומתוך הכאוס נבנית ההתאוששות ומבצבץ הכאורדר [למאמר: 'אל הכאוס ובחזרה. התאוששות מהפתעות בארגונים ביורוקרטיים', לחצו כאן].

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה';
• אוסף המאמרים בנושא המלחמה הבאה;
• הרחבת המושג: 'כאוס';
• הרחבה בנושא 'כאורדר';
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• מאמר: 'אל הכאוס ובחזרה. התאוששות מהפתעות בארגונים ביורוקרטיים';
• הרחבת המושג: 'התאוששות';
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'האם תהיה הפעם מכה מקדימה?';
• הרחבת המושג, 'הסתגלות';
• אוסף המאמרים על צווארי בקבוק ומתווכים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאורדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2013), אל הכאוס ובחזרה – התאוששות מהפתעות בארגונים ביורוקרטיים, ייצור ידע, 17/12/13.
• פנחס יחזקאלי (2023), האם תהיה הפעם מכה מקדימה?', ייצור ידע, 15/4/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), צווארי בקבוק ומתווכים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 16/12/20.
• ויליאם ל' שיירר (1976), עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, היסטוריה של גרמניה הנאצית, תל אביב: שוקן, כרך שני.